"סוחט את דוושת התאוצה לרצפה, העצים בצד הדרך חולפים במהירות. מתקרב לפניה, מוריד לשלישי, בולם חזק, נותן לרכב לצלול לתוך הפניה, מתיישר ושוב חוזר לדוושת הגז..."
לרגע אני מרגיש כאילו הנחיתו אותי לשיאו של מרוץ ועוד בתור הנהג. המכונית החזקה נעה במהירות בין הפסים הצהובים ללבנים של האספלט והנווט שלי – לא פחות מנהג המרוצים און יעקבסון - מכוון אותי במדויק ממש כמו בראלי ומדווח לי לקראת איזו פניה אנחנו מתקדמים ומה המהירות בה צריכים להכנס אליה.
רגע, צריך להתעורר, אני חושב לעצמי, הרי אני, ככל שזכור לי, לא נהג מרוצים ואין כאן בינתיים בארץ שום ראלי על הכבישים אבל מצד שני אני לא במיטה אלא לגמרי אוחז בהגה של גרסת ה-CUP הספורטיבית ביותר של הרנו מגאן RS ומימיני באמת יושב און יעקבסון.
טוב, נחזור למציאות. חייבים להודות בכך שמדינת ישראל היא די מפגרת מבחינה מוטורית ועל תרבות נהיגה כנראה שממש אין מה לדבר פה אבל למרות שבארץ עוד לא ממש קיים מסלול מרוצים אמיתי בו מתקיימים קורסים לנהיגת מרוצים קיימות כאן כמה מסגרות שמאפשרות, למי שמבין שלדעת לנהוג זה לא רק לעבור טסט, לשדרג את יכולת הנהיגה בלי צורך להחתים דרכון ולהפרד מאלפי דולרים.
את און יעקבסון פגשתי במעלה נס הרים בנוף הפסטורלי שבין עצי יער בר גיורא. למי שלא מכיר, זהו אזור המספק אווירה ומזג אוויר בסגנון אירופאי ומאכלס כמה מרצועות האספלט המאתגרות והמענגות בישראל לנהיגה שאפילו יכולות ביום טוב להזכיר כבישים הרריים בשוויץ או באיטליה.
און יעקובסון נותן בהדרכה | צילום:
מולי גומא
המפגש גם זימן לי הזדמנות מרטיטה לחוות את אחד מהדגמים הספורטיביים המעניינים ביותר שעשו לאחרונה עלייה לארץ – הרנו מגאן RS CUP שזכתה לתשבוחות רבות בקרב עיתונאי רכב וחובבי רכב בארץ ובעולם.
הגרסה הזו בדיוק אף שברה את שיא המהירות למכונית הנעה קדמית ביצור סדרתי במסלול המרוצים נורבורגרינג המפורסם. היא כוללת מנוע מוגדש בנפח 2 ליטר שאוצר בקרבו 250 סוסים ומציב את מחט מד הקמ"ש על 100 תוך 6.1 שניות וגם כיולי שילדה, מתלים ובלמים שונים מאוד מאלה הקיימים במגאן והפלואנס הרגילות שבתיאוריה יושבות על אותה פלטפורמה.
בתיאוריה
כמו בכל קורס, גם בקורס נהיגה ספורטיבית התיאוריה מגיעה לפני החלק המעשי. וזה ממש לא פשוט לשבת ולהאזין לתיאוריה, מעניינת ככל שתהיה, כשצהובה לוהטת שכזאת נמצאת במרחק נגיעה ומעפעפת בפנסיה החטובים.
מיתנתי ככל שיכולתי את חרמנות ההגה שלי, שינסתי סבלנות והקשבתי בקשב רב להרצאה הקצרה של און אודות נהיגה נכונה וספורטיבית. און הדגיש את חשיבות הריכוז וזמן התגובה בנהיגה ספורטיבית ובנהיגה בכלל ופרט איך הקורס אחד על אחד הזה הולך להתנהל. לאחר זמן קצר יצאנו אל הרכב, און הדגיש שהכל מתחיל עוד לפני שמתניעים ויוצאים לדרך בקביעת תנוחת נהיגה נכונה – המהווה בסיס חשוב לכל נהג וסוג נהיגה.
ויוצאים לדרך | צילום:
מולי גומא
במעשי
מניעים ויוצאים לדרך. הדבר הראשון שצריך להתרגל אליו הוא להקשיב למי שיושב לידך ופחות לעצמך. במקרה זה מדובר באון יעקבסון, אחד הנהגים המוערכים בארץ, ואחד שמכיר את הכבישים הללו טוב יותר מאשר את כף ידו. כמו שהבנתם מהפתיחה ממש כמו במרוצי ראלי, און מכוון אותי ומודיע מראש על כל פיתול וסיבוב שצפוי ובהתאם לכך מנחה באיזו מהירות, זווית וקו להיכנס לסיבוב. אחד הדברים הקשים שלוקח לכל נהג עם ניסיון והרגלי נהיגה שנרכשו במשך שנים הוא לשחרר את השליטה העצמית, כלומר להפסיק לפעול על פי האינסטינקטים ולתת לאון באמת לקבוע כיצד תתנהל הנהיגה.
תהליך זה אינו קורה בשנייה, אך לאט לאט תוך כדי נהיגה, הבורג הזה משתחרר ואתה מאפשר לעצמך יותר ויותר לסמוך על המדריך/נווט. בהתאם לכך הנהיגה משתפרת. בראש ובראשונה נוצרת תחושה שהנהיגה הופכת לבטוחה יותר ויותר ובד בבד במקביל גם למהירה יותר.
וזו בדיוק היכולת אותה בא הקורס להקנות. לנהוג בטוח יותר ורק כתוצאה מכך מהר יותר.
250 כ"ס וכביש הררי מפותל - ככה נראים החלומות של חולה הגה | תמונת AVI:
מולי גומא
בין הצהוב ללבן
העיקרון אמנם לא מסובך אך דורש תרגול. כל מי שמתעניין בנהיגה ובהנאות מוטוריות ודאי נתקל לפחות פעם או פעמיים באחת מהתיאוריות הללו, אך שאתה מתיישב עם מדריך ברכב חזק שיודע גם להעניש על טעויות (הכוונה לצהובה, המדריך היה דווקא סלחן), אתה באמת מצליח להפנים ולישם את התיאוריות ולנהוג על פיהן.
שני עקרונות מרכזיים עומדים פה, הראשון: לדעת להשתמש בכל רוחב הנתיב שברשותך. ומכיוון שזה לא מסלול מרוצים ותמיד תיתכן תנועה ממול הכוונה היא לרצועת הכביש שבין פס השוליים הצהוב מימין לבין פס ההפרדה הלבן משמאל. לכל אורך הנהיגה חשוב ליישם את העיקרון של כניסה לסיבוב מחלקו החיצוני אל חלקו הפנימי. יש להיצמד לחלקו הפנימי של הסיבוב ושוב לצאת תוך האצה לחלקו החיצוני של הכביש עם התיישרות הסיבוב. אפשר להסתכל על זה כך: המטרה היא ליישר את הסיבובים כך שתנועות סיבוב ההגה הופכות לקטנות ומעודנות יותר ככל האפשר.
אומנם אפרורית מבפנים אך מהנה וצהובה מבחוץ
העיקרון השני הוא להיכנס לאט ולצאת מהר תוך שימוש במשקל הרכב. לחיצה על הבלמים מביאה את הרכב לרכון קדימה, מתוך כך מרכז הכובד עובר לחלקו הקדמי של הרכב מה שמגביר את אחיזת הגלגלים הקדמיים, אלה שגם מספקים את יכולת ההיגוי. לעומת זאת לחיצה על דוושת הגז תביא להאצת הרכב ומתוך כך להעברת המשקל לחלקו האחורי של הרכב והתוצאה היא: יכולת ההיגוי נחלשת. לכן חשוב לפני תחילת הסיבוב לבלום, ההאצה (וה-RS בהחלט מאיצה) תבוא למעשה עם התיישרות הסיבוב וההגה, בנקודה בה משמעות ההיגוי נחלשת. זו הנקודה בה אפשר לפתוח את המנוע, לעורר לחיים את הטורבו ולהרגיש את הדחף בגב עד סיום הישורת והבלימה לקראת העיקול הבא.
און על ההגה
בשלב מסוים לוקח און את הפיקוד על ההגה על מנת להמחיש לי כיצד זה אמור להיראות. מישהו לחץ על פאסט פורוורד? האצה חזקה בישורת. ברקס עוצמתי לקראת הירידה, כניסה מדויקת לסיבוב שמאלה במהירות הנכונה מהשול הימני בדוך לפס ההפרדה עם הסיבוב, חיבוק פס ההפרדה ועם התיישרות הסיבוב, גז חזק שמעיף את האוטו קדימה לכיוון הישורת הבאה תוך היצמדות חזרה לשול הימני.
אין ספק, כיף גדול היה פה. וזו הזדמנות להתייחס גם קצת לרכב עצמו. קופה יפהפיה וספורטיבית מבחוץ אך די משעממת ואפרורית מבפנים. הדשבורד הלא מזמין והרדיו הכעור והמינימליסטי מהגרסה המשפחתית שרדו גם פה אך הישיבה בכיסא הספורט נעימה, רכה במפתיע, תומכת ומחבקת.
בקטעים הקצרים של נהיגה מנהלית המנוע מתגלה כשקט יחסית ורק עם הגברת הלחץ על הדוושה מתחילה להישמע נהמה נעימה עם גרגור ספורטיבי.
המנוע חזק מאוד, עשיר במומנט וגמישות, אך הוא די ליניארי ואין פה התפרצויות כח בלתי נשלטות. ה-RS ממושמעת ומספקת רמות אחיזה בלתי נדלות והמון הנאה מוטורית. תפעול הגיר קצת פוגם בהנאה עם מהלך ארוך, מעט נוקשה ולא מדויק ולחיסרון זה מצטרף גם קלאץ' נקודתי מאוד שצריך להתרגל אליו. הנוחות מפתיעה לטובה ומזכירה שמתחת למעטה הטירוף מדובר עדיין במכונית צרפתית. בקיצור, אני רוצה אחת שכזאת!
בין הצהוב ללבן
מה, כבר נגמר?
השעתיים האלה עוברות מהר. מהר מדי. בטח תשאלו אם כדאי, אז לדעתי אם כבר אז כבר, כלומר לכו על הקורס המקביל והיקר יותר שנמשך 4 שעות.
התחושה הייתה שהכיף רק התחיל, בשעתיים נוספות הייתי יכול להמשיך לתרגל ולשפר את היכולות שרק רכשתי בשעתיים הראשונות. כמובן שהעניין פה זה המחיר. תמורת דייט של שעתיים על הצהובה הסקסית תיאלצו להיפרד מכ-1950 שקלים, ותמורת השעתיים שחשתי בחסרונן, יש להוסיף עוד תוספת הגיונית של כ-500 שקלים. אם תרצו לבצע את הקורס על הרכב שלכם, העלות היא 1390 שקלים לארבע שעות. זול משמעותית, אבל תפסידו חלק לא מבוטל מהכיף במידה ואין לכם רכב חזק ומהנה.
לבד מהקורסים של "מסלולים" קיימים בשוק עוד כמה הצעות לקורסים בסגנון הזה - "אלטרנתיבי" מציעים קורס על הונדה S2000, רכב חזק כמו המגאן RS אבל מצויד בהנע(א)ה אחורית. תמורת התענוג לנהוג על ההונדה תפרדו מ-890 שקלים לכל שעה. במידה ותרצו לבצע את הקורס על הרכב שלכם המחיר יהיה 990 שקלים לארבע שעות.
ב"נהיגה בשליטה" ממליצים לבצע קורס שמקנה מיומנויות נהיגה משופרות על הרכב שלכם והמחיר אותו הם מציעים הוא 890 שקלים לארבע שעות. בכל ההצעות שקיבלנו מדובר בהדרכה בפורמט של אחד על אחד.
אין ספק, מעבר לחוויה האדירה הקורס ב"מסלולים" משיג את המטרה, והיא לא לנהוג מהר, אלא לנהוג בטוח. הנהיגה המהירה היא הנגזרת ליכולות הנהיגה הבטוחה והנשלטת שתרכשו עם הזמן.
מצד אחד אין ספק שהקורס הזה (ומקביליו האחרים) לא זול ודי צר בהיקפו, כלומר מתרכז בפן מאוד מסוים של נהיגה ובסופו יש תחושה שיש עוד המון מה ללמוד מעבר אבל הוא כן מקנה יכולות בסיסיות ודרך הסתכלות אחרת על נהיגה שלמי שמגיע עם ראש פתוח יכולות לעשות סוויץ' שישנה את כל הדרך בה הוא רואה את פעולת הנהיגה ובמקרה שכזה בוודאי שמדובר במשהו ששווה הרבה יותר מסט ג'נטים נוצץ שלא באמת ממש חשוב.
הלוואי ובמקום עוד מצלמות מהירות סופר יקרות שלא תורמות כלום לבטיחות משרד התחבורה היה מסבסד קורסים מסוג זה ומאפשר לנהגים שיוצאים לכביש להצטייד בהבנה וביכולות שבאמת היו יכולים להביא לצמצום מספר התאונות ואף להצלת חיים.
קדימה שר התחבורה, עונשים כאלה יתקבלו בשקיקה והנאה.
הבעיה: טעם חזק של עוד בסיום
>> לומדים לעשות את זה על הצד – כתבנו יצא להונגריה להעלות עשן עם אפרת הופמן ואדם פרנק
"סוחט את דוושת התאוצה לרצפה, העצים בצד הדרך חולפים במהירות. מתקרב לפניה, מוריד לשלישי, בולם חזק, נותן לרכב לצלול לתוך הפניה, מתיישר ושוב חוזר לדוושת הגז..."
לרגע אני מרגיש כאילו הנחיתו אותי לשיאו של מרוץ ועוד בתור הנהג. המכונית החזקה נעה במהירות בין הפסים הצהובים ללבנים של האספלט והנווט שלי – לא פחות מנהג המרוצים און יעקבסון - מכוון אותי במדויק ממש כמו בראלי ומדווח לי לקראת איזו פניה אנחנו מתקדמים ומה המהירות בה צריכים להכנס אליה.
רגע, צריך להתעורר, אני חושב לעצמי, הרי אני, ככל שזכור לי, לא נהג מרוצים ואין כאן בינתיים בארץ שום ראלי על הכבישים אבל מצד שני אני לא במיטה אלא לגמרי אוחז בהגה של גרסת ה-CUP הספורטיבית ביותר של הרנו מגאן RS ומימיני באמת יושב און יעקבסון.
טוב, נחזור למציאות. חייבים להודות בכך שמדינת ישראל היא די מפגרת מבחינה מוטורית ועל תרבות נהיגה כנראה שממש אין מה לדבר פה אבל למרות שבארץ עוד לא ממש קיים מסלול מרוצים אמיתי בו מתקיימים קורסים לנהיגת מרוצים קיימות כאן כמה מסגרות שמאפשרות, למי שמבין שלדעת לנהוג זה לא רק לעבור טסט, לשדרג את יכולת הנהיגה בלי צורך להחתים דרכון ולהפרד מאלפי דולרים.
את און יעקבסון פגשתי במעלה נס הרים בנוף הפסטורלי שבין עצי יער בר גיורא. למי שלא מכיר, זהו אזור המספק אווירה ומזג אוויר בסגנון אירופאי ומאכלס כמה מרצועות האספלט המאתגרות והמענגות בישראל לנהיגה שאפילו יכולות ביום טוב להזכיר כבישים הרריים בשוויץ או באיטליה.
המפגש גם זימן לי הזדמנות מרטיטה לחוות את אחד מהדגמים הספורטיביים המעניינים ביותר שעשו לאחרונה עלייה לארץ – הרנו מגאן RS CUP שזכתה לתשבוחות רבות בקרב עיתונאי רכב וחובבי רכב בארץ ובעולם.
הגרסה הזו בדיוק אף שברה את שיא המהירות למכונית הנעה קדמית ביצור סדרתי במסלול המרוצים נורבורגרינג המפורסם. היא כוללת מנוע מוגדש בנפח 2 ליטר שאוצר בקרבו 250 סוסים ומציב את מחט מד הקמ"ש על 100 תוך 6.1 שניות וגם כיולי שילדה, מתלים ובלמים שונים מאוד מאלה הקיימים במגאן והפלואנס הרגילות שבתיאוריה יושבות על אותה פלטפורמה.
בתיאוריה
_OBJכמו בכל קורס, גם בקורס נהיגה ספורטיבית התיאוריה מגיעה לפני החלק המעשי. וזה ממש לא פשוט לשבת ולהאזין לתיאוריה, מעניינת ככל שתהיה, כשצהובה לוהטת שכזאת נמצאת במרחק נגיעה ומעפעפת בפנסיה החטובים.
מיתנתי ככל שיכולתי את חרמנות ההגה שלי, שינסתי סבלנות והקשבתי בקשב רב להרצאה הקצרה של און אודות נהיגה נכונה וספורטיבית. און הדגיש את חשיבות הריכוז וזמן התגובה בנהיגה ספורטיבית ובנהיגה בכלל ופרט איך הקורס אחד על אחד הזה הולך להתנהל. לאחר זמן קצר יצאנו אל הרכב, און הדגיש שהכל מתחיל עוד לפני שמתניעים ויוצאים לדרך בקביעת תנוחת נהיגה נכונה – המהווה בסיס חשוב לכל נהג וסוג נהיגה.
במעשי
מניעים ויוצאים לדרך. הדבר הראשון שצריך להתרגל אליו הוא להקשיב למי שיושב לידך ופחות לעצמך. במקרה זה מדובר באון יעקבסון, אחד הנהגים המוערכים בארץ, ואחד שמכיר את הכבישים הללו טוב יותר מאשר את כף ידו. כמו שהבנתם מהפתיחה ממש כמו במרוצי ראלי, און מכוון אותי ומודיע מראש על כל פיתול וסיבוב שצפוי ובהתאם לכך מנחה באיזו מהירות, זווית וקו להיכנס לסיבוב. אחד הדברים הקשים שלוקח לכל נהג עם ניסיון והרגלי נהיגה שנרכשו במשך שנים הוא לשחרר את השליטה העצמית, כלומר להפסיק לפעול על פי האינסטינקטים ולתת לאון באמת לקבוע כיצד תתנהל הנהיגה.
תהליך זה אינו קורה בשנייה, אך לאט לאט תוך כדי נהיגה, הבורג הזה משתחרר ואתה מאפשר לעצמך יותר ויותר לסמוך על המדריך/נווט. בהתאם לכך הנהיגה משתפרת. בראש ובראשונה נוצרת תחושה שהנהיגה הופכת לבטוחה יותר ויותר ובד בבד במקביל גם למהירה יותר.
וזו בדיוק היכולת אותה בא הקורס להקנות. לנהוג בטוח יותר ורק כתוצאה מכך מהר יותר._OBJ
בין הצהוב ללבן
העיקרון אמנם לא מסובך אך דורש תרגול. כל מי שמתעניין בנהיגה ובהנאות מוטוריות ודאי נתקל לפחות פעם או פעמיים באחת מהתיאוריות הללו, אך שאתה מתיישב עם מדריך ברכב חזק שיודע גם להעניש על טעויות (הכוונה לצהובה, המדריך היה דווקא סלחן), אתה באמת מצליח להפנים ולישם את התיאוריות ולנהוג על פיהן.
שני עקרונות מרכזיים עומדים פה, הראשון: לדעת להשתמש בכל רוחב הנתיב שברשותך. ומכיוון שזה לא מסלול מרוצים ותמיד תיתכן תנועה ממול הכוונה היא לרצועת הכביש שבין פס השוליים הצהוב מימין לבין פס ההפרדה הלבן משמאל. לכל אורך הנהיגה חשוב ליישם את העיקרון של כניסה לסיבוב מחלקו החיצוני אל חלקו הפנימי. יש להיצמד לחלקו הפנימי של הסיבוב ושוב לצאת תוך האצה לחלקו החיצוני של הכביש עם התיישרות הסיבוב. אפשר להסתכל על זה כך: המטרה היא ליישר את הסיבובים כך שתנועות סיבוב ההגה הופכות לקטנות ומעודנות יותר ככל האפשר._OBJ
העיקרון השני הוא להיכנס לאט ולצאת מהר תוך שימוש במשקל הרכב. לחיצה על הבלמים מביאה את הרכב לרכון קדימה, מתוך כך מרכז הכובד עובר לחלקו הקדמי של הרכב מה שמגביר את אחיזת הגלגלים הקדמיים, אלה שגם מספקים את יכולת ההיגוי. לעומת זאת לחיצה על דוושת הגז תביא להאצת הרכב ומתוך כך להעברת המשקל לחלקו האחורי של הרכב והתוצאה היא: יכולת ההיגוי נחלשת. לכן חשוב לפני תחילת הסיבוב לבלום, ההאצה (וה-RS בהחלט מאיצה) תבוא למעשה עם התיישרות הסיבוב וההגה, בנקודה בה משמעות ההיגוי נחלשת. זו הנקודה בה אפשר לפתוח את המנוע, לעורר לחיים את הטורבו ולהרגיש את הדחף בגב עד סיום הישורת והבלימה לקראת העיקול הבא.
און על ההגה
בשלב מסוים לוקח און את הפיקוד על ההגה על מנת להמחיש לי כיצד זה אמור להיראות. מישהו לחץ על פאסט פורוורד? האצה חזקה בישורת. ברקס עוצמתי לקראת הירידה, כניסה מדויקת לסיבוב שמאלה במהירות הנכונה מהשול הימני בדוך לפס ההפרדה עם הסיבוב, חיבוק פס ההפרדה ועם התיישרות הסיבוב, גז חזק שמעיף את האוטו קדימה לכיוון הישורת הבאה תוך היצמדות חזרה לשול הימני.
אין ספק, כיף גדול היה פה. וזו הזדמנות להתייחס גם קצת לרכב עצמו. קופה יפהפיה וספורטיבית מבחוץ אך די משעממת ואפרורית מבפנים. הדשבורד הלא מזמין והרדיו הכעור והמינימליסטי מהגרסה המשפחתית שרדו גם פה אך הישיבה בכיסא הספורט נעימה, רכה במפתיע, תומכת ומחבקת.
בקטעים הקצרים של נהיגה מנהלית המנוע מתגלה כשקט יחסית ורק עם הגברת הלחץ על הדוושה מתחילה להישמע נהמה נעימה עם גרגור ספורטיבי.
המנוע חזק מאוד, עשיר במומנט וגמישות, אך הוא די ליניארי ואין פה התפרצויות כח בלתי נשלטות. ה-RS ממושמעת ומספקת רמות אחיזה בלתי נדלות והמון הנאה מוטורית. תפעול הגיר קצת פוגם בהנאה עם מהלך ארוך, מעט נוקשה ולא מדויק ולחיסרון זה מצטרף גם קלאץ' נקודתי מאוד שצריך להתרגל אליו. הנוחות מפתיעה לטובה ומזכירה שמתחת למעטה הטירוף מדובר עדיין במכונית צרפתית. בקיצור, אני רוצה אחת שכזאת!_OBJ
מה, כבר נגמר?
השעתיים האלה עוברות מהר. מהר מדי. בטח תשאלו אם כדאי, אז לדעתי אם כבר אז כבר, כלומר לכו על הקורס המקביל והיקר יותר שנמשך 4 שעות.
התחושה הייתה שהכיף רק התחיל, בשעתיים נוספות הייתי יכול להמשיך לתרגל ולשפר את היכולות שרק רכשתי בשעתיים הראשונות. כמובן שהעניין פה זה המחיר. תמורת דייט של שעתיים על הצהובה הסקסית תיאלצו להיפרד מכ-1950 שקלים, ותמורת השעתיים שחשתי בחסרונן, יש להוסיף עוד תוספת הגיונית של כ-500 שקלים. אם תרצו לבצע את הקורס על הרכב שלכם, העלות היא 1390 שקלים לארבע שעות. זול משמעותית, אבל תפסידו חלק לא מבוטל מהכיף במידה ואין לכם רכב חזק ומהנה.
לבד מהקורסים של "מסלולים" קיימים בשוק עוד כמה הצעות לקורסים בסגנון הזה - "אלטרנתיבי" מציעים קורס על הונדה S2000, רכב חזק כמו המגאן RS אבל מצויד בהנע(א)ה אחורית. תמורת התענוג לנהוג על ההונדה תפרדו מ-890 שקלים לכל שעה. במידה ותרצו לבצע את הקורס על הרכב שלכם המחיר יהיה 990 שקלים לארבע שעות.
ב"נהיגה בשליטה" ממליצים לבצע קורס שמקנה מיומנויות נהיגה משופרות על הרכב שלכם והמחיר אותו הם מציעים הוא 890 שקלים לארבע שעות. בכל ההצעות שקיבלנו מדובר בהדרכה בפורמט של אחד על אחד.
אין ספק, מעבר לחוויה האדירה הקורס ב"מסלולים" משיג את המטרה, והיא לא לנהוג מהר, אלא לנהוג בטוח. הנהיגה המהירה היא הנגזרת ליכולות הנהיגה הבטוחה והנשלטת שתרכשו עם הזמן.
מצד אחד אין ספק שהקורס הזה (ומקביליו האחרים) לא זול ודי צר בהיקפו, כלומר מתרכז בפן מאוד מסוים של נהיגה ובסופו יש תחושה שיש עוד המון מה ללמוד מעבר אבל הוא כן מקנה יכולות בסיסיות ודרך הסתכלות אחרת על נהיגה שלמי שמגיע עם ראש פתוח יכולות לעשות סוויץ' שישנה את כל הדרך בה הוא רואה את פעולת הנהיגה ובמקרה שכזה בוודאי שמדובר במשהו ששווה הרבה יותר מס
"סוחט את דוושת התאוצה לרצפה, העצים בצד הדרך חולפים במהירות. מתקרב לפניה, מוריד לשלישי, בולם חזק, נותן לרכב לצלול לתוך הפניה, מתיישר ושוב חוזר לדוושת הגז..."
לרגע אני מרגיש כאילו הנחיתו אותי לשיאו של מרוץ ועוד בתור הנהג. המכונית החזקה נעה במהירות בין הפסים הצהובים ללבנים של האספלט והנווט שלי – לא פחות מנהג המרוצים און יעקבסון - מכוון אותי במדויק ממש כמו בראלי ומדווח לי לקראת איזו פניה אנחנו מתקדמים ומה המהירות בה צריכים להכנס אליה.
רגע, צריך להתעורר, אני חושב לעצמי, הרי אני, ככל שזכור לי, לא נהג מרוצים ואין כאן בינתיים בארץ שום ראלי על הכבישים אבל מצד שני אני לא במיטה אלא לגמרי אוחז בהגה של גרסת ה-CUP הספורטיבית ביותר של הרנו מגאן RS ומימיני באמת יושב און יעקבסון.
טוב, נחזור למציאות. חייבים להודות בכך שמדינת ישראל היא די מפגרת מבחינה מוטורית ועל תרבות נהיגה כנראה שממש אין מה לדבר פה אבל למרות שבארץ עוד לא ממש קיים מסלול מרוצים אמיתי בו מתקיימים קורסים לנהיגת מרוצים קיימות כאן כמה מסגרות שמאפשרות, למי שמבין שלדעת לנהוג זה לא רק לעבור טסט, לשדרג את יכולת הנהיגה בלי צורך להחתים דרכון ולהפרד מאלפי דולרים.
את און יעקבסון פגשתי במעלה נס הרים בנוף הפסטורלי שבין עצי יער בר גיורא. למי שלא מכיר, זהו אזור המספק אווירה ומזג אוויר בסגנון אירופאי ומאכלס כמה מרצועות האספלט המאתגרות והמענגות בישראל לנהיגה שאפילו יכולות ביום טוב להזכיר כבישים הרריים בשוויץ או באיטליה.
המפגש גם זימן לי הזדמנות מרטיטה לחוות את אחד מהדגמים הספורטיביים המעניינים ביותר שעשו לאחרונה עלייה לארץ – הרנו מגאן RS CUP שזכתה לתשבוחות רבות בקרב עיתונאי רכב וחובבי רכב בארץ ובעולם.
הגרסה הזו בדיוק אף שברה את שיא המהירות למכונית הנעה קדמית ביצור סדרתי במסלול המרוצים נורבורגרינג המפורסם. היא כוללת מנוע מוגדש בנפח 2 ליטר שאוצר בקרבו 250 סוסים ומציב את מחט מד הקמ"ש על 100 תוך 6.1 שניות וגם כיולי שילדה, מתלים ובלמים שונים מאוד מאלה הקיימים במגאן והפלואנס הרגילות שבתיאוריה יושבות על אותה פלטפורמה.
בתיאוריה
כמו בכל קורס, גם בקורס נהיגה ספורטיבית התיאוריה מגיעה לפני החלק המעשי. וזה ממש לא פשוט לשבת ולהאזין לתיאוריה, מעניינת ככל שתהיה, כשצהובה לוהטת שכזאת נמצאת במרחק נגיעה ומעפעפת בפנסיה החטובים.
מיתנתי ככל שיכולתי את חרמנות ההגה שלי, שינסתי סבלנות והקשבתי בקשב רב להרצאה הקצרה של און אודות נהיגה נכונה וספורטיבית. און הדגיש את חשיבות הריכוז וזמן התגובה בנהיגה ספורטיבית ובנהיגה בכלל ופרט איך הקורס אחד על אחד הזה הולך להתנהל. לאחר זמן קצר יצאנו אל הרכב, און הדגיש שהכל מתחיל עוד לפני שמתניעים ויוצאים לדרך בקביעת תנוחת נהיגה נכונה – המהווה בסיס חשוב לכל נהג וסוג נהיגה.
במעשי
מניעים ויוצאים לדרך. הדבר הראשון שצריך להתרגל אליו הוא להקשיב למי שיושב לידך ופחות לעצמך. במקרה זה מדובר באון יעקבסון, אחד הנהגים המוערכים בארץ, ואחד שמכיר את הכבישים הללו טוב יותר מאשר את כף ידו. כמו שהבנתם מהפתיחה ממש כמו במרוצי ראלי, און מכוון אותי ומודיע מראש על כל פיתול וסיבוב שצפוי ובהתאם לכך מנחה באיזו מהירות, זווית וקו להיכנס לסיבוב. אחד הדברים הקשים שלוקח לכל נהג עם ניסיון והרגלי נהיגה שנרכשו במשך שנים הוא לשחרר את השליטה העצמית, כלומר להפסיק לפעול על פי האינסטינקטים ולתת לאון באמת לקבוע כיצד תתנהל הנהיגה.
תהליך זה אינו קורה בשנייה, אך לאט לאט תוך כדי נהיגה, הבורג הזה משתחרר ואתה מאפשר לעצמך יותר ויותר לסמוך על המדריך/נווט. בהתאם לכך הנהיגה משתפרת. בראש ובראשונה נוצרת תחושה שהנהיגה הופכת לבטוחה יותר ויותר ובד בבד במקביל גם למהירה יותר.
וזו בדיוק היכולת אותה בא הקורס להקנות. לנהוג בטוח יותר ורק כתוצאה מכך מהר יותר.
בין הצהוב ללבן
העיקרון אמנם לא מסובך אך דורש תרגול. כל מי שמתעניין בנהיגה ובהנאות מוטוריות ודאי נתקל לפחות פעם או פעמיים באחת מהתיאוריות הללו, אך שאתה מתיישב עם מדריך ברכב חזק שיודע גם להעניש על טעויות (הכוונה לצהובה, המדריך היה דווקא סלחן), אתה באמת מצליח להפנים ולישם את התיאוריות ולנהוג על פיהן.
שני עקרונות מרכזיים עומדים פה, הראשון: לדעת להשתמש בכל רוחב הנתיב שברשותך. ומכיוון שזה לא מסלול מרוצים ותמיד תיתכן תנועה ממול הכוונה היא לרצועת הכביש שבין פס השוליים הצהוב מימין לבין פס ההפרדה הלבן משמאל. לכל אורך הנהיגה חשוב ליישם את העיקרון של כניסה לסיבוב מחלקו החיצוני אל חלקו הפנימי. יש להיצמד לחלקו הפנימי של הסיבוב ושוב לצאת תוך האצה לחלקו החיצוני של הכביש עם התיישרות הסיבוב. אפשר להסתכל על זה כך: המטרה היא ליישר את הסיבובים כך שתנועות סיבוב ההגה הופכות לקטנות ומעודנות יותר ככל האפשר.
העיקרון השני הוא להיכנס לאט ולצאת מהר תוך שימוש במשקל הרכב. לחיצה על הבלמים מביאה את הרכב לרכון קדימה, מתוך כך מרכז הכובד עובר לחלקו הקדמי של הרכב מה שמגביר את אחיזת הגלגלים הקדמיים, אלה שגם מספקים את יכולת ההיגוי. לעומת זאת לחיצה על דוושת הגז תביא להאצת הרכב ומתוך כך להעברת המשקל לחלקו האחורי של הרכב והתוצאה היא: יכולת ההיגוי נחלשת. לכן חשוב לפני תחילת הסיבוב לבלום, ההאצה (וה-RS בהחלט מאיצה) תבוא למעשה עם התיישרות הסיבוב וההגה, בנקודה בה משמעות ההיגוי נחלשת. זו הנקודה בה אפשר לפתוח את המנוע, לעורר לחיים את הטורבו ולהרגיש את הדחף בגב עד סיום הישורת והבלימה לקראת העיקול הבא.
און על ההגה
בשלב מסוים לוקח און את הפיקוד על ההגה על מנת להמחיש לי כיצד זה אמור להיראות. מישהו לחץ על פאסט פורוורד? האצה חזקה בישורת. ברקס עוצמתי לקראת הירידה, כניסה מדויקת לסיבוב שמאלה במהירות הנכונה מהשול הימני בדוך לפס ההפרדה עם הסיבוב, חיבוק פס ההפרדה ועם התיישרות הסיבוב, גז חזק שמעיף את האוטו קדימה לכיוון הישורת הבאה תוך היצמדות חזרה לשול הימני.
אין ספק, כיף גדול היה פה. וזו הזדמנות להתייחס גם קצת לרכב עצמו. קופה יפהפיה וספורטיבית מבחוץ אך די משעממת ואפרורית מבפנים. הדשבורד הלא מזמין והרדיו הכעור והמינימליסטי מהגרסה המשפחתית שרדו גם פה אך הישיבה בכיסא הספורט נעימה, רכה במפתיע, תומכת ומחבקת.
בקטעים הקצרים של נהיגה מנהלית המנוע מתגלה כשקט יחסית ורק עם הגברת הלחץ על הדוושה מתחילה להישמע נהמה נעימה עם גרגור ספורטיבי.
המנוע חזק מאוד, עשיר במומנט וגמישות, אך הוא די ליניארי ואין פה התפרצויות כח בלתי נשלטות. ה-RS ממושמעת ומספקת רמות אחיזה בלתי נדלות והמון הנאה מוטורית. תפעול הגיר קצת פוגם בהנאה עם מהלך ארוך, מעט נוקשה ולא מדויק ולחיסרון זה מצטרף גם קלאץ' נקודתי מאוד שצריך להתרגל אליו. הנוחות מפתיעה לטובה ומזכירה שמתחת למעטה הטירוף מדובר עדיין במכונית צרפתית. בקיצור, אני רוצה אחת שכזאת!
מה, כבר נגמר?
השעתיים האלה עוברות מהר. מהר מדי. בטח תשאלו אם כדאי, אז לדעתי אם כבר אז כבר, כלומר לכו על הקורס המקביל והיקר יותר שנמשך 4 שעות.
התחושה הייתה שהכיף רק התחיל, בשעתיים נוספות הייתי יכול להמשיך לתרגל ולשפר את היכולות שרק רכשתי בשעתיים הראשונות. כמובן שהעניין פה זה המחיר. תמורת דייט של שעתיים על הצהובה הסקסית תיאלצו להיפרד מכ-1950 שקלים, ותמורת השעתיים שחשתי בחסרונן, יש להוסיף עוד תוספת הגיונית של כ-500 שקלים. אם תרצו לבצע את הקורס על הרכב שלכם, העלות היא 1390 שקלים לארבע שעות. זול משמעותית, אבל תפסידו חלק לא מבוטל מהכיף במידה ואין לכם רכב חזק ומהנה.
לבד מהקורסים של "מסלולים" קיימים בשוק עוד כמה הצעות לקורסים בסגנון הזה - "אלטרנתיבי" מציעים קורס על הונדה S2000, רכב חזק כמו המגאן RS אבל מצויד בהנע(א)ה אחורית. תמורת התענוג לנהוג על ההונדה תפרדו מ-890 שקלים לכל שעה. במידה ותרצו לבצע את הקורס על הרכב שלכם המחיר יהיה 990 שקלים לארבע שעות.
ב"נהיגה בשליטה" ממליצים לבצע קורס שמקנה מיומנויות נהיגה משופרות על הרכב שלכם והמחיר אותו הם מציעים הוא 890 שקלים לארבע שעות. בכל ההצעות שקיבלנו מדובר בהדרכה בפורמט של אחד על אחד.
אין ספק, מעבר לחוויה האדירה הקורס ב"מסלולים" משיג את המטרה, והיא לא לנהוג מהר, אלא לנהוג בטוח. הנהיגה המהירה היא הנגזרת ליכולות הנהיגה הבטוחה והנשלטת שתרכשו עם הזמן.
מצד אחד אין ספק שהקורס הזה (ומקביליו האחרים) לא זול ודי צר בהיקפו, כלומר מתרכז בפן מאוד מסוים של נהיגה ובסופו יש תחושה שיש עוד המון מה ללמוד מעבר אבל הוא כן מקנה יכולות בסיסיות ודרך הסתכלות אחרת על נהיגה שלמי שמגיע עם ראש פתוח יכולות לעשות סוויץ' שישנה את כל הדרך בה הוא רואה את פעולת הנהיגה ובמקרה שכזה בוודאי שמדובר במשהו ששווה הרבה יותר מסט ג'נטים נוצץ שלא באמת ממש חשוב.
הלוואי ובמקום עוד מצלמות מהירות סופר יקרות שלא תורמות כלום לבטיחות משרד התחבורה היה מסבסד קורסים מסוג זה ומאפשר לנהגים שיוצאים לכביש להצטייד בהבנה וביכולות שבאמת היו יכולים להביא לצמצום מספר התאונות ואף להצלת חיים.
קדימה שר התחבורה, עונשים כאלה יתקבלו בשקיקה והנאה.
>> לומדים לעשות את זה על הצד – כתבנו יצא להונגריה להעלות עשן עם אפרת הופמן ואדם פרנק
ט ג'נטים נוצץ שלא באמת ממש חשוב.
הלוואי ובמקום עוד מצלמות מהירות סופר יקרות שלא תורמות כלום לבטיחות משרד התחבורה היה מסבסד קורסים מסוג זה ומאפשר לנהגים שיוצאים לכביש להצטייד בהבנה וביכולות שבאמת היו יכולים להביא לצמצום מספר התאונות ואף להצלת חיים.
קדימה שר התחבורה, עונשים כאלה יתקבלו בשקיקה והנאה._OBJ
>> לומדים לעשות את זה על הצד – כתבנו יצא להונגריה להעלות עשן עם אפרת הופמן ואדם פרנק
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן