הפעם אין קשר לביקיני אבל היינו חייבים
למרות שכלי הרכב הממונעים הראשונים עשו שימוש במנועים חשמליים ובמנועי קיטור, עד מהרה, עם המצאת מנוע הבעירה הפנימית בן 4 הפעימות על ידי גוטליב דיימלר (לימים מי שייסד את מרצדס), כל מי שעסק ביצור רכב מיהר ליישר קו ולבחור בדרך הנעה זו שעל אף היעילות המוגבלת שלה התגלתה כנוחה, הזמינה והאמינה ביותר.
מאז, למרות כל מיני רעיונות ויוזמות של ממציאים במהלך השנים, במשך יותר מ-100 שנה אף יצרן רכב מוביל לא באמת השקיע מאמצים בחיפוש ופיתוח אחר טכנולוגיות הנעה אחרות ולמעשה רק בעשור וחצי האחרונים, עם ההגעה להכרה בנזקים הכבדים שגורמים הגזים הנפלטים מאגזוזי המכוניות, העליה במודעות הסביבתית וההבנה שמלאי הדלק המחצבי בעולם יסתיים בתוך לא יותר מדי שנים, יצרני הרכב השונים החלו להשקיע מאמצים בחיפוש אחר דרכי הנעה אחרות ולמרות שכולם מדברים על עתיד חשמלי עדיין ניצבות בפני המתכננים לא מעט בעיות בדרך להפוך את המכוניות החשמליות לתחליף מלא לכלי הרכב העושים שימוש במנועי בעירה פנימית.
למרות שמרב המאמצים מושקעים בטכנולוגיות חשמליות שונות, בחברה צרפתית קטנה בשם MDI מאמינים שהפתרון הוא פשוט יותר ושבעתיד לפחות חלק מהמכוניות יוכלו לנוע באמצעות שום דבר - חוץ מאוויר.
למעשה, מדובר ברעיון שהפיתוח שלו החל עוד בעשור השני של המאה העשרים אך נזנח בגלל כל מיני קשיים טכנולוגים וחוסר כדאיות כלכלית עד שלפני מספר שנים הועלה מן האוב על ידי גאי נגרה, הטוען כי הגיע לפריצת דרך המאפשרת הפיכת הטכנולוגיה הירוקה והזולה הזו לזמינה ושימושית להנעת כלי רכב.
הפעם אין קשר לביקיני אבל היינו חייבים
בדומה לכלי עבודה העובדים על לחץ אוויר דחוס גם המנוע שפיתח נגרה עושה שימוש באוויר במקום בדלק או בחשמל, אך במקום להיעזר בקומפרסור חשמלי הדוחס כל העת אוויר למערכת הוא נעזר בצמד מכלים גדולים העשויים סיבי פחמן בהם מאוחסן אוויר דחוס בלחץ גבוה מאוד ומסוגלים להעניק מספיק אנרגיה למנוע כדי לאפשר נסיעה לטווח מתקבל על הדעת.
כתבה על שלבי הפיתוח
בחברה הצרפתית טענו כי אב הטיפוס לכלי הרכב העירוני הקטן וקל המשקל שפותח על ידה מסוגל להגיע למהירות של 80 קמ"ש ולטווח נסיעה של בין 150-200 קילומטרים בכל מילוי של מכלי האוויר.
למרות שבהעדר הוכחה ממשית לטווח הנסיעה המרשים שנטען כי הושג מרבית המומחים הטילו ספק בנתון זה, אך קברניטי ענקית הרכב ההודית טאטא, המחפשת כל העת דרכים ליצור כלי תחבורה קטנים וזולים לתפעול שיוכלו להתאים למיליוני ההודים המשוועים לאמצעי תחבורה בסיסי, החליטו ללכת על זה ולחתום ב-2009 על הסכם לשיתוף פעולה עם MDI כדי לנסות לפתח ביחד כלי תחבורה עירוני שינוע על אוויר.
נסיעת מבחן באב הטיפוס של ה- AirPod
לאחרונה, לאחר כמה אבות טיפוס נוסעים של ה-AirPod, הודיעה הנהלת טאטא כי הפרויקט עבר בהצלחה את השלב הראשון והקריטי של הוכחת הישימות הטכנית שלו שכלל גם פיתוח טכנולוגיות עזר שונות כמו מערכת לאגירת כוח בעת בלימה ומערכת המציעה אפשרות לפתרון משולב שיאפשר טווח נסיעה בלתי מוגבל בעזרת שימוש במנוע קטן שישמש כגנרטור אשר ימלא את מיכלי האוויר תוך כדי נסיעה, וכעת עובר הפרויקט לשלב השני שמטרתו להבין איך ליצור, בעזרת הידע שנרכש במהלך השנים האחרונות, כלי תחבורה עירוני שיהיה יעיל לשימוש יומיומי וכדאי מבחינה כלכלית.
למרות הספקנות שעדיין נשמעת מצד המומחים, בטאטא וב-MDI מבטיחים שהטכנולוגיה המוצגת ב- AirPod תהפוך בתוך שנים ספורות למציאות נוסעת בכבישי הכרך ברחבי העולם.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן