בגיל 11 אנאל וקסלר, שנחשבה לשחיינית מצטיינת, קיבלה מאמן חדש שנחשב לאחד מבכירי ענף השחייה. הדמות שנכנסה לחייה והובילה אותה לסחרור שנמצא בימים אלו בחקירה משטרתית, כפי שפורסם לראשונה ב"חדשות 10".
11 שנים מאותו רגע ההיכרות ביניהם ששינה את חייה, וקסלר התעמתה עם עברה הקרוב והתלוננה על מעשה מגונה לכאורה בקטין מעל גיל 14. בימים אלו הפרקליטות והמשטרה מתדיינים על המשך הטיפול בתיק. לראשונה אנאל, שפרשה בינתיים משחייה ומאמנת ילדים בעמק חפר, מתראיינת בפנים גלויות ומספרת את סיפורה האישי הקשה שהיא רואה בו חשיבות.
"זה משהו שהיה נורא ברור, ואף אחד לא דיבר על זה. אני הבנתי שאני מבחינה מנטאלית במקום הרבה יותר טוב ויכולה להתמודד טוב יותר עם מה שיבוא אחרי זה ואז אמרתי שזהו", וקסלר סיפרה, "אמרתי, אני מספרת את זה. זה חייב לצאת".
בואי עכשיו נחזור להתחלה. ספרי לנו איפה נפגשתם לראשונה ואיך הכל התגלגל.
"כבר באימון השלישי שלי אצלו בערך, אני ממש זוכרת שהוא נעמד מולי בבריכה ואמר לי: 'את תהיי אלופה'. הוא אמר 'את תגיעי לאולימפיאדה'. הוא ממש טפטף את זה בכל אימון. בתקופה הזו היינו (משפחתה של אנאל) בערך 6 שנים בארץ, ואמא שלי הייתה המפרנסת היחידה בבית. הוא היה מייעץ בדברים וזה היה נורא חסר לי בקטע הזה של ההורים. מי שידאג לי, שייעץ לי ושתהיה תמיכה בכל דבר. זה היה בעיקר עזרה נפשית וכלכלית, יותר נפשית".
כשאת משחזרת עכשיו אחורה, מה הדבר הראשון שלא היה בסדר? זה שעבר את הגבול בין מישהו שדואג לך, למשהו שהוא פסול ואסור.
"זה לא היה רגע מסוים. זה התחיל בליטופים על הרגל בנסיעה באוטו והמשיך בלחבק אותו אחרי שהוא היה מסיע אותי הביתה. אז כבר התחלתי להבין שמשהו לא בסדר, ולא תיארתי לעצמי לאיזו רמה זה יגיע. הבנתי שמשהו לא בסדר וניסיתי להתעמת איתו ולדבר איתו שזה לא בסדר. גם אם הדיבורים האלה היו מרחיקים אותו ממני, זה היה בדיוק לכמה ימים, ואז הוא היה חוזר לליטופים שלו, לחיבוקים שלו".
"היתה תחרות אחת שאחרי משחה אחד הוא דפק לי נשיקה בפה. באימונים כשהייתי ניגשת אליו לקבל ביקורת על האימון, אז הוא היה מחבק אותי יותר למטה לכיוון הישבן ולדעתי זה משהו שכן ראו, ואף אחד לא דיבר על זה, זה היה משהו שלא מדברים על זה".
ואז בגיל 15 עברת לנתניה, לגור אצלו בבית, איך אפשר להסביר זאת?
"אמא שלי הייתה צריכה לפרנס 3 ילדים והוא (מאמנה של אנאל) אמר לאמא שלי 'אל תדאגי, אני אשלם', וכך זה התחיל למעשה. כשהוא התחיל לשלם פה, והתחיל לשלם שם, ואז זה המשיך מזה שהוא סייע לי גם בשיעורי בית והיה ממש כמו אבא. הוא היה נכנס אליי מדי פעם לחדר, מלטף אותי, ופשוט לא ידעתי איך להגיב".
"היה גם מחנה אימונים שיצאנו אליו, אני, הוא ועוד שני שחיינים. בדיעבד זה מרגיש לי כאילו שני השחיינים האלה היו תפאורה בשבילי. הוא אמר לי 'אוקיי, יש שני שחיינים ועל פניו צריך שלושה חדרים: שני השחיינים, המאמן ואני, אבל מה שקרה בפועל זה שהיו שני חדרים. הייתי איתו בחדר ושם הגיע הקטע הכי מפורש, בו הוא נגע בי לפני שהלכנו לישון, כאילו עשה לי מסאז'. היינו בארץ זרה, ולא ידעתי לאן לפנות".
האם עבר לך בראש, בקטע של חלוקת החדרים במלון, להגיד לא? אני בת 15, אני לא אהיה איתך בחדר.
"זה כן עבר לי בראש, אבל בגלל שהתלות הכלכלית שלי בו הייתה כל כך גבוהה, הוא בעצם היה קונה לי הכל, אז זה היה מן סוג של 'אני חייבת לו'. לא יכולתי להגיד לו 'לא', כי אם אעשה זאת, אז אני כפוית טובה".
פחדת שאם תגידי לו לא, הוא יזרוק אותך מכל המדרגות?
"כן, פחדתי שאם אני אפתח את זה, אז יישאר לי כלום. גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה נפשית. זה קשה להסביר, מעין דיסוננס בין המאמן האבא, זה העוטף רגשית ותמיכה כמו אבא, ומצד שני זה הוא שנוגע, וזה שעובר את הגבול".
"יש פה איזושהי בעיה שבאותו רגע לא מבינים אותה ואני מפרידה. יש את המאמן – האבא, ויש את זה בעצם מתעלל בי. את החלק של הנוגע דוחקים לצד, ואת זה של האבא – המאמן, שמים בפוקוס, זה בעצם מה שקורה. זו מערבולת שקשה לצאת ממנה, מצד אחד אני אומרת 'זה לא בסדר, לא בסדר, אני הולכת להוציא את זה, לספר את זה', ואז הוא קונה לי דברים, ואני אומרת 'אולי זה לא כזה נורא, אולי אני לא בסדר, אולי אני כפוית טובה'. מצד אחד ברור שמשהו לא בסדר. אחותי אמרה לי 'את בטוחה שהוא לא מצפה ממך לכלום?' וכאילו בתוך תוכי ידעתי שכן, אבל לא ידעתי איך לספר. היה לי קשה להגיד 'בעצם כן, הוא נוגע בי".
באותן שנים זה השפיע עלייך?
"לגמרי. הייתי עצבנית כל הזמן והייתי מתרחקת גם מחברים. כשגרנו כבר בנתניה, הייתי חוזרת לב"ש לסופי שבוע עם החברות. הגעתי למצב שהייתי יושבת באמצע מועדון כשהיינו יוצאות, יושבת באמצע, בוהה ולא מבינה למה כולם שמחים. ממש דיכאון. למה כולם שמחים ואני לא? מה לא בסדר בי?".
מה הנקודה הכי נמוכה שהגעת אליה. איפה היה רגע של שבירה?
"לפני אליפות ישראל ב-2014, בחורף, בפברואר, לקחתי את המדים ונסעתי לאילת. קניתי סטוק של כדורי הרגעה שתכננתי לקחת בבת אחת ורציתי להתאבד. אז זה הגיע כמעט לניסיון התאבדות, אבל המחשבות על ההתאבדות היו בערך כל השבוע, לא היה שבוע שלא חשבתי על זה".
ממה שמותר לך להגיד, מה היה בעימות המשטרתי?
"בעיקר הכחשה מהצד שלו, התפעל מזה שהוא עוזר לכל כך הרבה אנשים ואיך אפשר להאשים אותו בדברים כאלו נוראיים. המשפט שהכי הכעיס אותי היה כשהוא אמר לי שאם אני אחליט שאני טעיתי, אז הוא יסלח לי. בעימות גם הוצאתי את הכרטיס אשראי שלו מהתיק שלי והחזרתי לו".
אז ממש עד לפני העימות היה ביניכם קשר הדוק?
"כן, כן, הוא היה בחתונה שלי. גם בחתונה היתה שאלה מי יוביל אותי לחופה. הוא או אבא שלי, בסוף אבא שלי הוביל אותי לחופה. זו רמת היחסים שהיו כל כך קרובים. אני הכרתי את כל המשפחה שלו, עשיתי איתם חגים, ופשוט הדחקתי את זה לפינה שאני אפילו זוכרת ולא זוכרת".
מה המסר שלך?
"כן, קודם כל לשים לב. כי אם היו שמים לב אליי, היו רואים שאני כל הזמן בדיכאון, אם אני לא מתאמנת ובבית ספר, אני פשוט הייתי ישנה כל הזמן והמסר הוא באמת קודם כל לשים לב. זאת לא בושה, אני היום מבינה שאין לי אשמה בזה וזו לא בושה. צריך לדבר על זה כדי שעוד נשים יבואו ויגידו את מה שצריך להגיד".
אני אשאל אותך לסיום, אם את הולכת ברחוב ורואה אותו, מה קורה?
"לא יודעת. אמממ... סביר להניח שאני ארים את הראש שלי ואמשיך הלאה. מסתכלת לו בעיניים והולכת כשאני מרימה את הראש שלי".
תגובת עו"ד גדעון קוסטא, שמייצג את המאמן: "התלונה נפלה על המאמן ועל משפחתו כרעם ביום בהיר. הוא המום ופגוע מן הטענות שטוענת כלפיו המתלוננת, ומכחיש אותן לחלוטין. גם השופט שנתן את הצו האוסר פרסום שמו של החשוד, רמז לחולשת הראיות בתיק, ולכן נתן את הצו. אנו מצפים ומעריכים שהתיק ייסגר מבלי שיוגש כתב אישום".
יו"ר איגוד השחייה: "מצטער שזה יצא עכשיו ולא לפני הרבה זמן"
יו"ר איגוד השחייה, סימון דוידסון, מסר בתגובה: "אני מכיר את אנפיסה, היום אנאל, בערך מגיל 16. במשך כל השנים האלו אותו מאמן היה מסור אליה ממש כמו אבא, זה היה נראה כאילו מדובר ביחסים של אבא ובת. בהתחלה הם גרו ביחד בבית גדול עם כל השחיינים ואשתו של המאמן, כולם גרו ביחד. היחסים היו נראים יחסים של אבא ובת, אחר כך פתאום היא החליפה את השם שלה לאנאל ושם המשפחה היה של אותו מאמן, זה היה נראה כאילו אותו מאמן אימץ אותה. אני גם אגיד שלפני שמונה חודשים היא התחתנה וזה היה נראה כאילו הוא האבא של הכלה, ומי שמלווה אותה הוא אותו המאמן. הכל היה נראה לכאורה יחסים של אבא ובת.
"לא היה שום דבר או שום ניצוץ בעיניים שיכול היה להראות כאילו מדובר ביחסי תלות במין או בהטרדה. אף אחד לא חשב על זה, אך אחד לא העלה בדעתו. היחסים מהצד היו נראים יחסים שונים, לא יחסים של מאמן ושחיין, הרבה יותר מורכבים, של אבא ובת. היו גם רגעים של כל מיני צעקות ביניהם, רגעים שהיא הייתה צועקת עליו באימון, אבל אף אחד לא חשב שזה בגלל דברים כאלו ואחרים. אם הסיפור נכון, מאוד כואב לי וצר לי על זה ואני מצטער שזה יצא עכשיו ולא לפני הרבה מאוד זמן שהיינו יכולים לטפל בזה. בעיניים של כל המערכת לא היה נראה שום דבר חריג ביחסים של מאמן ושחיין למטרות של מין או משהו כזה".
תגובת המועדון שבו עבד המאמן: "המאמן שעומד כרגע בעין הסערה תרם רבות להקמת אגודת שחייה מפוארת בישראל. התרומה שלו הייתה כלכלית ומנטאלית בהרבה אספקטים, התרומה שלו הופנתה כלפי המון שחיינים והמון שחייניות. בין המאמן לבין המתלוננת שררה מערכת יחסים מאוד עמוקה, עד כדי יצירת קשר משפחתי. מבלי להיכנס לפרטים נוספים, לא הייתה לאגודה כל סיבה או מחשבה להעלות שמתרחשים דברים אחרים מעבר למה שנראה במופע החיצוני. אנחנו מאחלים לכולם שהאמת תצא לאור ושהצדק יעשה עם כולם. בכל מקרה, העמדה החד משמעית של האגודה היא אפס סובלנות כלפי מעשים של הטרדה מינית על כל אופניה וצורותיה ועל הכלל הזה אנחנו מקפידים יום-יום, שעה-שעה".
