המהירה אי פעם במשוכות: ג'סיקה אניס הטריפה את הבריטים | צילום:
ספורט 5
אתם בטוחים שזאת האולימפיאדה? כי מי שיושב באצטדיון האתלטיקה עלול לחשוב בטעות שמדובר באליפות בריטניה. מעולם לא ראיתי אצטדיון כל כך ביתי, בטח שלא באירוע אולימפי. קשה לראות את זה בטלוויזיה, אבל עשרות אלפי האוהדים ביציע צורחים את נשמתם בכל פעם שאתלט בריטי עולה אל המשטח. מעולם לא חוויתי כזאת עוצמה מקהל. אי אפשר היה לשמוע את האיש שישב לידך. אמש זה נגמר גם בהישג נהדר – שלוש מדליות זהב בריטיות.
תחרויות האתלטיקה שונות מכל אירוע אחר באולימפיאדה. בשחייה, ג'ודו, כדורסל ושאר הענפים – אתה צופה באירוע ממוקד. באצטדיון האתלטיקה, מאידך, מתרחשים כל כך הרבה דברים סימולטנית, שאתה מוצא את עצמך בסופו של דבר מביט במסך הגדול כדי לראות את הקופץ לרוחק בצד השני של האצטדיון.
זה יהיה נכון להגיד שרוב אירועי הספורט בנויים לשידור טלוויזיוני, אבל בתחרויות האתלטיקה ההבדלים זועקים לשמיים. הקלוז-אפים, ההילוכים החוזרים – הכל בנוי לטלוויזיה. ככל שהזמן נקף ומצאתי את עצמי מביט במסכים במקום במסלול, הבנתי שאחד הדברים שהכי חסר לי זה לשמוע את מאיר איינשטיין וד"ר גלעד ויינגרטן. דברי הפרשנות מעשירים את החוויה, נותנים לך להבין מי הכוח העולה, מי הפייבורטים.
יש כאן הרגשה של אליפות הפועל
באצטדיון, בלי כל פרשנות, אתה נמצא בצרה. אז הלכנו להתיישב ליד מאיר וגלעד בעמדת השידור של ערוץ 1 ושמענו הסברים ממקור ראשון – עד שגירשו אותנו, ומצאנו את עצמנו יושבים בשורה הראשונה באצטדיון, אולי 10 מטר ממסלול הריצה.
öéìåí:
ספורט 5
לפתע, הכל נראה כל כך קטן. פניתי לשכני, ואמרתי לו שיש לי הרגשה שאנחנו נמצאים באליפות הפועל, ולא באולימפיאדה. הכל פתאום נראה כל כך אנושי וקרוב. ממש יכולנו להריח את הזיעה של הרצים, שמענו את הקולות שלהם כשהם דיברו עם המאמנים שלהם. ובכל זאת, את התמונות הכי יפות ראיתי על המסך הגדול. התגובות של המשפחות, הפרצופים של האתלטים, ההתלהבות בקהל – אלה דברים שאפשר לראות רק בצילומים.
אז נכון, היום תהיה לי את הזכות לראות את בלייק ובולט בגודל טבעי, וזה יהיה מרגש כמו לראות את פלפס בבריכת השחייה – ויחד עם זה, התמונה שרואים בבית היא מרשימה הרבה יותר אפילו מהשורה הראשונה באצטדיון – למרות שהרגשתי שאני יכול להצטרף למירוץ מרוב שהייתי קרוב למסלול.
פיסטוריוס נותן השראה לבעלי מוגבלויות
מעניין לראות גם את אוסקר פיסטוריוס, האצן הדרום אפריקני שזכה לכינוי "בלייד ראנר" בזכות העובדה שהוא רץ עם רגליים תותבות. אני מבין שיש הרבה מומחים שאומרים שהפרוטזות שלו נותנות לו יתרון במידה מסויימת, וייתכן שיש בכך בעיה. מצד שני, אני בעד לתת לו להשתתף. אי אפשר להתעלם פשוט מהכוח האנושי האדיר שגרם לו להתגבר על המגבלה שלו ולהביא אותו להתמודד כשווה בין הספורטאים הטובים בעולם באירוע הספורט הגדול בעולם. הוא צריך לרוץ, ולו רק בשביל להראות למיליוני אנשים בעלי מוגבלויות בעולם לאן אפשר להגיע באמצעות כוח הרצון.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
