עבר זמן רב מאז שכתבתי ואופס אתה רואה שהטור ממש ממש קרוב,זה לא שלא קרו דברים בזמן הזה ,אלא שהחלטתי לתת לרוני קרת לחגוג בבלוג סולו ,עכשיו בלחץ של כמה חברים טובים חזרתי.
אז כמו שכבר נכתב הטיסה לטור מתקרבת בצעדי ענק ,ממש עוד שבוע וחצי אנחנו נהיה על הטיסה למינכן וכמובן מפלס ההתרגשות עולה מדרגה ,אני לא מפסיק לחשוב על זה ,מה יהיה, איך יהיה בעצם אני ממש חי את זה ,זה פחות או יותר כל מה שמעניין אותי,אני תקווה שתקופה זו תעבור מהר ושנהיה כבר על המטוס.
בתקופת הזמן שלא כתבתי עברנו גראן פונדו,מחנה אימונים בכפר גלעדי ואימונים אינטנסיביים ותובעניים ביותר ,היו אנחנו כבר אחרי המאסה הכבדה של האימונים שמבחינתי זו תקופת ההמתנה.הגראן פונדו היה מסע מהגלבוע לחרמון שראיתי בו הכנה מצויינת לטראנס אלפ ,אורך המסלול הוא 170 ק"מ ורובו בעלייה,כאשר מאה הקילומטרים האחרונים הם עליה אחת ארוכה שלא נגמרת.חלק מהרעיון ברכיבה זו הוא לנסות ללמוד על עצמנו ,לראות איך מתמודדים עם רכיבה ארוכה מאוד ,מהירה ,תחרותית ובעיקר עם טיפוס מצטבר של כ-3200 מטרים ,אז חוץ מזה שהיה כף גדול ואתגר עצום ,למדתי שצריך לדעת לחלק כוחות ולשמור רזרבות של אנרגיה לשלבים הסופיים של הרכיבה ,וזה הורגש בעליה האחרונה לחרמון ,נשארתי בלי אנרגיות והדבר היחיד שהצליח להניע אותי היתה הבננה שאכלתי כל כמה ק"מ עד שחציתי את קו הסיום עם שמח ומאושר.
למחנה האימונים בכפר גלעדי הגעתי עם כל התובנות והלקחים מהגראן פונדו ובהחלטה מודעת בתיאום עם בן זוגי אלון החלטנו שאנחנו עובדים בצורה שקולה ומחושבת ,כמובן שלא עמדנו בזה והצלחנו לגרור ולהיגרר אחרי שאר חברינו ושילמנו מחיר כבד של עייפות אחרי המחנה.מי שמכיר את אלון יודע שהוא שרוט מוצהר(באהבה) ועל רקע אי העמידה בתכניות שהצבנו לעצמנו נולד ריב האוהבים הראשון במחנה ,אלון טען כלפי שאני לחצתי חזק מדי והוא ברוב שטות נגרר אחרי וסיים את יום הרכיבה הראשון תשוש ולכן למחרת הוא קם בבוקר והחליט שהוא לא מכיר אותי ולא ממש מעוניין שאהייה בסביבתו ,לא כל כך כיבדתי את רצונו ונצמדתי אליו ,לא אלאה אתכם בכל מהלך הרכיבה של אותו יום ,אבל ברור שזה היה מאד לא נעים ,בסופו של יום התפרצות ,התפייסות ועכשיו הכל בסדר אחרי נשיקת אוהבים והבהרות לגבי ההמשך (סוג של דע את שותפך והתנהל בהתאם).
כמובן שמעבר לכל הסיפור הנ"ל מחנה האימונים היה חוויה מדהימה ,נהנתי מכל רגע אני שמח שחברתי לחבורה מדהימה של אנשים וזה כמובן מעצים את את החוויה של כל הארוע. לגבי איך וכמה רכבנו ,רוני קרת כתב בבלוג שלו בצורה בהירה וקולחת ולכן אני לא רואה צורך לכתוב גם.
שותפי אלון הוא בוגר הטור של שנה שעברה וכאחד עם נסיון רב אני נעזר בו ביעוץ לגבי ההתנהלות לאורך תקופת ההמתנה ,בין היתר אלון הציע לי לקחת את האופניים לאוברול כללי אצל מכונאי טוב ,לטפל בכל הליקויים ולהכין אותם פיקס ,אני ביקשתי מהמכונאי שמעבר לטיפול הכי חשוב שישתיק לי את הרעשים שיש לי באופני המכרכשות (הכי מצ'וקמק במשלחת) ואולי סוף סוף יפסיקו להעיר לי על הרעשים שמלוים אותנו לאורך כל הרכיבות ,ואכן אחרי הטיפול האופניים נוסעים בדממה מחלטת.
ביום שישי האחרון רכבנו כל הקבוצה רכיבה איכותית בשפלת יהודה ,רכיבה מהירה במהירות ממוצעת של יותר מ-28 קמ"ש ואחד הדברים שבלטו הוא שהפערים בין כולם אינם כל כך גדולים וכולם רכבו כקבוצה אחת כמעט לאורך כל הדרך ,למחרת בשבת יצרתי קשר עם רונ קרת ורכבנו שנינו יחד עם זהר שותפו של מיגל רכיבה טובה ,טיפוס של כ-2000 מטר ,היה כף ,תודה לרוני על ההזמנה,,רק תקלה אחת הרעשים חזרו וצריך לעבוד על הדממה חוזרת.
היה טוב לפגוש את החברה שבאו ביום שישי ואני מתגעגע למי שלא היו ,בכל מקרה ניפגש בקרוב מאוד
ביי
יונתן
אם אתם צלמים / בלוגרים/ אנשי מקצוע שאוהבים לכתוב על ובשביל אופניים נשמח להכיר אתכם, שלחו מייל ותתקבלו אצלנו במערכת בברכה
