שחר צוברי מגיע למשחקים האולימפיים בריו בידיעה שאין לו מה להפסיד, הרי הוא כבר רשם הופעה אישית מדהימה עם מדליית ארד אולימפית בבייג'ין ומנגד גם זכה לחוות אכזבה גדולה עם המקום ה-19 בלונדון לפני 4 שנים. הפעם, בהופעתו השלישית במשחקים האולימפיים, המדליסט האחרון של ישראל ינסה להגיע משוחרר ככל האפשר ופשוט לגלוש כמו שהוא יודע.
צוברי לא נהנה ממחזור אולימפי יוצא דופן, לאחר שרשם מספר צנוע של הישגים בעלי פרופיל גבוה - מדליית כסף באליפות אירופה ב-2013 ומקום שישי באליפות העולם האחרונה, שנערכה במגרש הביתי שלו באילת. ועדיין, מדליית הארד האולימפית מבייג'ין לצד הניצחון שלו על נמרוד משיח במרוץ לריו והניסיון האולימפי שצבר, כן בונים רף ציפיות מסוים. מבחינת איגוד השייט ההישג הנדרש מהגולש הוא להגיע לשיוט המדליות. מדליה תיחשב להישג בלתי רגיל.
"בכל תחרות אני עושה את הכי טוב שאני יכול. םבמשחקים הראשונים בבייג'ין לא ידעתי למה לצפות ומה הולך להיות ועשיתי את הכי טוב שיכולתי", סיפר צוברי בתכנית הבוקר של סלוצקי ודומינגז. "גם בלונדון ניסיתי לעשות את המיטב, אפילו שהגעתי מותש לישורת האחרונה. גולשת מנוסה אמרה לי שאם אני חושב שבכל אולימפיאדה יהיה לי יותר קל כי יש יותר ניסיון, אז זה לא המצב - דווקא הולך להיות יותר קשה. זה לא משנה אם הבאתי הישג או לא, בכל משחקים אולימפיים מצפים ממני ליותר כי אני יותר מנוסה".
בגלל הרוח
מלבד התוצאה באליפות העולם האחרונה, גורם נוסף שיכול להחדיר אופטימיות במחנה צוברי נוגע לתנאי מזג האוויר באתר השייט האולימפי במפרץ גוואנאברה בריו דה ז'ניירו. "ריו היא עיר מדהימה. בינתיים נראה שתנאי מזג האוויר מתאימים לי, יש רוחות קלות", אמר צוברי שמצטיין בגלישה ברוח חלשה וקלה, בה הוא מנצל את הקלות והזריזות שלו כדי לצבור יתרון על המתחרים הכבדים יותר. בלונדון, למעט היומיים האחרונים, הרוח הייתה חזקה והקשתה מאוד על הגולש האולימפי.
זהירות, זיהום וטינופת לפניך
בניגוד לתנאים הבסיסיים בתחרויות גלישה אחרות, לגולשים ולשייטים מצפה אתגר נוסף בריו - הזיהום והלכלוך במפרץ בו יתקיימו התחרויות. בדומה למקומות רבים ברחבי העולם, גם כאן תהליך האורבניזציה של ריו לא היה נטול נפגעים. במהלך העשורים האחרונים מפרץ גוואנאברה הפך מבית גידול טבעי לביב שופכין של האזור - אשפה, ביוב ושמנים מזהמים - אלה רק חלק ממה שנכנס למקום בשנים האחרונות. רק בשנתיים האחרונות החלו ניסיונות אמיתיים לנקות את האזור, אך כמובן שהמצב עדיין חמור.
רק לפני פחות מחודשיים דווח בכלי התקשורת על חשש ש"חיידק על", העמיד בפני תרופות ואנטיובטיקה, שוכן בסמוך לחופים של ריו ובאזורים שיארחו מספר תחרויות בריו - וביניהן מפרץ גוואנאברה. מלבד החשש ממחלות, השייטים והגולשים יצטרכו להתמודד עם שקיות ניילון, אביזרי פלסטיק ועוד כל מיני דברים שעלולים להיתקע בכלי השייט שלהם ולגרום לעיכובים לא צפויים. "נושא הזיהום והלכלוך הוא מאוד בעייתי. יש הרבה לכלוך ופלסטיק שיכולים להיתקע בסנפיר", אמר צוברי, "לפעמים צריך לעצור ולהוציא שקיות וזה מתסכל. אבל חשוב לומר שכולם נתקעים עם הלכלוך והאשפה".
בתום הקמפיין האולימפי הקודם באיגוד השייט ובמנהלת לספורט הישגי הבינו שהמרוץ בין צוברי לנמרוד משיח הוכרע מאוחר מדי - רק בשלהי מאי 2012, פחות מחודשיים וחצי לפני טקס הפתיחה. צוברי ניצח לאחר מאבק מתיש והגיע לוויימות', אתר השייט האולימפי ב-2012, כשהוא נטול אנרגיות ודרייב. הפעם המרוץ ביניהם, שעד התחרות האחרונה עבר באופן יחסי על מי מנוחות, הוכרע בסוף מרץ. צוברי קיבל הרבה זמן לנוח, לטעון את כל המצברים ולהגיע דרוך ומוכן לריו. וכן, גם זה מעלה מעט את רף הציפיות.
הגיל משפיע?
שחר צוברי אמנם כבר נושק ל-30, אבל שאלות ותהיות לגבי גילו לא מזיזות לו שריר בפנים. "אני אמשיך לגלוש גם אחרי ריו", סיפר צוברי, שלא נחשב לנוף חריג בקטגוריית גלשני רוח RS:X. פיוטר מישקה, אלוף העולם מ-2016, חגג 30 לפני 3 חודשים ונחשב לאחד המועמדים המובילים למדליית זהב בריו. גם ניק דמפסי הבריטי (36), סגן אלוף העולם מ-2012 ומדליסט הארד מ-2004, עדיין בתמונה. וזה עוד לפני שציינו את ריקרדו סנטוס הברזילאי (36), שהפסיד לגל פרידמן באתונה, את טוני וילהלם הגרמני (33), שדורג רביעי בלונדון, איבן פסטור הספרדי (36) וג'יי.פי טובין בן ה-39 מניו זילנד. כל הארבעה הם שייטים ראויים שיכולים להיאבק על מקום בשיוט המדליות ואף לפנטז גבוה יותר. בראש רשימת הפז"מניקים נמצא ז'ואאו רודריגס הפורטוגלי, שבגיל 45 ירשום את הופעתו השביעית ברציפות במשחקים האולימפיים - מאז ברצלונה 1992.
אגב, אם צוברי מחפש דוגמא להשראה מבית, או לנתון סטטיסטי נוסף לכל היותר, הרי שגל פרידמן זכה במדליית ארד בהופעתו האולימפית הראשונה וכעבור 8 שנים הוסיף מדליית זהב היסטורית, כשהיה בגילו של שחר. צוברי, שכבר נכנס לנעליו של פרידמן עם הארד ב-2008, ישמח ללכת בדרכו המוזהבת. פרידמן אף אימן את צוברי בחלק מהקמפיין האולימפי הנוכחי, עד שבחודש ספטמבר 2015 החליט המדליסט מבייג'ין ששילוב הכוחות לא מצליח והחליט לוותר על שירותיו של האלוף האולימפי מאתונה ולחזור למאמן שליווה אותו מילדות - רפא בלילוס. האחרון סייע לצוברי לחשב מסלול מחדש ולהחזיר את הגלשן לכיוון הנכון.
מלבד מישקה ודמפסי הוותיקים יש עוד כמה גולשים שייאבקו עם שחר צוברי על מדליה אולימפית. בראש ובראשונה מדובר בהולנדי דוריאן ואן רייסלברחה. האלוף האולימפי מלונדון ואלוף העולם מ-2011 הספיק לעלות על הפודיום בשלוש אליפויות העולם במחזור האולימפי הנוכחי, כולל מדליית כסף באילת. קשה לראות מצב שבו הוא לא זוכה במדליה. מלבד ההולנדי המצוין, גם היווני ביירון קוקאלאניס ינסה להגיע הכי גבוה שאפשר ולשחזר את ההישגים של בן ארצו ניקוס קאקלמנאקיס (זהב באטלנטה וכסף באתונה). גם פייר לה קוק מצרפת, איישן וואנג מסין ומתיאו סנץ לנץ משווייץ יחפשו מקום בצמרת הגבוהה.
לפי צוברי, התחרות הנוכחית בגלשני רוח לגברים נחשבת פתוחה למדי. "יש הרבה מתחרים", העיד הנציג הישראלי, "בבייג'ין כולם ידעו שטום אשלי הוא פייבוריט ובלונדון ואן רייסלברחה היה פייבוריט מובהק. הפעם יש ארבעה שיכולים לקחת זהב, שבעה שיכולים לעמוד על הפודיום ו-15 נוספים שמסוגלים להגיע לשיוט המדליות". על עצמו העיד: "אני מרגיש טוב וכושר ואני גם חזק מנטאלית. מעל הכל, אני בעיקר נהנה מהדרך". בשורה התחתונה, המדליסט מבייג'ין אמנם לא בטופ 3, אבל עם קצת מזל, רוח נוחה וההנאה שהוא מביא איתו, צוברי בהחלט יכול למצות את הפוטנציאל שלו בריו. ואת הפוטנציאל הזה כולם מכירים.
מתי התחרות?
השיוטים המוקדמים יחלו ב-8 באוגוסט ויסתיימו ב-13.8, כאשר בכל יום, למעט יום מנוחה אחד (10.8), יתקיימו שני שיוטים החל מהשעה 19:00 (שעון ישראל, 13:00 שעון ריו). שיוט המדליות, המטרה המרכזית של צוברי, יתקיים ב-14.8.