מחוץ למים הם חברים טובים, אפילו טובים מאוד, אך בתוך הבריכה זה כבר סרט אחר. הקריירות האישיות של השניים חופפות בצורה כמעט מושלמת בשמונה השנים האחרונות, כאשר לוכטה תמיד היה הכינור השני של פלפס. בכל זמן אחר כנראה שהיינו מהללים את לוכטה ומסתמן שבמאזנו האולימפי (המכובד גם כך) היו יותר מ-6 מדליות. אבל העשור הקודם היה שייך כולו לפלפס, שהצליח בתוך שמונה שנים לדחוק ולמחוק מטבלת השיאים שחיינים אגדיים דוגמת איאן ת'ורפ, מארק ספיץ, פיטר ואן דן הוגנבנד ומאט ביונדי.
התמונה השתנתה לאחר בייג'ין 2008. המסע המושלם של פלפס גבה ממנו קורבן צפוי - לפנומן פשוט נמאס. נמאס לו לקום בבוקר, נמאס לו לשחות "על הפס במים" שעות על גבי שעות על גבי שעות. באליפות העולם ב-2009 הוא עוד הצליח להציג יכולת טובה, למרות שלא השתמש בחליפות השחייה הידועות לשמצה. אולם לאחר מכן הוא החליט לקחת הפסקה ו"לחפש את עצמו".
סוף לצ'יזבורגר
מנגד, עבר ראיין לוכטה את התהליך ההפוך. בגיל 25 נפל ללוכטה האסימון - שיש לו יכולות פיזיולוגיות שלא נופלות מזה של הפנומן האולימפי. הוא הבין שעם הרבה עבודה ומוטיבציה הוא יכול לחולל מהפך בצמרת העולמית. הכל החל באליפות העולם בבריכות ארוכות ברומא ב-2009, כאשר לוכטה קטף ארבע מדליות זהב, כולל בשני המשחים שבהם פלפס שלט בעבר ללא עוררין - 200 ו-400 מטרים מעורב אישי. המהפך נמשך באליפות בבריכות קצרות בדובאי ב-2010, אז לוכטה הגיע לנסיכות ויצא משם כנסיך הגדול של האליפות עם 6 מדליות זהב ואחת נוספת מכסף. השלב הבא היה באליפות העולם האחרונה בשנחאי, אז השניים נכנסו לקרב ראש בראש ב-200 מטרים חופשי ו-200 מטרים מעורב אישי. התוצאה בסיום? ראיין לוכטה 2 מייקל פלפס 0. תדהמה בענף השחייה.
לפלפס נפל אז אסימון משלו - הוא הבין שהוא כבר לא השחיין הטוב בעולם ומי שהוגדר לאחרונה על ידי מארק ספיץ כ"שושבין של פלפס", הוא למעשה החתן האמיתי. זוכה 8 מדליות הזהב מבייג'ין הפנים...ונלחץ. מאז הדולפין מבולטימור נמצא בסדרת אימונים שכמוה לא הייתה מאז קמפיין בייג'ין ואף טען ש"אף אחד לא מסוגל להתאמן כמוני". סדרה שכוללת אימוני בוקר לפני שהשמש בכלל חושבת להתעורר, אימונים מפרכים בחדר הכושר, השתתפות בכל תחרויות הגראנד פרי בארה"ב והשיא - מנוחה יומית בתא לחץ, כדי שהגוף "הזקן" שלו יתאושש במהירות רבה מהאימונים המפרכים.
ומה עשה לוכטה בשנה האחרונה? המשיך בשלו - לא התייצב הרבה לתחרויות השחייה, אלא השקיע את כל כולו בחדר הכושר. ארוחות הדאבל-צ'יזבורגר במקדונלד'ס בשתיים בלילה נעלמו והוא הפך לספורטאי למופת. ההכנה של שניהם הגיעה לפסגה ראשונה בחודש שעבר במבחנים האמריקאיים. פלפס הופיע בשיאו והצהיר שהוא מתכנן להתמודד בשבעה מקצים אישיים, דבר שתיאורטית יכול היה להציב אותו כמועמד לזכייה ב-10 מדליות זהב בלונדון (!). ומה עשה לוכטה? נרשם למספר דימיוני של 11 משחים. בסופו של דבר השניים נפגשו שלוש פעמים על המקפצה לפני הזינוק. התוצאה בסיום? מייקל פלפס 2 ראיין לוכטה 1.
מהפך נוסף? רק למראית עין. בסופו של דבר כל זה לא משנה, פלפס ולוכטה יודעים שרק המשחקים האולימפיים יכריעו בסוגייה - מיהו השחיין הטוב בעולם? השניים יתחרו פעמיים אחד מול השני, ב-200 וב-400 מטרים מעורב אישי וישתפו פעולה לפחות פעמיים נוספות במקצי השליחים, כשהמטרה של שניהם היא לסיים את האולימפיאדה עם 7 מדליות זהב, אבל רק אחד יהיה זה שיעמוד ביעד שלו וגם זה לא בטוח בכלל.
לוכטה: "פלפס הוא אנושי, לא דג"
"היו ויש הרבה דיבורים על הקרב בבריכה ביני לבין מייקל פלפס", מספר ראיין לוכטה, "אבל האמת היא שכל העיסוק הזה לא מפריע לי. אני לא מתכוון להתעסק עם מייקל פלפס. אני יודע שהוא אנושי ולא דג. אני בא רק ליהנות ממה שאני עושה, רק כך אוכל להצליח. אני מסתכל על עצמי, הפעם אני פשוט שוחה יותר טוב ואני בא לנצח, נמאס לי להיות במקום השני". לוכטה יודע על מה הוא מדבר. ב-2008 הוא היה שחיין גב מדופלם ולא ברע בסגנון החופשי, בעוד שפלפס שלט גם בסגנון החופשי ובמיוחד בפרפר. ומה המצב היום? ובכן, לא תמצאו שחיין מעורב בעל סגנון חזה טוב וחזק יותר מאשר ראיין לוכטה. השליטה שלו בסגנון הגב היא פנומנאלית ואם היה רוצה הוא היה שוחה גם 100 מטרים גב ו-200 חזה בלונדון. בנוסף, הוא שיפר גם את החופשי וגם את הפרפר.
זו הסיבה לכך שדווקא התוצאה המעניינת ביותר במבחנים האמריקאיים, שצריך לתת עליה את הדעת, היא הניצחון של לוכטה על פלפס ב-400 מעורב אישי. האחרון גילה יכולת עדיפה בפרפר ולכן הוביל בפתיחה בפער של 22 מאיות. בסגנון הגב לוכטה ניצח ב-51 מאיות (יותר מחצי שנייה) ותפס את ההובלה. בחלק של החזה הגיעה הפריצה הגדולה, שמעידה על יחסי הכוחות הנוכחיים בין השניים. לוכטה נכנס לחזה ביתרון של 29 מאיות וסיים אותו ביתרון של 1.28 שניות. התרחיש הדומה אירע גם באליפות העולם בשנחאי בגמר ל-200 מ.א, התרחיש ששלף ממשה גרטל את המשפט - "לא ייאמן, לוכטה מוביל בגוף על מייקל פלפס". ובכן, ועוד איך ייאמן. ככה זה כשללוכטה יש עליונות מוחלטת על פני פלפס בשני סגנונות.
לדעתי, הפערים ביניהם בסגנונות מובילים לכך שלראיין לוכטה יש סיכוי טוב מאוד לנצח את מייקל פלפס ב-400 מטרים מעורב אישי בערב הראשון של תחרויות השחייה (שבת הקרובה). אלא אם פלפס עבד רק על סגנון החזה בשלושת השבועות האחרונים, הוא יצטרך לבצע קאמבק לא קטן ב-100 המטרים האחרונים, כזה שמזכיר את הקאמבק של ג'ייסון ליזאק על אלאן ברנאר במשחקים האולימפיים בבייג'ין (46.06 שניות ל-100 מטרים). יחד עם זאת, הפנומן יכול וצפוי להחזיר ללוכטה באותו מטבע ב-200 מטרים מעורב אישי. הסיבות? 30 דקות לפני הגמר ל-200 מעורב בלונדון, לוכטה יזנק לגמר ל-200 מטרים גב (שבו הוא ינצח, בוודאות). פלפס יוכל לפתוח יתרון מספיק משמעותי בפרפר, כדי שלוכטה (שבקושי יתאושש) לא יוכל לסגור בגב ובחזה.
אסור להספיד את מייקל
יחד עם זאת, שלא תחשבו שפלפס "גמר את הסוס", ממש לא. הוא לא פראייר וימשיך לשלוט ב-100 ו-200 מטרים פרפר, למרות תחרות קשה מצד טיילר מקגיל ומילוראד צ'אביץ' (כן, שוב הוא). הוא ימשיך להנהיג את נבחרת השליחים ב-100X4 מעורב, אבל הוא ממש לא יטייל במשחי המעורב האישי, בהן שלט בצורה חסרת תקדים בעבר. בתוך כך, פלפס יעשה היסטוריה נוספת בלונדון, כאשר ישבור את השיא של המתעמלת הסובייטית לאריסה לטינינה ויהפוך לספורטאי המעוטר ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. כרגע יש ללטינינה 18 מדליות ואילו לאמריקני 16. זה באמת יהיה מדהים.
פלפס הוא השחיין הגדול ביותר בכל הזמנים ומעמדו ההיסטורי לא ייפגע בלונדון כהוא זה. וכן, זה כולל מצב שבו הוא יפסיד פעמיים לראיין לוכטה. סיטואציה שכזו אכן תעכיר את הפינאלה של הקריירה שלו, אבל בהסתכלות כוללת לא תשנה את המהות שלה, בדיוק כשם שהכרטיס האדום שזינדין זידאן ספג בגמר מונדיאל 2006 לא השפיע על שלו. ועדיין, הדולפין מבולטימור מגיע עם כוונה ברורה - לשרוף את הבריכה בכפר האולימפי, אבל גם הוא כבר הבין שלבריכה יזנק גם כריש. הדולפין עדיין חזק, אך כבר לא "בלתי עציר". על הנייר, נראה שהתוצאה ביניהם במשחקים האולימפיים תהיה תיקו. ניצחון לפלפס וניצחון ללוכטה, אבל את מה שיקרה בפועל אי אפשר באמת לנבא. בכל מקרה, יש לנו כאן הזדמנות היסטורית. הזדמנות לראות את שני השחיינים הגדולים בדורנו, שני הטיטאנים הללו, מתנגשים פעמיים באולימפיאדה האחרונה שלהם. שיאי העולם כבר מוכנים להישבר.
