אני בכלל רציתי לכתוב על משהו אחר. רציתי לכעוס על הדרישה מצד המתעמלות האמנותיות, שיעלו היום לראשונה על המשטח בריו, להתאפר ולחייך וללבוש בגדי גוף עם נצנצים ופייטים. רציתי לשאול (אבל לא באמת לשאול), איך ייתכן שאין התעמלות אמנותית או שחייה צורנית בהשתתפות גברים? הרי כל מה שגברים עושים באולימפיאדה, גם נשים עושות. אז למה לא ההיפך? אבל אז התחלתי לעשות גוגל בנושא והבנתי שאני תקועה בלונדון 2012, אולי אפילו אתונה 2004.
"את יכולה להיות אתלטית חזקה ואמיצה וגם למרוח ליפסטיק", אמרה הרצה האולימפית שרון רואברי בראיון ל-USA Today. "כל מה שיש לי זה את מדי הריצה ואת הנעליים שלי, אין לי ממש דרך לבטא את האישיות שלי". המתעמלת היהודייה-אמריקאית אלי רייזמן, שזכתה השבוע במדליית הכסף בתרגיל הקרקע, צוטטה באותה כתבה: "זו תחושה מאוד מגניבה שאת יכולה לעשות את הספורט שלך ולהיות מאוד חזקה ועוצמתית, ובאותו זמן להרגיש נשית ויפה. השילוב הזה גורם לי להרגיש בטוחה בעצמי". שחקנית הכדורגל אלי קריגר הוסיפה שגם היא התחילה להתאפר פחות או יותר אחרי כניסתן של הרשתות החברתיות לחיינו. "אני חושבת שהייתי מתאפרת לכל עבודה, אז למה לא כשאני משחקת כדורגל? זו העבודה שלי".
איפור הוא כלי להעצמה?
אני לא יודעת כמה זמן יש לכם, אבל הרשת מלאה במאמרים האלה. אתר הנשים באסטל פרסם לפני יומיים כתבה שכותרתה "למה איפור באולימפיאדה הוא דבר אחושרמוטה פמיניסטי (תרגום שלי, ו"ק)?". התשובה, בגדול, היא שכל הזמן דורשים מנשים להיראות טוב, אבל כשהן עושות את זה - הן נשפטות כשטחיות. עשרות אתרים אחרים עסקו לפני שבוע בהחלטה של פוקס ניוז לתת לשני גברים לבנים מבוגרים לדבר על הבעד והבעד שבאיפור באולימפיאדה. אאמלק לכם: בעד - זו עוד הזדמנות לקידום מוצרים. בעד - "למה אני צריך לראות חצ'קונים של ספורטאיות וספורטאים?".
ירדן ג'רבי. הערות לעגניות | צילום:
ap
הקרקס הגיע לעיר
ריו 2016 היא כנראה האולימפיאדה הכי מאופרת שהיתה לנו, וסביר להניח שבטוקיו 2020 נראה לצד נותני חסות כמו נייקי גם את רבלון. לכאורה זה שינוי לא ממש מעניין, אבל הוא מבטא בין היתר את התמורות שעברו על האולימפיאדה עצמה. אם עד לפני רגע וחצי היה נכון ולגיטימי לבקר את ענף ההתעמלות האמנותית ואת השחייה הצורנית על כך שהם דורשים מנשים להיות יפות ומאפרות - כי יותר משהן ספורטאיות הן בעצם בידור - אז עכשיו כל האולימפיאדה נראית יותר כמו מופע בידורי. קרקס בהשתתפותן של מתעמלות שרירניות בגובה 1.33 מטר (פלביה לופז הברזילאית), מייקל פלפסים עם גמישות יתר במפרקי כפות הרגליים (לבן אדם יש סנפירים) ואצנים שמשקיעים ארבע שנים מחייהם כדי לעבור מ-9.63 ל-9.58.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
