לריצ'רד רסקין היה הכל, לפחות למתבונן מן הצד. כגבר חסון ותמיר הוא היה ספורטאי מצטיין שהפך לקפטן קבוצת הטניס של ייל ולאחר מכן שימש כמנתח עיניים מוערך בניו אינגלנד. כשגוייס לצי האמריקאי זכה באליפות הטניס של הצי ומונה לקפטן הנבחרת.
רסקין חי והגשים את החלום האמריקאי ונועד לגדולות, אבל היה בעצם אישה הלכודה בגוף של גבר. מצעירותו לטש עיניו למלתחה של אחותו וככל שעברו השנים מצא עצמו יותר ויותר חש שנולד במגדר הלא נכון. רסקין קרא לאלטר אגו שלו 'רנה' שמשמעותו בצרפתית: "נולד מחדש". במאמץ אחרון להישאר כפי שנולד, התחתן רסקין בתחילת 1970 ואף נולד לו בן, אולם אחרי חמש שנים בלבד התגרש מאשתו, נטש את בנו ועבר שינוי לניתוח מין.
ייתכן וד"ר רסקין שכעת נקראה רנה ריצ'רדס הייתה נשארת באלמוניותה היחסית אם לא הייתה מחליטה לחזור לשחק טניס מקצועני ולהתחרות באליפות ארה"ב בשנת 1977, דבר שזעזע את טניס הנשים והוביל להפיכת רסקין לטרנסג'נדרית המפורסמת בארה"ב ולהפיכתה (שלא מבחירה) למודל לטרנסג'נדרים אחרים ולאנשים שחפצו בשינוי מינם בתקופה שבה החברה עדיין התייחסה לחד מיניים ולטרנסג'נדרים בצורה צינית ושמרנית.
אריק דראט במאי טלוויזיה, שהיה גם אמרגן אגרוף לתקופה קצרה, שמע את סיפורה של ר'צ'רדס נלחש סביב חדר האוכל בביתו כשהיה ילד ואחרי עשרות שנים החליט למצוא את רנה ולתת לה לספר את סיפורה המדהים. בסרט מופיעים רבים מאגדות הטניס של אמריקה - מרטינה נברטילובה, כריס אוורט, בילי ג'יין קינג ואפילו ג'ון מקנרו אבל רנה ריצ'רדס גונבת את ההצגה כשהיא מספרת בחן ובסבלנות וגם בלא מעט כאב את סיפורה של אישה שבעברה הייתה גבר ונאלצה להתמודד עם תוצאות החלטותיה גם בעולם הספורט.
סרטו של דראט מרגש ובסופו של דבר גם אופטימי. העולם בכלל ועולם הספורט בפרט עבר כברת דרך ארוכה ביחסו לאחר ולשונה מאז שנות השבעים. רנה ריצ'רדס היא אחת הסיבות לשינוי.
