שני הקטעים הבאים של המסלול הינם מודרניים יותר באופיים, אך גם בהם יש ישורת ארוכה ופניות בינוניות ואיטיות בשילוב שינויי גובה וזווית. מאפיין מיוחד נוסף של המסלול הינה ישורת הזינוק/סיום עם העלייה החדה שמסתיימת בפניית ההיירפין, בעלת רוחב מסלול רחב מאד בכניסה וביציאה, יחד עם זווית שפיעה שלילית באפקס ולכן אתגר לנהגים לבצע עקיפה שם. על ההיסטוריה של מירוצי הפורמולה 1 בארה"ב הרחבתי בכתבת ההכנה למירוץ בשנה שעברה.
מזג האוויר ב-COTA, צפוי להיות הפכפך, עם טמפרטורות גבוהות יחסית בשישי ובשבת, אך סיכוי גבוה לגשם, לעומת יום ראשון קריר יותר, אך יבש. מאפייני המסלול הדורשים הצמדה אווירודינמית גבוהה יחסית, מתלים מוקשחים ומכוניות מונמכות, יאלצו מציאת פשרה לא פשוטה במידה והמסלול יהיה רטוב, או אי פשרה ואתגר קשה לנהגים. שחיקת הצמיגים ב-COTA, אינה גבוהה והעונה הצמיגים עמידים אף יותר בגלל רוחבם המוגדל. לכן פירלי מביאים את שלושת התרכובות הרכות ביותר, אבל למרות שלצמיגי האולטרה סופט צפוי יתרון ביצועים, הרי שכל הנהגים שוקלים שימוש נרחב בסופר סופט או אפילו בסופט במירוץ, כאשר המילטון אפילו בחר לקחת שלושה סטים מהתרכובת הקשה ביותר האפשרית, בעוד נהגי פרארי נוטים לכיוון הסופר סופט.
עם היתרון העצום של המילטון באליפות, נראה שמרצדס והנהג בחרו ללכת על בטוח ולנסות לסגור את האליפות כמה שיותר מוקדם ולקחת סיכונים במירוצים שלאחר מכן. שוב, מאפייני המסלול שמים דגש על יכולת למצוא הצמדה גבוהה יחסית יחד עם יעילות בגרר שנוצר ומכאן מרצדס אמורים להנות מיתרון, אולם דירוג המכוניות מבחינת ביצועים כלל אינו ברור מהמירוצים האחרונים. פרארי ורדבול היו תחרותיים בכל אחד מהמירוצים הללו ורק ההתפרקות של פרארי מבחינת אמינות (ותאונת הזינוק בסינגפור) ויתרון הביצועים בדירוג של מרצדס, אפשרו להמילטון לייצר יתרון כה מכריע באליפות.
אם במירוצים הקודמים לפטל לא הייתה ברירה אלא לתקוף ולנצח, הרי שעתה גם זה לא יספיק והוא יזדקק לעזרה בצורת מזל רע להמילטון או טעות או תקלה ויותר מפעם אחת. נהגי רדבול מצדם נהנים ממצב בו המכונית תחרותית ביותר במהלך המירוץ ואם המסלול אכן יהיה רטוב, אז גם החולשה הזאת תיפתר ובל נשכח שלכל הנהגים סביבם (למעט אולי רייקונן) יש יותר מה להפסיד מאשר להם ומכאן שיש להם יתרון עצום בקרב צמוד.
מאחורי שלוש הקבוצות המובילות אני צופה קרב מעניין בין קבוצת פורס אינדיה לרנו על תואר הקבוצה הרביעית המהירה ביותר. פורס אינדיה הצליחו לעמוד בפארסה של מאבק הנהגים שלהם ובאיום הביצועים של קבוצת רנו. הם שיפרו את המכונית בסינגפור ומאז נראה שחזרו להיות הקבוצה הרביעית בדירוג הביצועים. יהיה מעניין לראות מה רנו יוכלו לעשות בארה״ב ובמיוחד איזה שינוי יביא צירופו של סאיינז לקבוצה.
מקלארן הונדה מסוגלים אף הם לאיים על פורס אינדיה ורנו, אבל פירוק החבילה ביניהם מקשה על יצירת המחוייבות והדרייב בין כל מרכיבי הקבוצה. השלדה טובה אך כוח המנוע המוגבל מגביל את יכולת הקבוצה למצא הצמדה אווירודינמית מספקת בשל מחיר הגרר. אם הונדה יסכימו להמר על ביצועים תוך סיכון האמינות, אזי יכול להגיע הישג, אבל השיקולים של הונדה כרגע לא ברורים ומבחינת ההצהרות שלהם, הם דווקא פונים לאמינות.
