ריבאלדו אמר פעם: "החולצה מספר 10 בנבחרת ברזיל היא הכי כבדה, כי כל מי שלובש אותה יודע מי לבש אותה בעבר. וזה כבד, כבד מאוד". פלה, ריבלינו, רונאלדיניו, זיקו וקאקה הם השמות הבולטים ביותר שעטו אותה על גבם. את החולצה ששייכת עכשיו לניימאר.
בברצלונה הוא לובש את החולצה מספר 11, שם הוא יודע שהוא שני בהיררכיה לליאו מסי, שלובש את המספר הכי נחשב בכדורגל. אבל בברזיל הוא בעל הבית של החולצה. ושל הנבחרת.
במונדיאל לפני שנה קפטן הנבחרת היה טיאגו סילבה. אבל אחרי הכשלון הגדול, ואחרי שדונגה החליף את לואיז פליפה סקולארי כמאמן הלאומי, הגיע השינוי גם בכל מה שקשור למנהיגות בסלסאו.
דונגה הפתיע כשנתן את הסרט לניימאר בן ה-22, הקפטן הצעיר ביותר אי פעם של נבחרת ברזיל. נכון, טיאגו סילבה היה פצוע במשחקי הידידות הראשונים אחרי המונדיאל, אבל דונגה הבהיר שהמינוי הוא קבוע. הבלם נעלב והיה אפילו מתח בינו לבין ניימאר, אבל בסופו של דבר השניים שוחחו והמודח הבין שאין מה לעשות: לברזיל יש קפטן חדש. ומנהיג חדש.
למרות שהוא באמת שחקן צעיר, ניימאר מבין מצוין את מעמדו הטרי. לא פחות חשוב, כל השחקנים סביבו מקבלים גם הם את העובדה שהוא המנהיג. הרבה פעמים הקפטן נבחר בשל העובדה שהוא השחקן הטוב ביותר. אבל לא תמיד זה כך.
פלה, למשל, לא היה קפטן נבחרת ברזיל. למונדיאל ב-1970 במקסיקו הוא הגיע כשחקן הטוב בעולם, אבל המגן הימני קרלוס אלברטו ענד את הסרט. דונגה היה הקפטן במונדיאל 1994, למרות שהיו אז בנבחרת שחקנים כשרוניים וטובים יותר כמו רומאריו ובבטו. אבל המקרה של ניימאר שונה. הוא גם השחקן הטוב ביותר בסגל– בפער ניכר מכל היתר – וגם מגלה מנהיגות למרות גילו הצעיר.
ואולי יש פה בעיה עבור נבחרת ברזיל. אולי היא תלויה יותר מדי בקפטן שלה. במשחק הפתיחה שלה בקופה אמריקה ניימאר הבקיע את שער השוויון ובישל באמנות את שער הניצחון. מעבר לכך, הוא בעט כדור אדיר למשקוף, בעיטה נוספת שלו נבלמה על קו השער, הוא הקפיץ שני "סומבררוס" רצופים מעל ראשיהם של שחקני פרו ובעצם עשה מה שהוא רוצה על המגרש. בניגוד לברצלונה, שם הוא משמש כינור שני למסי, בנבחרת הוא משחק הרבה יותר חופשי, ומרשה לעצמו לעשות כל מה שעולה על רוחו.
אגב, כשנשאל אחרי הניצחון על פרו אם יש לו שאיפות לזכות בכדור הזהב, ענה ניימאר: "לכדור הזהב יש כבר בעלים העונה, וזה מסי. נראה אם אצליח להיות אחד משלושת הראשונים". ברור, הוא נזהר כל הזמן בכבודו של השותף להתקפה. גם על אדמת צ'ילה.
ולמרות הצניעות, אין בכלל ספק שניימאר עשה העונה התקדמות אדירה. בעונה השניה שלו במדי בארסה הוא כבש 39 שערים, לעומת 15 בעונה שעברה. כמעט פי שלושה. הוא היה לשחקן הראשון בהיסטוריה שמבקיע בליגת האלופות בשני משחקי רבע הגמר, שני משחקי חצי הגמר ובגמר. הוא סיים את הצ'מפיונס-ליג עם 10 שערים, כמו מסי וכריסטיאנו רונאלדו.
לקופה אמריקה בארגנטינה ב-2011 הגיע הילד בן ה-19 כתקווה הגדולה של ברזיל. אבל הוא היה צעיר מדי ולא הצליח להוציא לאור את הכשרון הגדול שלו. הפעם זה סיפור אחר. ניימאר הגיע לצ'ילה כסופרסטאר עולמי, אלוף ספרד ואלוף אירופה טרי, ועם מאזן מדהים של 44 שערים ב-64 משחקים במדי הסלסאו. רק ארבעה שחקנים בכל ההיסטוריה המפוארת של ברזיל, חמש פעמים אלופת עולם, כבשו יותר ממנו. בראש הרשימה נמצא עדיין פלה, שהבקיע 77 שערים ב-92 משחקים בנבחרת. אחריו נמצאים רונאלדו (62), רומאריו (55) וזיקו (48). החשבון פשוט: ניימאר צריך עוד 34 שערים כדי להיות גדול מבקיעי ברזיל בכל הזמנים. זה הרבה, אבל בקצב הנוכחי שלו מדובר בעניין של 3-4 שנים והוא עושה זאת.
נכון לעכשיו, מרבית הפרשנים בעולם מסכימים שהוא השחקן השלישי בטיבו בעולם עם פוטנציאל מצוין להיות מספר 1 בעוד שנים לא רבות. אסור לשכוח, רונאלדו בן 30 ומסי יהיה בן 28 בעוד שבועיים. ניימאר רק בן 23.
דונגה נשאל אחרי המשחק מול פראגוואי אם ברזיל תלויה יותר מדי בניימאר. הוא כמובן ענה בשלילה והזכיר שדני אלבס בישל את השער הראשון ודוגלאס קוסטה הבקיע את שער הניצחון. אז ברור שהמאמן ינסה לתת קרדיט לכמה שיותר שחקנים, אבל גם הוא יודע עד כמה ברזיל נשענת על הוכב הגדול שלה.
גם במונדיאל לפני שנה זה היה המצב. ניימאר היה היחיד שהפגין יכולת מרשימה בכל משחקיה של ברזיל בטורניר והבקיע 4 שערים, על אף שהחמיץ את שני המשחקים האחרונים של הסלסאו. אף שחקן אחר בנבחרת לא כבש יותר משני שערים. והיא ספגה. ועוד איך ספגה.
אם ברזיל רוצה להצליח בקופה אמריקה, שלא לדבר על לזכות בתואר, היא חייבת ששחקנים נוספים יתחילו להיות יותר משמעותיים. אז נכון, הסלסאו איבדה בשל פציעות את אוסקר, לואיז גוסטבו, מרסלו ודנילו, אבל יש לה עדיין שחקנים לא רעים בסגל. וויליאן, פרד, רוברטו פירמינו.
מצד אחד ברזיל בורכה שיש לה שחקן ענק בדמותו של ניימאר. מצד שני, היא תלויה בו יותר מדי. היריבות מודעות לכך ואפשר לצפות שכבר במשחק מול קולומביה הקפטן הברזילאי יקבל "טיפול" הדוק במיוחד שיזכיר כמובן את המפגש הקודם בין שתי הנבחרות, ברבע גמר המונדיאל לפני שנה. הסלסאו ניצחה 1:2, אבל ניימאר נפגע בגבו מכניסה פרועה של קמילו סוניגה, שהשביתה אותו מחצי הגמר מול גרמניה.
סוניגה התנצל מאז על הפגיעה וניימאר קיבל את ההתנצלות, אבל אף אחד לא שכח את אותו משחק טעון, שבו הברזילאים נכנסו ברגליים של חאמס רודריגס שוב ושוב ושוב. את אותו מפגש הילד סיים בבכי קורע לב על האלונקה. מעניין איך הוא יירד מהדשא מהמפגש הלילה מול ה"קפטרוס".
