יותר מדי פעמים אנחנו עושים לעצמנו הנחות
לפעמים אנחנו מרגישים קצת כמו תוכים שחוזרים שוב ושוב על אותה מנטרה, אבל נראה שעל אף שמרבית הנהגים מבינים שנהיגה, שימוש אינטנסיבי בסלולרי ושליחת הודעות טקסט לא הולכים ביחד, עדיין הרבה יותר מדי מהם עושים לעצמם הנחות ומתעסקים במכשיר הקטן הזה במהלך נהיגה.
תירוצים יש בשפע: אחד חיכה להודעה חשובה, אחר מכיר את הדרך בעל פה, שלישי בכלל מסמס בעיניים עצומות ואחר חושב שבמהירות עירונית אין בעיה לשלב בין הדברים.
העניין הוא שגם אם אתם חושבים שיש לכם יכולות מולטיטסקינג מדהימות וזריזות תגובה מהירה מברק עדיין, במהירות עירונית של 50 קמ"ש, הרכב שלכם נע בכל שניה של עיסוק בסלולר מרחק של 14 מטרים ובמהירות בין-עירונית כבר מדובר על לא פחות מ-25 מטרים בשניה.
למי שלא מתרגש במיוחד מהמספרים הללו נציין כי מרחק של 3 מכוניות במהירות עירונית ומרחק גדול בהרבה בכביש בין-עירוני זה בדיוק ההבדל בין לעצור בבטחה לבין דריסתו למוות של הולך רגל או ביקור אישי שלכם במקרר הגופות של בית החולים הסמוך.
לשלל העדויות המצמררות והסיפורים על נהגים שסימסו והיו מעורבים בתאונות קשות הצטרף לאחרונה סיפורו של צ'אנס בות'י, צעיר אמריקאי מטקסס, שכנראה הבין את הסכנה שבמעשיו והספיק לשלוח לחבר מסר נבואי: "אני צריך להפסיק לסמס כי אני יכול למות בתאונת דרכים". בות'י הספיק לחוץ על "שלח" שבריר שנייה לפני שהדרדר עם הטנדר שלו מגשר מעל למצוק.
ג'ון בהחלט גדל
בנס, נבואתו הטרגית לא התגשמה במלואה ובות'י הצליח לשרוד את התאונה בחיים אך עם פציעות חמורות שכללו צוואר שבור, שברים בגולגולת, פנים שהתרסקו, פגיעת מוח ועוד. לאחר שבמשך מספר חודשים התנדנד בין חיים למוות חל לאחרונה שיפור משמעותי במצבו, בות'י התחיל שוב לדבר, החליט לא לבזבז אף רגע מיותר וביקש להעביר מסר ברור כצלקות שעל גופו לכל מי שמוכן לשמוע אותו: "אתם חייבים להבין, אין הנחות, פשוט אל תעשו את זה! שום הודעה לא שווה את זה, אפשר לאבד את החיים ברגע. לפני מספר שבועות סבתא שלי מתה בשיבה טובה והייתי שם בהלוויה, פצוע וכואב, וכל הזמן חשבתי לעצמי שאני ממש מופתע שזה לא אני בארון הזה, הייתי מאוד קרוב לזה וזה יכול לקרות בשבריר שניה לכל אחד ששולח הודעות טקסט במהלך נהיגה".
>> דעה: מה עוד צריך לקרות כדי שנפסיק להתעסק בסמארטפון ונחזור לנהוג
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן