דוק של עצב עטף את האיצטדיון על שמה של המלכה אליזבת, עם סיום המירוץ ל-100 מטרים. 60 אלף הנוכחים, אולי גם הקהל בבית, הפנימו שבולט לא ניצח, אבל חשבו על קולמן. הבוז שנשמע כאשר התברר שגאטלין הוא אלוף העולם, היה מעליב. לא רק אותו, אלא את כל האתלטיקה העולמית שחיה בחזקת החשוד האמיתי כבר יותר מדי שנים.
אולי זו הסיבה שבכירי ההתאחדות הבינ"ל מיהרו להסעות במכוניות השרד ובאוטובוסים המפוארים. היה להם קשה עם המראות, ויותר קשה עם התוצאה. כאשר אלוף העולם הוא בדוקאי, עד מדינה לשעבר, משתמש לפי הודאה - וגם ריצה עונש הרחקה של ארבע שנים בעקבות שימוש בחומרים אסורים - זו לא בדיוק סיבה למסיבה לנותני החסויות של התאחדות האתלטיקה הבין לאומית.
גאטלין היה נקי בתקופה האחרונה, ואמש גם נקבע כאצן הטוב בעולם, בין אם תאהבו את הנתון הזה או לא. הוא גם מועמד לזהב נוסף בשליחים, ומאחר והוא כבר בן 35, לא יראו אותו יותר. לראות אותו מנשק את המסלול, ומתייפח על כתפו של בולט, יריב שתמיד ראה לו את הגב, זו תמונה שלא תשכח שנים רבות. שניהם סיימו אתמול קריירה, אחד מתנהג כמו מישהו שאלוהים נגע בו, השני היה אלוף פעם, וחזר להיות אלוף עם כוכבית.
אף אחד לא יתגעגע לגאטלין, אבל כולם יתגעגעו לבולט. יש לו סטאר-קוואליטי וזה לא ידע נרכש. או שנולדת עם זה או לא. קרל לואיס הוא נודניק, מוריס גרין לא ידע להיות אלוף. בולט קבע תשע תוצאות שמדורגות בין 30 התוצאות הטובות ביותר בריצת 100 מטרים - כולל את שלוש תוצאות הזמן הטובות ביותר במקצוע.
הוא מבין את המקצוע ומפנים שהדבר החשוב ביותר זה השואו. גם כאשר הגוף לא מסוגל לתת את מה שהמחשבה רוצה שייתן, הוא מקפיד על השואו. הרבה ג'מאייקנים בחולצות צהובות היו אמש בקהל. בולט הקדיש להם ים של זמן לפני שפנה לתקשורת. רבים כבר לא זוכרים מי היו שני האמריקנים הראשונים, אבל הם יזכרו כל חייהם את בולט נפרד מהקהל באצטדיון ובמסכים בבית, עם הרבה קלאס, עם הקלאס שלו.
מה יהיה עם בולט בעתיד? זו השאלה הגדולה מכולן באתלטיקה העולמית, שמחפשת פרצוף איכותי להתגאות בו. נותני החסות של המגה-אתלט הזה, ירצו לסחוט את התשואה על ההשקעה, ככל שניתן. בולט הרי רצה לסיים אחרי ריו 2016, הספונסרים רצו עוד שנה. ובגיל 31 הגוף שלו זקן.
הוא הספורטאי הנבדק ביותר בהיסטוריה מבחינת חומרים אסורים. הטעויות שנעשו עם לאנס ארמסטרונג, גרמו לאסטרטגים של חברות הענק, לצמצם את מרווח הטעויות. אנשי ספורט ותקשורת ממולדתו מספרים שהוא אוהב להיות במדינה שלו, כי טוב לו שם. הוא אדם דעתן ועולות שאלות אם יפנה לפוליטיקה מקומית. בתחום הזה לא מספיק להיות הכי מהיר באנושות, יש מספיק נוכלים שיותר מיומנים בתחום ממנו.
סביר להניח שהוועד האולימפי הבין לאומית ימהר לצרף אותו לארגון. אבל גם שם לא חסרה פוליטיקה מטונפת. אולי יהיה שגריר של הספורט באזורים שונים בעולם, ואולי רק ירצה לנוח ולבלות בשנים הקרובות. לבלות הוא אוהב.
מנגד, גאטלין יחזור הביתה, ואף אחד לא יקרא לו גיבור. הוא גם לא יקבל קמפיינים מדהימים. הוא לבטח לא יקבל מקום במוסדות הספורט הבכירים, ולא ישמש כשגריר שלהם. אולי יהיה מאמן, בכל זאת הוא כמעט שני עשורים על המסלול. לנכדים הוא תמיד יוכל לספר איך ניצח את בולט מהמסלול החיצוני, כמו ון-ניקרק שקבע כך שיא עולם ב-400 מטרים בריו. הבעיה היא שאם מספרים על הניצחון הזה בלונדון 2017, צריך לספר גם על שאר המקרים, והשאר לא משהו לספר עליו בבית. חבל, אבל זה מה שיש.
