איש מ-13,000 הצופים שמילאו עד אפס מקום את אולם היויוג'י בטוקיו בשנה שעברה לא יכל לפספס את הג'ודוקא הצרפתי עצום המימדים שמירר בבכי. לראשונה מזה שנתיים לא היו אלו דמעות שמחה, אלא דמעות של זעם ותיסכול. טדי רינר, הג'ודוקא הטוב בעולם כיום, לא הצליח להבין מה גרם לשופטים להצביע ברוב של 1:2 לטובת יריבו היפני, דייקי קאמיקאווה כשהתבקשו להכריע על הזוכה בתואר אלוף העולם במשקל פתוח.
מספר שניות קודם לכן, הוא היה משוכנע כי הוא בדרך לנפץ את השיא העולמי, כבר בגיל 21 להפוך לג'ודוקא הראשון בהיסטוריה שזוכה בחמש מדליות זהב באליפויות עולם. את החלטת השופטים שקבעה כי ייאלץ להמתין לפחות שנה נוספת כדי להירשם בדפי ההיסטוריה הוא סירב לקבל. "אני כועס מאוד, סתם ככה לא הייתי בוכה, אני פשוט נגעל, השופטים לא לקחו הכל בחשבון, שדדו אותי! אני לא בטוח שאמשיך להתחרות בג'ודו", הוא אמר בזעם לתקשורת במופע אימים שהקדים בכמה חודשים טובים את מסיבת העיתונאים של ז'וזה "Por Que?" מוריניו לאחר ההפסד לברצלונה בליגת האלופות.
לאחר מכן, כשהתעשת הוא התנצל על דבריו אבל התפרצות הזעם המיידית עשתה את שלה והציתה דיון סוער בין חובבי הענף. מגיניו של רינר טענו כי מדובר במעידה וכי אין בה להמעיט מערכו כג'ודוקא הטוב ביותר כיום במשקלים הכבדים ואחד הגדולים בהיסטוריה, בעוד מתנגדיו הזכירו כי המהות של ג'ודוקא היא קודם כל להתנהג כמו בנאדם ורק אחר כך להצליח על המזרון.
על הישגיו של טדי רינר באמת קשה להתווכח, הג'ודוקא הענק המתנשא לגובה של 2.04 מטרים ושוקל 138 ק"ג ("לפני תחרויות אני משתדל לרדת ל-125 ק"ג, זה עוזר לי לזוז טוב יותר על המזרון") רק בן 22 וכבר נחשב לאחד הטובים בהיסטוריה של הענף. הוא נולד ב-1989 בגוואדלופ, מושבת איים צרפתית בקריביים בה נולד גם הכדורגלן האגדי, ליליאן תוראם, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לפאריס. הוא גילה את הג'ודו בגיל 5 והתאהב בו מהרגע הראשון.
בשנת 2007, כשהיה בן 18 בלבד, הפך לאלוף העולם הצעיר בהיסטוריה כשזכה במדליית הזהב באליפות שנערכה בריו דה ז'ניירו במשקל מעל 100 ק"ג. מאז בכל שנה הוא זוכה בתואר אלוף העולם במעל 100 ק"ג או במשקל הפתוח, ארבע הזכיות שלו באליפויות העולם שוות לשיא כל הזמנים בו מחזיקים חמישה ג'ודוקא, שלושה יפנים, רינר וצרפתי נוסף, דויד דואייה, ששלט במשקלים הכבדים בשנות ה-90', זכה בשתי מדליות אולימפיות והפך מאז לאגדה ספורטיבית בצרפת ואף השתלב בפוליטיקה המקומית. רינר הנחשב ליורשו הטבעי של דואייה, לא יכל לבקש במה ראויה יותר מהאולם בפאריס כדי לנסות ולשבור את השיא העולמי מול הקהל הביתי והתומך באליפות שתיפתח ביום שלישי הקרוב, "כמובן שאני חושב על זה, אבל אני מעדיף להתמקד בתחרות עצמה, חישובים עושים רק בסופו של יום".
הדומיננטיות של רינר כיום בג'ודו היא כל כך אבסולוטית שבשלוש השנים האחרונות, הוא הפסיד בשני קרבות בלבד, אלא שהיו אלה שני הפסדים כואבים במיוחד, הראשון באולימפיאדת בייג'ין 2008 בה נכנע לעבדולו טנגרייב האוזבקי והסתפק במדליית הארד והשני באותו קרב שנוי במחלוקת באליפות העולם בטוקיו. מרבית הפסדיו במהלך הקריירה אגב היו לג'ודוקא שמאליים, אחת החולשות היחידות שלו.
מספר חודשים לאחר אותו הפסד לקאמיקאווה, נפגשו השניים שוב הפעם היה זה בגמר גראנד סלאם פאריס היוקרתי. הקהל הצרפתי המשולהב לא הפסיק לשרוק בוז ליפני ולעודד את רינר שהפעם גילה דומיננטיות לאורך כל הקרב וזרק את יריבו בשני וואזרי בדרך לניצחון. אלא שבמקום לגלות כבוד ליריבו, החליט רינר שוב להתנהג בגסות וחוסר כבוד, לא רק שבעזרת סימונים באוזנו וידיו, הלהיט את הקהל הצרפתי המשולהב אלא שעוד לפני הקידה ולחיצת היד, הוא ניגש אל לוח התוצאות ובצעד מתריס הצביע על הספרה 0 שליד הניקוד של היפני. "הוא הפגין חוסר כבוד כלפי היריב כשהפסיד ועשה זאת שוב כשניצח", אמר בכעס השדרן.
ההישגים המדהימים של רינר והמראה החיצוני יוצא הדופן הפכו אותו לסלבריטאי בצרפת ולמוקד משיכה עבור המפרסמים. כיום הוא פרזנטור של חברת ביסקוויטים גדולה ושל ענקית ההלבשה, "אדידס", ב-1 באפריל האחרון הוא אף היה שותף למתיחה של יומון הספורט הנפוץ במדינה, "הלאקיפ" שסיפר כי הוא פורש מג'ודו וחתם בקבוצת הרוגבי של טולון. הרווחים שלו עדיין מהווים משכורת רעב בהשוואה לכדורגלני העל הצרפתיים, אך 300 אלף היורו שהרוויח במהלך 2009 הם סכום לא מבוטל עבור ספורטאי אולימפי.
אסף זוהר שסיים במקום השביעי באליפות אירופה האחרונה, פגש ברבע הגמר את טדי רינר. למרות פתיחה טובה של זוהר שאף הצליח להפיל מספר פעמים את רינר ללא ניקוד, טעות על הקרקע עלתה לו בריתוק ובהפסד בקרב. "אני חושב שהוא בנוי בצורה באמת מדהימה למשקל, הוא גבוה מאוד ובניגוד להרבה ג'ודוקא אחרים במשקלים הכבדים, הוא לא שמן, אלא בנוי טוב ואתלטי. הוא פייטר רציני, אני חושב שזה גם הרבה בראש, גם נגד יריב פחות טוב הוא עולה כאילו זה היריב הכי חזק", מספר זוהר על רינר, "בסביבת הג'ודאים תופסים ממנו כאחד הטובים ביותר, סוג של אגדה, כל כך צעיר וכבר ארבע פעמים אלוף העולם, אבל האמת אחרי שהתחריתי מולו, אני מופתע שהוא כמעט בלתי מנוצח". רינר עצמו אף מאשר את דבריו של זוהר, "בכל פעם שאני עולה למזרון אני אומר לעצמי שאין לי תארים, אני לא חושב על כך שאני האיש שכולם מנסים לנצח. אני אלוף עולם אבל מכבד את כל היריבים ויודע שכל אחד יכול לנצח אותי".
רינר הוא למעשה הכלאה מרתקת בין ספורטאי בעל מבנה גוף מפלצתי של מתאבק WWE לג'ודוקא עם יכולות טכניות גבוהות הידוע באוסו-טו-גרי ובאושי-מטה הקטלניים שלו, מהירות גבוהה ביחס למתחריו במשקל וכוח עצום, "כשהייתי ילד צפיתי בהמון קרבות של יפנים במשקלים הכבדים, קיבלתי מהם השראה, אני חושב שהג'ודו שלי הוא נעים לצפייה, נקי, יפני בסגנון שלו. ג'יגורו קאנו (ממציא הג'ודו, א.ד.) הוא האב הרוחני שלי, הוא מספק השראה ומרץ, כל יום אני מצדיע לתמונה שלו, לפעמים אני אפילו פונה אליה ומבקש עצות. החצי השני שלי הוא מגוואדלופ, משם מגיע הכוח הפיזי".
וגם ב-MMA, אמנות הלחימה המשולבת, זיהו את הפוטנציאל המסחרי העצום שטמון בענק הצרפתי ופניות רבות נעשו אליו במטרה לפתות אותו להצטרף לכסף הגדול של קרבות הפנים אל פנים. רינר עצמו לא נשמע נלהב במיוחד, "הציעו לי פעמים רבות להצטרף וסירבתי, זה לא מעניין אותי ואני מעדיף להתמקד בג'ודו".
לקראת אליפות העולם הקרובה בפאריס, הוא הצליח לגרום לאומה הצרפתית לדופק מהיר יותר כשנפצע בידו הימנית, אך במהרה הבהיר כי שום דבר לא ימנע ממנו להתחרות. "הייתי עולה גם עם אצבע שבורה, אני לא יכול לפספס תחרות כזו, בטח לא בצרפת, זה יהיה מרגש מאוד לזכות באליפות העולם מול הקהל שלי", אך גם רינר עצמו יודע שיותר משבירת שיא הזכיות באליפויות עולם, אין דבר חשוב יותר מהתואר היחיד שעדיין אין לו, מדליית הזהב האולימפית. "דואייה היה אלוף אולימפי פעמיים, אני עדיין לא אלוף אולימפי, זה יהיה חוסר כבוד מצידי להשוות בינינו, כל מה שאני עושה נע סביב האולימפיאדה בלונדון, אני מוכן למות על המזרון כדי לזכות בזהב שם".