"הוא לא אובססיבי ולא מדבר על השחיה כל היום". טומרקין | צילום:
ספורט 5
יעקב טומרקין סגר אתמול אולימפיאדה חלומית. מבחינתו ומבחינת ענף השחיה. ההישג אליו הגיע ייזכר לשנים, אלא אם הוא עצמו ישפר וינפץ אותו בריו 2016. אתמול בלילה סיים שביעי בגמר האולימפי ב-200 גב, מקום אחד מעל ההישג ההיסטורי של איתן אורבך.
"זה כבד" אמר למאיה רונן מערוץ הספורט בהתייחסו לשבירת השיא של אורבך, "אני קצת לא מעכל את זה, אבל זה נחמד לדעת. מצחיק אם אגיד אני מאוכזב, אבל הרגשתי שאני יכול לשפר את התוצאה ולשבור שוב שיא ישראלי. זה לא קרה, אבל אני שמח שלא סיימתי אחרון ושיפרתי את המיקום הכי טוב לשחין ישראלי. ובכל זאת, יש החמצה קטנה. השחייה הישראלית הוכיחה את עצמה בלונדון. אשאר כאן עוד כמה ימים, עכשיו זה הזמן ליהנות אחרי כל האימונים. אני מתכוון לראות את שטילוב ובולט ביום ראשון".
הוועד האולימפי הודיע הבוקר שעל ההישג שלו יקבל טומרקין 40 אלף שקלים. על פי טבלת המענקים, 15 אלף שקלים הוא המענק לספורטאי שמסיים שביעי במקצוע שלו. שחיינים ואתלטים מקבלים סכום כפול, ועוד 10 אלפים שקלים יקבל טומרקין על שבירת השיא הישראלי. מה צפוי לו כעת? לפני כשנה התלבט אם להישאר במכון וינגייט שם הוא חי בפנימיה ומתאמן אצל ליאוניד קאופמן או לעבור למכללה אמריקאית, צעד בו בוחרים רבים מהשחיינים המובילים של ישראל. באיגוד הפעילו עליו אז לחץ שיישאר. נועם צבי, יו"ר איגוד השחיה: "המאמן קאופמן אמר לו 'אם תישאר בארץ תגיע הכי רחוק'. הוא התלבט ובסוף החליט להישאר, כמו גל נבו. והנה, רואים את התוצאות". עכשיו, כשהמטרה הושגה ועם סיום האולימפיאדה צפוי טומרקין לנסוע לשנתיים למכללה אמריקאית. גיא ברנע, שחיין נבחרת שנים רבות, מספר שהמירוץ של המכללות אחריו בעיצומו ושהוא זוכה להצעות רבות. באיגוד מבינים שאחרי הגמר הסיכוי להשאיר אותו בארץ קלוש למדי, מה עוד שרבים מחבריו מתכוונים גם הם לעזוב השנה, ומקווים שיחזור לארץ שנה לפני האולימפיאדה בריו 2016.
נוסע הביתה לאמא באשדוד כל סוף שבוע
טומרקין (שני מימין) מתקבל על ידי החברים מהפנימיה אחרי אליפות אירופה (תצלום ביתי)
טומרקין נולד במוסקבה לפני 20 שנה, בגיל שנה עלה עם אימו מרינה לאשדוד. אביו נשאר ברוסיה, שלוש שנים מאוחר יותר הצטרף אליהם הסבא ואלרי. שם הם גרים בדירה עם מרפסת ממנה אפשר אפילו לראות את הים. מגיל צעיר התבלט ביכולותיו הספורטיביות. עקב גובהו היחסי הלך לכדורסל, אבל מהר מאד הבינה המשפחה הקטנה, הילד עילוי בשחיה. הוא נרשם למכבי אשדוד, אבל מתחילת הדרך סומן על ידי איגוד השחיה.
בגיל 13 הוא כבר עבר לפנימיה בויינגייט. שם התאמן עם הנבחרות השונות אצל קאופמן ולמד בבית הספר התיכון בשפיים. למרות שלא תמיד השקיע בלימודים, הצליח במבחנים, כבר אז ידע להגיע לשיא בזמן אמת. בגיל 16 שבר פעמיים את השיא הישראלי ב-100 מטר גב לגילו, ושנה מאוחר יותר זכה במדלית ארד באליפות ישראל בשחיה כשהוא רק בן 17. אבל טומרקין לא נעצר ורק המשיך להשתפר. 2010 היתה שעתו הגדולה. באליפות אירופה לנוער שנערכה ביולי הלסינקי הוא זכה במדליית זהב יוקרתית ב-100 מטר גב ומדלית ארד במרחק הכפול. חודש אחרי, באולימפיאדת הנוער בסינגפור, הוסיף עוד שתי מדליות כסף לארון שהלך והתמלא.
טומרקין בפנימיה. גר שם מגיל 13
במקביל דאג לשמור על קשרים טובים עם החברים הישנים מאשדוד עימם הוא עדיין נפגש לעיתים בסופי שבוע. כבן יחיד, הוא בקשר מצויין עם אימו והם מדברים בטלפון כל יום. בסופי שבוע הוא נוסע הביתה לאשדוד. היא מתזמנת את הנסיעות לאחותה לרוסיה לזמנים בהם הוא בתחרויות בעולם, כדי שהפערים בין הפגישות לא יהיו גדולים מדי. עד לפני שנה לא רצה שהיא תהיה מעורבת בעולם השחיה וביקש ממנה שלא להגיע לתחרויות. אבל לאחרונה היא ביקרה אותו יותר באימוני השחיה ולבמה הגדולה של אולימפיאדת לונדון הגיעה איתו ואתמול צפתה בו מהיציע עושה היסטוריה ישראלית.. חברה אין לו, למרות שהחברים מהפנימייה כל הזמן מנסים לסדר לו. אולי עכשיו, אחרי האולימפיאדה, יהיה לו זמן.
מתאמן משבע בבוקר עד חמש וחצי מדי יום
בשנים האחרונות המקצוענות בשחיה עלתה מדרגה. "הוא מקצוען עם משמעת ברזל", מספר שותפו לחדר בפנימיה, אלוף ישראל בחתירה ניר ברנע, "עושה שני אימונים של שעתיים ביום, אליהם הוא מוסיף אימון כושר של שעה וחצי". אחרי יום ארוך הוא חוזר בחמש וחצי לחדר בפנימייה. את המשך הערב הוא מעביר בחדר מול הטלויזיה, או במשחקי פיפ"א סוערים עם שותפו לחדר. לפעמים הם הולכים לשחק כדורסל או יוצאים יחד עם החברים מהפנימיה לאכול בסביבה כשנמאס מחדר האוכל בוינגייט. בשבע בבוקר הוא כבר מתייצב שוב בבריכה. לצבא התגייס על תקן ספורטאי מצטיין ומשרת בשדה דב כעובד כללי וגם שם מקפיד על מילוי חובותיו. ניר ברנע: "הוא לא אובססיבי, לא תובעני כלפי עצמו, לא מדבר על השחיה כל היום. מתאמן קשה ומדויק ובהקפדה וזהו, עובר הלאה. הקריירה ארוכה והוא שומר את עצמו לשנים הבאות ולא רוצה לשרוף את הכל עכשיו". גיא ברנע: "הוא מאד צנוע עד שזה כבר גובל באדישות לפעמים, לא אוהב לדבר על עצמו, ולא חולה על שחיה באופן כללי. הוא פשוט מאד טוב בזה".
גיא ברנע: "הוא הגיע לגמר אולימפי בתחרות הבוגרים השלישית שלו בקריירה"" | צילום:
עודד קרני
"מה שהדהים זה שאחרי שהפסיד ב-100 מטר, אסף עצמו והביא שיא ישראלי"
ב-2011 המריא עם הנבחרת לאליפות העולם בשנחאי. בתחרות הראשונה שלו כשחיין בוגר הגיע טומרקין לחצי הגמר ובכך הבטיח את מקומו באולימפיאדה. מאליפות אירופה לבוגרים בבודפשט לפני חודשיים הוא כבר חזר עם שתי מדליות ארד, הישראלי הראשון שעושה זאת. "אחרי אליפות אירופה ידענו שיש לנו את זה ביד", אומר צבי, "השאלה היתה עד כמה הוא יוכל להביא את זה לידי ביטוי מבחינה מנטלית באירוע גדול כמו האולימפיאדה עם כל הכוכבים מסביב והתקשורת שהיתה עוינת כלפיו אחרי שהפסיד במוקדמות ה-100 מטר".
אבל לא רק מקצועית מדובר בעילוי, אלא גם מנטלית. גיא ברנע, שהגיע לחצי הגמר בבייג'ין וזכה בשתי מדליות באליפות אירופה: "מה שהכי הדהים אותי, זה שאחרי שביום ראשון הוא לא הצליח להעפיל לחצי גמר ב-100 מטר, הוא לא נפל מזה מנטלית, אלא אסף את עצמו ועשה שיא ישראלי ב-200 מטר גב והגיע לגמר. חוץ מזה שהוא מאד צעיר. תחשוב על זה שהשחיין השני שהביא לישראל גמר אולימפי השתתף רק בשלוש תחרויות בוגרים בחייו. זה די מדהים".
אתמול, בגמר האולימפי, עשה את שלו כשסיים שביעי. אבל הציפיות ממנו לקראת ריו 2016 מרקיעות שחקים. יו"ר איגוד השחיה, צבי: "הוא הגיע לרמות מאד גבוהות כבר בגיל 20, אבל בשביל מדליה הוא יצטרך להוריד עוד 2-3 שניות בארבע השנים הקרובות. זאת כמובן המטרה של כולנו, ואז נוכל לחלום על מדליה היסטורית בענף השחיה".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
