עסקת הענק של מובילאיי עוררה השתאות אדירה, אך גם תמיהה גדולה. מצד אחד, לא מפתיע שהראש היהודי ממציא לנו פטנטים ואומת ההייטק הצליחה ליצור מערכת מתקדמת אשר מהווה חוד חנית טכנולוגית לתעשיית הרכב ותשתית לחזון המכונית האוטונומית. מצד שני, אי אפשר שלא לתהות איך זה שעם יכולת כזו לא קיימת בישראל תעשיית רכב, וגם כשהייתה תעשייה כזו, כל מה שהיא הנפיקה זה בעיקר בדיחות על גמלים ופיברגלס.
די מורכב לענות ברצינות על השאלה מדוע לא התפתחה בישראל תעשיית רכב ראויה, אבל זה לא אומר שישראל לא תורמת לתעשיית הרכב העולמית. יחד עם מובילאיי יוצאים מישראל לא מעט פיתוחים ורעיונות. הנה הצצה על כמה מהם.
התקשורת בין מכוניות
חזון המכונית האוטונומית לא מסתכם רק ביכולת נהיגה של העצמאית. כדי לאפשר יכולת אוטונומית מלאה על כביש שהוא מלא כלי רכב נוספים יצטרכו המכוניות גם לתקשר ביניהן ובתחום הזה יש לישראל מה להציע. חברת AutoTalks הממוקמת ליד נתניה מפתחת פרוטוקול תקשורת מתקדם שיאפשר למכוניות לחלוק מידע ביניהן, כך שלמשל אם שתי מכוניות אוטונומיות מתקרבות לצומת הן יוכלו לקבוע מי מהן תיכנס אליו ראשונה. בנוסף, אמור הפיתוח של החברה להשתלב במערך רמזורים חכם, כך שלמעשה המכונית תתקשר עם תשתית הכבישים והתנועה תתנהל מעצמה.
בינתיים, עד שהטכנולוגיה של AutoTalks תיושם במכוניות האוטונומית, פיתוח ישראלי נוסף מאפשר למכוניות לחלוק ביניהן מידע כבר כיום. מדובר באפליקציה מיוחדת שפותחה על ידי חברת Nexar המותקנת על הטלפון החכם והופכת אותו למצלמת דרך חכמה האוספת מידע על הנעשה על הכביש וחולקת אותו עם הנהג. בעתיד תאפשר המערכת של נקסאר לחלוק את המידע עם יתר המשתמשים על הכביש ובכך להתריע מפני סכנות או להפיק דו"חות ניתוח לאחר תאונה.
נלחמים בהאקרים
המכונית המודרנית מתופעלת על ידי כוח מחשוב אדיר המחובר כמעט לכל מכלול, וכאשר המכוניות כיום הפכה להיות מקושרת ומחוברת לאינטרנט או באמצעות קישוריות בלוטות', נוצרו סכנות חדשות ואתגרים חדשים להתמודד איתם. מהרגע שהמכונית הופכת להיות מקושרת היא חשופה לפגיעה של האקרים ותוכנות זדוניות.
בעתיד הקרוב גנבי הרכב לא יצטרכו לום ואזמל כדי לגנוב את האוטו, הם פשוט יוכלו להשתלט עליו מרחוק. בדיוק נגד איומים כאלו פועלת חברות כמו ארילו וקרמבה סקיוריטי, המפתחות אמצעי הגנת סייבר לרכב ולמערכותיו השונות. תשכחו מהאימובילייזר והקודנית, אמצעי הגנה אלו יהיו חשובים הרבה יותר שכן השתלטות על הרכב מרחוק בעידן של יכולת נהיגה אוטונומית יכולה להיות מסוכנת בהרבה מכל מה שמוכר לנו עד היום. בתחום הזה החברות הישראליות מובילות.
הייטק של מתכות
לא רק בתחום האלקטרוניקה וההייטק יש לישראל נגיעה בתעשייתה רכב. ככל שמכלולי הרכב המכאניים הופכים מורכבים יותר, כך נדרש דיוק גבוה יותר בייצורם. קבוצת תדיר גן, שמפעלה ממוקם בעפולה, מתמחה בייצור חלקי מנועים, תמסורת ורכיבים שונים מיציקות מגנזיום ואלומיניום מדויקות. החברה יצרה קשרים בתעשיית הרכב העולמית ומייצרת רכיבים ייעודים עבור היצרניות הגדולות בתעשייה, בהן ניתן למנות את קונצרן פולקסווגן, ג'נרל מוטורס, דיימלר ו-PSA. בנוסף נמנים על לקוחות החברה יצרניות מכלולים וחלפים גדולות ובהן בוש, ZF וטאקטאה. כך שבחלק ניכר מהמכוניות שנמכרות בישראל ישנם רכיבים המיוצרים בישראל.
די מורכב לענות ברצינות על השאלה מדוע לא התפתחה בישראל תעשיית רכב ראויה, אבל זה לא אומר שישראל לא תורמת לתעשיית הרכב העולמית. יחד עם מובילאיי יוצאים מישראל לא מעט פיתוחים ורעיונות. הנה הצצה על כמה מהם.
התקשורת בין מכוניות
חזון המכונית האוטונומית לא מסתכם רק ביכולת נהיגה של העצמאית. כדי לאפשר יכולת אוטונומית מלאה על כביש שהוא מלא כלי רכב נוספים יצטרכו המכוניות גם לתקשר ביניהן ובתחום הזה יש לישראל מה להציע. חברת AutoTalks הממוקמת ליד נתניה מפתחת פרוטוקול תקשורת מתקדם שיאפשר למכוניות לחלוק מידע ביניהן, כך שלמשל אם שתי מכוניות אוטונומיות מתקרבות לצומת הן יוכלו לקבוע מי מהן תיכנס אליו ראשונה. בנוסף, אמור הפיתוח של החברה להשתלב במערך רמזורים חכם, כך שלמעשה המכונית תתקשר עם תשתית הכבישים והתנועה תתנהל מעצמה.
בינתיים, עד שהטכנולוגיה של AutoTalks תיושם במכוניות האוטונומית, פיתוח ישראלי נוסף מאפשר למכוניות לחלוק ביניהן מידע כבר כיום. מדובר באפליקציה מיוחדת שפותחה על ידי חברת Nexar המותקנת על הטלפון החכם והופכת אותו למצלמת דרך חכמה האוספת מידע על הנעשה על הכביש וחולקת אותו עם הנהג. בעתיד תאפשר המערכת של נקסאר לחלוק את המידע עם יתר המשתמשים על הכביש ובכך להתריע מפני סכנות או להפיק דו"חות ניתוח לאחר תאונה.
נלחמים בהאקרים
המכונית המודרנית מתופעלת על ידי כוח מחשוב אדיר המחובר כמעט לכל מכלול, וכאשר המכוניות כיום הפכה להיות מקושרת ומחוברת לאינטרנט או באמצעות קישוריות בלוטות', נוצרו סכנות חדשות ואתגרים חדשים להתמודד איתם. מהרגע שהמכונית הופכת להיות מקושרת היא חשופה לפגיעה של האקרים ותוכנות זדוניות.
בעתיד הקרוב גנבי הרכב לא יצטרכו לום ואזמל כדי לגנוב את האוטו, הם פשוט יוכלו להשתלט עליו מרחוק. בדיוק נגד איומים כאלו פועלת חברות כמו ארילו וקרמבה סקיוריטי, המפתחות אמצעי הגנת סייבר לרכב ולמערכותיו השונות. תשכחו מהאימובילייזר והקודנית, אמצעי הגנה אלו יהיו חשובים הרבה יותר שכן השתלטות על הרכב מרחוק בעידן של יכולת נהיגה אוטונומית יכולה להיות מסוכנת בהרבה מכל מה שמוכר לנו עד היום. בתחום הזה החברות הישראליות מובילות.
הייטק של מתכות
לא רק בתחום האלקטרוניקה וההייטק יש לישראל נגיעה בתעשייתה רכב. ככל שמכלולי הרכב המכאניים הופכים מורכבים יותר, כך נדרש דיוק גבוה יותר בייצורם. קבוצת תדיר גן, שמפעלה ממוקם בעפולה, מתמחה בייצור חלקי מנועים, תמסורת ורכיבים שונים מיציקות מגנזיום ואלומיניום מדויקות. החברה יצרה קשרים בתעשיית הרכב העולמית ומייצרת רכיבים ייעודים עבור היצרניות הגדולות בתעשייה, בהן ניתן למנות את קונצרן פולקסווגן, ג'נרל מוטורס, דיימלר ו-PSA. בנוסף נמנים על לקוחות החברה יצרניות מכלולים וחלפים גדולות ובהן בוש, ZF וטאקטאה. כך שבחלק ניכר מהמכוניות שנמכרות בישראל ישנם רכיבים המיוצרים בישראל.
הכי בטוח שיש
כיאה למדינה בעלת תעשיות ביטחוניות מפוארות, לא מפתיע שידע וניסיון רב בתחום המיגון נגד ירי מגיע מישראל, ובעיקר ממפעל פלסן הממוקם בקיבוץ סאסא. המפעל מתמחה בייצור חומרים פלסטים וקרמיים הודפי ירי, אך במקביל לייצור שכפצ"ים, מחזיק המפעל קו ייצור למיגון רכבים והוא אחראי לייצור מספר דגמים של רכבים טקטיים לשימוש צבאות וכוחות שיטור. 95% מהייצור של המפעל המקומי מיועד ליצוא והחברה מחזיקה גם מפעלים בצרפת וארה"ב.
בין הרכבים המוכרים שאותם מייצרת החברה ניתן למצוא את הקרקל וה-sandcat המשמשים את יחידות צה"ל השונות, כאשר דגמים ממוגנים ופסים פותחו באופן ייעודי עבור הצבא האמריקאי ועבור יחידות משטרה שונות בעולם. יתרה מכך, באולימפיאדה האחרונה שימשו רכבים מתוצרת פלסן את יחידות האבטחה של המשטרה הברזילאית.
כיאה למדינה בעלת תעשיות ביטחוניות מפוארות, לא מפתיע שידע וניסיון רב בתחום המיגון נגד ירי מגיע מישראל, ובעיקר ממפעל פלסן הממוקם בקיבוץ סאסא. המפעל מתמחה בייצור חומרים פלסטים וקרמיים הודפי ירי, אך במקביל לייצור שכפצ"ים, מחזיק המפעל קו ייצור למיגון רכבים והוא אחראי לייצור מספר דגמים של רכבים טקטיים לשימוש צבאות וכוחות שיטור. 95% מהייצור של המפעל המקומי מיועד ליצוא והחברה מחזיקה גם מפעלים בצרפת וארה"ב.
בין הרכבים המוכרים שאותם מייצרת החברה ניתן למצוא את הקרקל וה-sandcat המשמשים את יחידות צה"ל השונות, כאשר דגמים ממוגנים ופסים פותחו באופן ייעודי עבור הצבא האמריקאי ועבור יחידות משטרה שונות בעולם. יתרה מכך, באולימפיאדה האחרונה שימשו רכבים מתוצרת פלסן את יחידות האבטחה של המשטרה הברזילאית.
החוצפה הישראלית (וגם הטמטום)
ישנו רכב אחד המיוצר בישראל באופן סדרתי (פחות או יותר) ומדובר בזיבר המפלצתי שתוכנן על ידי עידו כהן, גאון השטח מפרדס חנה. 12 שנות פיתוח ואבולוציה הפכו את הזיבר של עידו כהן מרכב שטח ללא פשרות לפלטפורמה רב משימתית עליה ניתן לבנות מגוון גרסאות לשימושים שונים, כשהמשותף לכולם הוא יכולת עבירות יוצאת דופן וחוסן מכאני מרשים.
התשתית המכאנית כוללת מנועי V8 של שברולט, סרני דאנה 70 מאסיביים, מתלים אורכי מהלך, צמיגי שטח בקוטר 37 אינטש ומינימום של אלקטרוניקה. בקיצור, כל מה שצריך בשביל להגיע לכל מקום בשטח ולחזור ממנו ללא בעיה. עידו הציג את הזיבר בעבר בתערוכת SEMA היוקרתית וזכה להתעניינות רבה. עשרות רכבי זיבאר נמכרו לשימוש צבאות במדינות שונות בדרום אמריקה ואפריקה.
ישנו רכב אחד המיוצר בישראל באופן סדרתי (פחות או יותר) ומדובר בזיבר המפלצתי שתוכנן על ידי עידו כהן, גאון השטח מפרדס חנה. 12 שנות פיתוח ואבולוציה הפכו את הזיבר של עידו כהן מרכב שטח ללא פשרות לפלטפורמה רב משימתית עליה ניתן לבנות מגוון גרסאות לשימושים שונים, כשהמשותף לכולם הוא יכולת עבירות יוצאת דופן וחוסן מכאני מרשים.
התשתית המכאנית כוללת מנועי V8 של שברולט, סרני דאנה 70 מאסיביים, מתלים אורכי מהלך, צמיגי שטח בקוטר 37 אינטש ומינימום של אלקטרוניקה. בקיצור, כל מה שצריך בשביל להגיע לכל מקום בשטח ולחזור ממנו ללא בעיה. עידו הציג את הזיבר בעבר בתערוכת SEMA היוקרתית וזכה להתעניינות רבה. עשרות רכבי זיבאר נמכרו לשימוש צבאות במדינות שונות בדרום אמריקה ואפריקה.
אבל רק בישראל לא תוכלו לנהוג על הזיבאר, לא רק מפני שלא ניתן למכור אותו לציבור הרחב, אלא שלמרבה הצער והאיוולת דווקא רכב השטח המרשים הזה שמיוצר בישראל לא זכה לעבור חיול ולשרת את כוחות צה"ל מסיבות תקציביות ופוליטיות שונות.