אליפות אירופה על כיסאות גלגלים 2011 תחל היום (חמישי) ב-18:00, בטקס פתיחה חגיגי שייערך באולם הכדורסל שבגן-נר ומיד לאחריו במשחק הפתיחה, הנבחרת הישראלית תפגוש את נבחרת שווייץ.
מי שצריך לעזור לנבחרת הישראלית לעמוד במטרות החשובות הוא לא אחר מאשר רועי רוזנברג, שחקנה הוותיק של הנבחרת הישראלית והמוציא לפועל הראשי. רוזנברג מוביל כבר שנים רבות את הכחולים-לבנים של המאמן אריק פינטו, להישגים נאים בזירה הבינלאומית, שהאחרון שבהם היה מקום 6 באולימפיאדת בייג'ינג.
לרועי סיפור חיים מדהים. אילולא הטרגדיה שפקדה אותו, ייתכן ולא היה נמצא בשלב בו הוא נמצא כיום בחייו - שחקן נבחרת ישראל, נשוי באושר לחני ואב לשלוש בנות מקסימות ואחראי על פרויקט הספורט בכפר הנוער "ויצ"ו ניר העמק".
הטרגדיה אותה עבר רועי הייתה במהלך שירותו הצבאי בשנת 1992 בחיל השיריון. מפקדו של החייל הצעיר אילץ אותו ללכת מרחק רב ברגל במהלך סופת שלגים משום שבחר שלא לשלוח אליו רכב איסוף. כאשר הוא סובל מכוויות קור עזות טופל החייל הפצוע, אך פשלות בטיפול, כהגדרתו, גרמו לכך שהוא נשאר משותק בפלג גופו התחתון.
רבים מהאנשים היו נשברים מאירוע שכזה, אך לא כזה היה רועי. כנער צעיר היה משחק כדורסל ובעצת ובדחיפת הפיזיותרפיסט שטיפל בו במהלך שיקומו, חזר רועי אל פרקט הכדורסל, אך הפעם על כיסא גלגלים. עם השנים הפך רוזנברג לשחקן איכותי ונחשב לאחד השחקנים הטובים בארץ וב-2008 הגיע אף לרמות הגבוהות כאשר שיחק בקבוצת רומא באיטליה.
כיום בפני רועי עומדת המטרה להגיע למשחקים שבלונדון, אך מעל לכל חשוב לו שהמדינה ורשויות הספורט בישראל יכירו בספורטאים הנכים כספורטאים לכל דבר. רוזנברג טורח ומסביר שלספורטאים הבריאים אין הישגים רבים ולעומת זאת הספורטאים הנכים באופן קבוע מביאים מדליות וגביעים, אך עדיין הם לא זוכים לאותם תקציבים כמו השאר. חשוב לו לציין שלמרות שהם נכים אין שום הבדל ביניהם לבין הספורטאים הבריאים, הן מבחינת המעמד ולבטח מבחינת רמת ההישגים, ועל כן הם צריכים לזכות למעמד שווה.
אנחנו פגשנו את רועי ממש לפני פתיחת האליפות וגילינו מה זה בשבילו הכדורסל, האהבה למשפחה, החשיבות הגדולה של אליפות אירופה עבורו ועבור שאר חברי הנבחרת והאכזבה ממעמד הספורטאים הנכים בארץ.
