יום כיפור מוגדר בניגוד לתדמיתו המלנכולית כאחד מחגי ישראל. זהו יום מיוחד של התבוננות פנימית ושל חשבון נפש ופתח להבנת התכלית האמיתית של חיינו, ולכן הוא נחשב כחג מבורך וחשוב מאין כמותו.
בקשת סליחה היא המנהג החשוב ביותר של יום כיפור. סליחה שפגענו, סליחה ששתקנו, סליחה שהפננו מבט. אבל באמת, מה הטעם בבקשת הסליחה אם אחרי כמה ימים חזרנו לסורנו? לטעמי, הסליחה היא הפנמה של הסיטואציות המביאות את האדם לחשבון נפש פנימי. כך, הוא מבין מה ביכולתו לעשות כדי לשנות, אז, פורצת מתוכו הסליחה, כמו זעקה, כמו בקשה לשינוי פנימי.
הקיץ האחרון היה קשה לכולנו, ימי "צוק איתן" הציפה בכל אחד מאתנו תחושות ורגשות בעוצמות שונות. התאחדנו, תמכנו ונתנו איש לרעהו, גילנו סולידריות חברתית, ערבות ההדדית, התנדבות וכל זאת תוך עמידה איתנה. אך לצד כוחות אלו אנו עדים גם למורכבות חברתית ולמתחים העולים וצצים בחברה. מורכבות הבאה לידי ביטוי בהבעת עמדות והתנהגויות פוגעות נגד קבוצות שונות בחברה הישראלית.
בקיץ האחרון, מהראן ראדי שחקן מכבי תל אביב, הפך לקורבן של התקפות גזעניות אישיות. ושלא תבינו לא נכון, איני מחפש להצדיק את המצב הקשה שהיה בקיץ כסיבה לכך, ההפך הוא הנכון. המצב במגרשי הכדורגל הוא תמונת ראי להקצנה בחברה הישראלית.
בתור אוהד כדורגל הגבולות בין אהדה/אהבה שאתה מעניק לקבוצתך לבין ביטוי השנאה/הבוז לקבוצה היריבה כמעט ולא קיים. הרי כל שיר כמעט מבטא מעבר לאהבה שאתה רוחש לקבוצתך גם זלזול ביריב אשר מטובל בקללות ובביטויים גזעניים. חשבתי לתומי, שאם אני לא משתתף בשירה של שיר מסוים אז זה בסדר, הרי טועמה לא באמת מחבל. אז זה לא עובד ככה.
דרכם של רעיונות גזעניים היא כפצע. אם לא מטפלים בפצע הוא מזדהם ואז הטיפול קשה, הרבה יותר קשה. גזענות היא השלטת דעות ורעיונות באמצעות הפחדה ואלימות, הנזק שקבוצה קטנה גורמת בהטמעת דעותיה הוא גדול, עד כדי שליטה ברוב.
לצערי, לא חסרות דוגמאות, והמרכזית שבהן היא ששתיקה גרמה לשליטה של קבוצת אוהדים באופן חסר תקדים באמצעות הפחדה בקבוצה שנושאת על חולצתה סמל שמייצג דעה פלורליסטית. אני לא רוצה עוד כמה שנים להתעורר ולהקים את מכבי "נורדיה" ת"א בליגה ב' כדי שאמצא לי בית חדש.
ההתמודדות של רשויות האכיפה בתופעות גזעניות הן בספורט והן מחוצה לו אפסיות, ומעצרם המתוקשר של שלושה אוהדים נעשה אך ורק עקב הלחץ הציבורי שהופעל באותו עת, מעבר לעובדה שמאז הושתק הנושא ונעלם מסדר היום. את ההתאחדות לכדורגל בנושא הזה עדיף שלא להזכיר בכלל, כיוון שחלק נכבד מתקציבה הגיע מקנסות האחריות השילוחית, כך שלמעשה היא מעודדת את הגזענים להמשיך ולפגוע בקבוצות.
אז לא עוד. אני שמח שאני אחד מתוך אלפי המנויים שהחליטו שלא עוד, לא במגרש שלי ולא בקבוצה שלי. אמנם אין לי כלים להילחם בגזענות אבל יש לי ולרבים אחרים ביציע כוח להשתיק את הגזענות, ושריקות הבוז שנשרקות בעוצמה בכל פעם שמושמעות קללות גזעניות ושירים עם ביטוי גזעני הופכות אותי גאה.
סליחה מהראן שלא הבנתי קודם, וסליחה לחמודי שיושב בשער 7 ולעוד אלפי אוהדי מכבי ערבים ודרוזים. כולי תקווה שנצליח לפתוח פתח קטן לסובלנות ודו קיום במציאות לא פשוטה.
גמר חתימה טובה.
