סרינה נשמעה נרגשת לאחר שהניפה את הגביע: "תודה לאל, אני אפילו לא יכולה לתאר את ההרגשה. לא חשבתי שאני אגיע כל כך רחוק. לפני שנה הייתי בבית חולים וכמעט שלא יצאתי מזה, אבל עכשיו אני פה שוב ואני כל כך שמחה. לא חלמתי לחזור לכאן אחרי המצב הקשה. אני אוהבת את כולם, את המשפחה והחברים שהיו איתי יום-יום בבית החולים. לא הייתי יכולה לעשות את זה בלעדיהם".
"היה קשה, רדוואנסקה שיחקה כל כך טוב", המשיכה וויליאמס, "אתם צריכים לתת לה עוד תשואות כי היא היתה פשוט מדהימה. גיל 30? מנטאלית אני בת 12 אז זה עוזר". על התואר ה-5 בווימבלדון, שהישווה את ההישג של אחותה ונוס, אמרה סרינה: "תמיד רציתי כל מה שהיה לוונוס, אז גם עכשיו יש לי. ונוס, הייתי חייבת לחקות אותך גם הפעם, אז אני מצטערת".
לעומת זאת, רדוואנסקה שהתאכזבה מההפסד נשארה חיובית: "כמובן שאני גאה בהופעה שלי. אני חושבת שזה היה הטורניר הכי טוב של חיי. היה נהדר להיות פה היום בגמר. ב-2005 זכיתי פה בטורניר הנערות והייתה לי הזדמנות לעשות את זה היום. אני אחזור לכאן בשנה הבאה כדי לנסות לזכות שוב. אני חושבת ששיחקתי טוב בטורניר הזה, וגם היום הייתי טובה. תודה רבה על כל התמיכה".
