הסיבוב הראשון של המונדיאל הוא שלב מוקדם מכדי לעשות סיכומים, אבל כבר עכשיו אפשר להצביע על מגמה ברורה. רוב משחקי הפתיחה שהפגישו בין נבחרות גדולות לנבחרות צנועות יותר נראו כאילו נכתבו על פי אותו התסריט בדיוק: הנבחרת הגדולה נכנסת למשחק, מבקיעה שער, עושה קולות של עמידה בציפיות – ואז סופגת שער שוויון שמוציא לה את כל האוויר.
מכאן מקבלים הצופים משחק די משעמם שבמהלכו נבחרת כוכבים מנסה ללא הצלחה לפצח את הגנת היריבה. כך קרה לארגנטינה של מסי, לברזיל של ניימאר ולאלופת העולם גרמניה – וגם לאנגליה וצרפת, שהכריעו בסופו של דבר את המשחקים אך הותירו רושם שלילי. למה זה קורה? הנה שלוש סיבות אפשריות.
1. בגלל העומס
הנבחרות הגדולות מתבססות על כוכבי כדורגל מהליגות המובילות באירופה. אלו שחקנים שהחלו את עונת המשחקים שלהם אי שם בקיץ שעבר ומאז תשעים דקות פעמיים בשבוע, כשבתווך נכנסות טיסות, פציעות ושחיקה טבעית. אחדים מהם היו מעורבים במאבקי אליפות בליגות ובליגת האלופות עד לפני פחות מחודש. המטען הכבד הזה לא רק מכביד על הגוף, אלא גם על הראש – לא קל לעשות את הסוויץ' כבר במשחק הראשון.
2. בגלל הווידאו
החידוש ברוסיה 2018 הוא השימוש במערכת ה-VAR, שבאמצעותה השופטים נעזרים בווידאו ומקבלים איתות בכל פעם שהם מפספסים אירוע משמעותי שיכול להשפיע על תוצאת המשחק. לא מעט אוהדי כדורגל סבורים כבר שנים שבליגות המקומיות השופטים קצת יותר נדיבים כלפי הקבוצות הגדולות. השימוש בווידאו משנה את התמונה תרתי משמע, ובמונדיאל הרבה נבחרות קטנות לא מקופחות ומקבלות שריקות לפנדלים שמחזירות אותן למשחקים.
3. בגלל המאמן
מה עושים המאמנים המובילים בתקופת המונדיאל? מפרשנים, נופשים - הכל חוץ מלאמן. מאמני הצמרת של הכדורגל העולמי מעדיפים בשנים האחרונות את העבודה בקבוצות ולא בנבחרות ממגוון שיקולים: גם כלכליים, וגם כדי לעבוד יום-יום ולא אחת לכמה חודשים. המקרה של ז'ולן לופטגי, שסגר בריאל מדריד יום לפני תחילת המונדיאל והודח מתפקידו כמאמן נבחרת ספרד, רק מייצג תופעה רחבה יותר. רוב השמות הגדולים של עולם האימון – כמו זינאדין זידאן, פפ גווארדיולה, ז'וזה מוריניו ויורגן קלופ – לא עומדים על הקווים במונדיאל. במקומם יש חלוקה די שוויונית בין מאמנים שכבר היו צריכים לפנות מקום לדם חדש (כמו מאמן גרמניה יואכים לב) למאמנים שהרבה אוהדי כדורגל עוד מנסים לשנן את שמותיהם. התוצאה בחלק מהנבחרות הגדולות היא שהכוכבים לא סופרים את המאמן – והמאמן פוחד להחליף את הכוכבים.
עוד במונדיאל:
- מתי השופט חייב ללכת למסך? כל מה שצריך לדעת על שיפוט הווידאו
- נוקאאוט: סיכום הסיבוב הראשון בקרב בין רונאלדו למסי
אז למה אנחנו יכולים בכל זאת להיות אופטימיים?
כי עכשיו צריך את הנקודות
אחרי אובדן הנקודות היקרות, ברזיל, ארגנטינה וגרמניה (וגם ספרד, קולומביה ופולין) יגיעו עכשיו נחושות, עצבניות ודרוכות להתפרע ולפרק כל מה שעומד בדרכן. המאמנים יצטרכו להמר על התקפה, וכוכבים כמו מסי, טוני קרוס וניימאר (אם יהיה כשיר) יצטרכו לעשות את העבודה.
כי התחלנו
אחרי שהסירו חלודה, התרגלו לאקלים ולשעון המקומי והתמודדו עם הברחשים – השחקנים כבר צריכים להתחבר. גם מי שסוחב פציעה מסיום העונה קיבל עוד כמה ימים להיכנס לקצב. אין תירוצים.
כי הן צריכות לשחק גם אחת מול השנייה
המפגשים הישירים בין נבחרות חזקות כמו ארגנטינה וקרואטיה או אנגליה ובלגיה אמורים לסדר משחקים קצביים ופתוחים יותר – בדיוק כמו שקיבלנו מספרד ופורטוגל. בקיצור, שכפלו לנו בבקשה את כריסטיאנו רונאלדו.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
