אנדי רם: "החימר זה לא המשטח המועדף עלינו, אני לא חושב שאני ויוני ניצחנו אי פעם בחוץ על חימר וזה אתגר גדול. המשחק יהיה באולם, אז זה קצת מאזן, אבל אנחנו תמיד מאמינים ומתרגשים, לא משנה איזו נבחרת עומדת מולנו. יש התרגשות מאוד גדולה, סיימנו את ה-us open, אבל הראש כבר במפגש הבא. כבר 10 שנים רצופות לא פספסתי מפגש אחד, חוץ מפעם אחת שהייתי פצוע".
"יש לנו מטרה חדשה ומאוד גדולה", המשיך רם, "כן חשוב לנו להיות בבית העליון ולהשאר בו. זה מפעל מכובד, מדברים עלינו בחדר ההלבשה שיש לנבחרת שלנו קסם ואנחנו אריות דייויס. הבלגים לא יודעים מה זה יום כיפור, ולא יודעים מה זה לצום ולמה זה חשוב, בסופו של דבר זה מבלבל אותם יותר מאשר משפיע עלינו. אני מקווה שימישהו יקשיב לתפילות שלנו".
יוני ארליך: "הניצחון על יפן נתן דחיפה גדולה. לי באופן אישי הנבחרת זה דבר מאוד חשוב, כל עוד אני יכול לתרום, אני תמיד אעשה זאת. בלגיה היא טובה אבל לא בין האריות. יפן יותר טובים מהם. ההתמודדות שווה. זו לא תהיה הפתעה אם ננצח, כולנו צריכים לעלות עם המטרה הזו. אני לא אופתע אם ננצח 0:3".
על אליפות ארה"ב אמר ארליך: "התפקשש לנו בנקודות האחרונות, אבל זה הטניס, היינו בקבר והולבנו ואז הפסדנו. זו היתה אכזבה גדולה כי באנו עם מומנטום טוב. החיבור בין אנדי לביני היה מצויין והיה חשוב לנו בשביל הדייויס. אנדי חזר שחקן יותר טוב אחרי הפציעה. העתיד עוד לפנינו".
"אני רוצה להודות לכולם על זה שאתם פה", פתחה יוליה גלושקו את דבריה, "להיות שחקן טניס אלו חיים לא פשוטים. היה לי קיץ מדהים אבל לפני כן היה פחות טוב. לפני הקיץ, ישבנו ודיברנו על מטרות ועל זה שאגיע לנקודת מהשנה שעברה, פאום הגיעה פריצת דרך והדברים הסתדרו. הדבר הכי חשוב שיצאתי ממנו, זה כמובן הדירוג אבל יותר העובדה שאני יודעת שאני שייכת לרמות הכי גבוהות, למרות האכזבה במשחק האחרון. האנטוחובה שיחקה מדהים ועשיתי כל מה שיכולתי וזה הכי חשוב מבחינתי. אני מקווה להמשיך את המומנטום הטוב עד סוף השנה".
"הייתי יכולה לשחק יותר טוב, אבל חוץ מזה אני לא יכולה להתחרט על שום דבר, נתתי את כל כולי, יש לה יותר נסיון וזה בא לידי ביטוי בנקודות החשובות", המשיכה גלושקו, "זה הפסד כואב וזה מתגלגל בראש. התפרקתי כשירדתי מהמגרש, שמתי מגבת על הראש והלכתי לחדר ההלבשה. אני בדרך כלל יוצאת מהר מהפסדים, אבל זה היה מאוד כואב. אני לא מפסיקה לשמוע עליו אז בטח ייקח לי יומיים להתגבר עליו לגמרי".
"לא היתה נקודה אחת שזה התפרץ, זה הרבה דברים ביחד", הוסיפה גלושקו, "אני גדלה לתוך המשחק, אני לומדת המון על עצמי ואיך להתמודד עם מצבים שונים. המשחק מול סמנתה סטוסר עזבר לי מאוד כי הבנתי שאני שייכת לשם. הפסדתי אבל הייתי קרובה. אני לא לוזרית, אני פייטרית ואני אתן הכל על המגרש. תמיד יהיו נפילות, אבל אני לעולם לא ארד מהמגרש בלי לתת הכל. אני יכולה לא לשחק טוב, אבל זה משהו אחר, אבל תמיד אתן כל מה שיש לי".
על הציפיות אמרה: "אני לא אדבר על מספרים, לפני ארה"ב השתגעתי עם זה, אז אני לא יודעת לדבר על מספרים, אני רוצה לסיים את השנה כמה שיותר גבוה מן הסתם. התחרות נתנה לי מוטיבציה, אני צריכה לשמור על יציבות ואין סיבה שהדברים לא יקרו. ביום חמישי אני אחזור להתאמן והעיניים למטרה הבאה.
על שחר פאר: "אני ושחר פאר תמיד היינו ביחסים טובים, אז אנחנו תמיד מפרגנות אחת לשניה. יש קנאה חיובית, שאנחנו רוצות להגיע להישגים ולא כזו שאנחנו רוצות שהשניה תפסיד. אני מקווה ששתינו נמשיך להתקדם עמוק לתוך המאייה. היא עדיין לפני בדירוג, אבל אני שיחקתי יותר טוב השבוע, אנחנו לא מתחרות אחת בשניה. שחר היא חברה".
על ההשתתפות בנבחרת ישראל: "זה כבוד גדול לייצג את המדינה ואני אבוא ואתן הכל על המגרש, לא משנה אם אני מספר 1,2 או 3. ככל שיש יותר שחקנים טובים זה ישפיע לטובה. זה שבוע שאנחנו מסיימות אותו ואני נהיית חולה, הגוף מתרסק. אלו 3-4 ימים נורא אינטנסיביים. הגוף שלי חזק ואני עובדת קשה, אני בדרך הנכונה וברוגע אמשיך בדברים שלי".
