מתקינת המצלמות הרוויחה כבר 335 מיליון ש' מהפרויקט | צילום:
חדשות
בחודש שעבר מלאה שנה להפעלה המבצעית של מערכת מצלמות המהירות האוטומטיות א-3. לאור פרק הזמן החגיגי והסמלי היינו מצפים מהגורמים על הפעלת המערכת - המשטרה והמשרד לביטחון פנים - לשחרר נתונים וסיכומי ביניים על הפעלת המערכת. כמה דוחות הופקו עד כה באמצעותה, כמה מהם היו על עבירות "מסכנות חיים", וכמה מהדוחות היו על "עבירות קנס" בגין חריגות שוליות מהמהירות?
בעיקר היינו רוצים לדעת מה הייתה השפעה של הפעלת המערכת על כמות תאונות הדרכים וחומרתן במקומות הספציפיים שבהם מוצבות המצלמות. למשטרה יש את כל הנתונים הרלוונטיים שנחוצים כדי לבדוק האם בקטעי הכביש "המצולמים" חלה ירידה דרמטית במספר התאונות, וכל סטודנט לסטטיסטיקה יכול לבצע קורלציה בין כמות הדוחות למספר התאונות. אבל המשטרה והמשרד לבט"פ, שהבטיחו לשמור על שקיפות מלאה, ממשיכים לשמור על הנתונים לעצמם.
כל מה שקיבלנו זו סיסמה מתלהמת בנוסח "המצלמות הורידו את המהירות הממוצעת ב-10 קמ"ש", שמבוססת - באופן חופשי למדי - על מחקר שטח אוניברסיטאי. אז גם אם המהירות אכן ירדה באותם קטעי כביש, בכמה פחתו בהם התאונות? אין מידע. את החשאיות הזו אפשר לפרש בשתי דרכים: או שהמערכת הפכה להיות יצרנית יוצאת דופן של הכנסות למדינה, ללא השפעה מהותית על התאונות, או שהיא "פיל לבן" שעולה למדינה הון עתק.
מצלמת מהירות במיקום נסתר שהוסרה, מה באמת התרומה של הפרויקט לצמצום הקטל בדרכים | צילום:
גלובס
על נתון העלות לקופת המדינה דווקא יש לנו נתונים עדכניים. הדוח השנתי של קבלנית הצבת המערכת, חברת מלם תים, שפורסם במארס, חושף את המספרים. החברה מוסרת כי עד סוף 2012 השלימה את ההצבה של כ-42 מצלמות מתוך סה"כ 60 מצלמות שהזמינה המדינה עד כה וכי במחצית הראשונה של 2013 יותקנו כ-20 מצלמות נוספות (מדובר על מצלמות מבצעיות ולא על עמודי דמה). עבור הפרויקט הזה תקבל החברה מהמדינה לא פחות מ-335 מיליון שקל. וזו רק ההתחלה. תקציב הפעלת המערכת הזו הוא כ-22 מיליון שקל בשנה, שמופנים בין השאר למימון לא פחות מ-42 תקנים תפעוליים (כלומר משרות), שנדרשים להפעלת המערכת "האוטומטית" הזו.
מכיוון שיש לנו כיום ממשלה חדשה וכנסת חדשה, היינו רוצים לנצל את הבמה הזו כדי לפנות לוועדות הכלכלה והכספים החדשות, שאמורות לדון בתקציב 2013, ולפקידי האוצר, שהופכים כיום כל אבן בחיפוש אחרי מקורות למילוי קופת האוצר הריקה. 335 מיליון שקל על מערכת פלוס 22 מיליון שקל על תפעול - עלות שוטפת של כמעט 400 אלף שקל למצלמה בשנה - הם סכומים שהיו יכולים בקלות לנטרל "קיצוץ רוחבי" ולפנות משאבים לטיפול במצוקות של סקטורים שלמים.
ואם מישהו באוצר סבור שהכספים הנגבים באמצעות הקנסות יזרמו לקופת האוצר וימלאו אותה, הוא טועה. תנו לתומכי האכיפה ההמונית הזדמנות והם כבר ינתבו את הכספים הללו, באמצעות חקיקה, היישר לגופים המקורבים ל"צלחת האכיפה". התהליך הזה כבר נמצא בעיצומו. ובעצם, למה לא אם ממילא הציבור מקבל את הגזירה הזו בהכנעה של כבשים. תחשבו על זה ליד השיפודים המסתובבים במנגל הקרוב.
>> להדפיס ולשנן: המיקומים המדויקים של כל מצלמות המהירות והרמזור
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן