מפרקת החברה: שני שליש מעובדי בטר פלייס יפוטרו

מה יעשו לקוחות החברה החשמלית ללא תחנות ההטענה שהפעילה החברה? מה יעלה בגורלם של עובדיה שמצפים למשכורות חודש מאי? האם יש פטנט על המוצר או שגם חברה אחרת יכולה לייצר אותו או לתמוך במוצרים הקיימים? אלה רק חלק מהשאלות שעלו היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, בעקבות ההודעה פירוקה של חברת בטר פלייס השבוע. את דיון ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא בטר פלייס העברנו בשידור חי בחדשות 2 באינטרנט.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

המפרקים שמונו לחברה, מומחים לתחום, נציגי לקוחות, עובדים של בטר פלייס וגורמים נוספים התאספו לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת אבישי ברוורמן. מטרת ההתכנסות הייתה דיון במשמעויות הפירוק של חברת בטל פלייס, שקרסה השבוע ברעש גדול כשהחברה לישראל, בעלת השליטה בחברה דיווחה השבוע כי תפסיק את הזרמת הכספים למיזם המכונית החשמלית.

במהלך הדיון הסבירה עו"ד סיגל רוזין רכב, המייצגת את אחת החברות המפרקות שמונו לבטר פלייס, כי בית המשפט הורה נכון לעכשיו להמשיך את פעילות החברה עד ל-13 ביוני, וכי בינתיים מחפשים בחברה רוכש פוטנציאלי. "נמשיך לספק ללקוחות את רמת השירות שהכירו, אולי בזמני המתנה קצת ארוכים יותר, בשל צמצום כוח האדם, אך נעשה מאמץ להחזיק את רמת השירות שהכירו עד כה", אמרה.

צמצום כוח האדם שהזכירה עו"ד רוזין רכב צפויים לעמוד על לא פחות מפיטורי שני שליש מעובדי החברה - 209 עובדים. בשורות החברה יוותרו כעת כ-111 עובדים, אך גם מקומם אינו מובטח. עו"ד רוזין רכב הדגישה עם זאת כי משכורות חודש מאי ישולמו במלואן, אך עשויות להגיע באיחור קל, וכי גם הכספים שהעובדים צברו לזכותם ישוחררו.

נציגת המפרקים הוסיפה כי העובדים נמצאים כעת במרכז המאמצים של החברה. "האנשים האלה עשו את הדבר היפה שיש בבטר פלייס", אמרה. "אתה נשאר עם פה פעור לנוכח הטכנולוגיה, הרובוטיקה והמכשור שפתחו שם. חשבנו שראוי לסיים איתם בצורה מכובדת".

הרוכשים: "זה אינטרס לאומי"

לדיון הגיעו גם נציגים של רוכשי המכונית החשמלית, שכ-900 מהם נמכרו בסך הכל בישראל. אחד מהם הוא ד"ר מיכאל מילגרם. "ההחלטה לקנות דווקא את הרכב הזה הייתה אידיאולוגית - התלות בנפט הערבי", אמר. "יש לי את הרכב ארבעה חודשים, אין לי מילה רעה לומר על הרכב עצמו. בעתיד, אם יושגו רווחים צריך אולי גם להרחיב את המודל הזה. אבל צריך לעשות מאמץ כדי להמשיך להפעיל את המערך כפי שהוא".

גם אליהו גולומב שרכש את המכונית הסביר את החלטתו לרכוש את הרכב באופן דומה. "חלק גדול מקניית הרכב היה אלמנט אידיאולוגי - לביטחון ישראל", אמר. "ידעתי שיש סיכון, אבל חשבתי שזה סיכון קטן, ואני לא יכול שלא להיות חלק מזה".

הרוכשים שנשמעו בדיון חזרו על בקשה אחת - השאירו את תשתיות טעינת הרכב והחלפת הסוללות פעילות. "חשוב מאוד שיהיה המשך התשתית הזו", טען גולומב. "צריך להשאיר את עמדות הטעינה פעילות, או לאפשר ללקוחות לממן אותן, והן חשובות. פה אני פונה למדינה - זה אינטרס לאומי".

פרופ' צחי בירג, רוכש נוסף, טען כי גם במקומות נוספים בעולם מגיעים למסקנה דומה למודל של בטר פלייס, מה שהופך את התשתית הקיימת לחשובה לעתיד. "אני חושב שיש מקום לפעולה מיידית" אמר בירג. "במדינת ישראל היום קיים הדבר שאולי יהיה בארצות הברית בעוד חמש שנים. לא מונח מת לפנינו, אלא חי אסטרטגי והוא עובד".

יערה זיסגני הוסיפה ואמרה כי "כל רוכשי הרכב אותם הצלחנו לאתר רוצים להשאר עם המכונית. אין להם טענה אליה, והם מרוצים מהשימוש". ד"ר דפנה דיסני, כלכלנית ומבעלות הרכב גם היא, הוסיפה כי "אין ספק שהמערך של הטעינה יכול להמשיך לפעול. הכשלים היו בניהול. העסק הזה רווחי. יש פה קאץ' של ניהול. התכנון והניהול הוא לא ריווחי לטווח הקצר של שנה. אני חושבת שאם יסתכלו, יש פה עניין של יתרונות לגודל".