לרבים יש את התסריט ההוליוודי הזה בראש. לואיס סוארס עולה כמחליף ומנצח לברצלונה את הקלאסיקו. אם זה יקרה, אין ספק שמדובר בסיפור השנה בספורט, ואחד הגדולים בהיסטוריית המפגש הגדול של עולם הכדורגל.
לואיס אנריקה סירב לחשוף אם האורוגוואי יעלה בהרכב, אבל הבטיח שהוא יקבל דקות, בדיוק למשחקים מהסוג שהוא אוהב. אמוציות, יוקרה ותשוקה. זהו סוארס, כך הוא הפך לשחקן העל שהוא וכך הוא שקע עם התסכול המוגזם שגורם לו לעשות דברים מוגזמים עוד יותר. ועדיין, אמרתם 'אל קלאסיקו' אמרתם לואיס סוארס.
"אל פיסטולרו" יודע שהוא חייב לשים לעצמו מעצורים, שבארסה זאת הזדמנות נהדרת בשבילו להשתקם מכל סיפורי קייליני והשאר. "אני מרגיש שאני במסלול הנכון עבורי. אני נעזר באנשים שיכולים לעזור לי, כאלה מהסוג הנכון", סיפר בראיון לקראת המפגש עם ריאל מדריד ורמז שהוא באמת עושה סימנים שהוא מנסה להציל את הקריירה שלו ואת עצמו.
זה אולי ישמע קצת מופרך, אבל ההזדמנות שבארסה נתנה לחלוץ (כן, זאת הזדמנות), עלולה להיות האחרונה עבורו, לפחות ברמות הכי גבוהות שיש. אחרי התקרית במונדיאל, סטיבן ג'רארד סיפר: "באותו רגע שראיתי את זה, הבנתי שלואיס יעזוב את ליברפול". המייטי רדס החזיקו מעמד בלא פחות מ-3 סקנדלים של הכוכב שלהם לשעבר לפני שהסכימו למכור אותו. האם בארסה תסכים לספוג כמות כזאת של מבוכה? קשה להאמין.
יש שיגידו שעם כל הטראש טוק וה"קטנות" בין שחקני בארסה לריאל, הקלאסיקו עלול להיות חומר נפץ עבור סוארס. מצד אחר, כשהוא יקבל את הצ'אנס שלו, כבר מהרגע הראשון זה יהווה מבחן עצום עבורו להוכיח שהרעב שלו מסוגל לנצח כל הקנטה, הצקה ובעיקר שמירה חזקה, כמו זאת של קייליני במונדיאל, כמו של ברנסילב איבנוביץ' מול צ'לסי, אלה שהוציאו את החלוץ מדעתו. נכון, זה אבסורד לחשוב שהוא יעשה פאדיחות כבר בבכורה שלו, אבל אתם יודעים, מדובר בלואיס סוארס.
במקביל, כבר רצות הפנטזיות על איך יראה השילוש עם ליאו מסי וניימאר. להזכירכם, בתור הזהב הקודם והלא ממש רחוק של ברצלונה הגדולה, הפרעוש היה חלק מהרביעייה המדהימה לצד תיירי הנרי, רונאלדיניו וסמואל אטו. פרנק רייקארד לא מצא מקום לכולם, ומאוחר יותר כשהגיעו חלוצים כמו זלאטן איברהימוביץ' ודויד וייה, הם הרבה פעמים הלכו לאיבוד בשיטת המשחק של פפ גוארדיולה.
רייקארד איננו, גם גוארדיולה הלך, אבל היסודות שהניחו עדיין משמשים את אנריקה ואת בארסה - לפחות כל עוד מסי ימשיך לשלוט שם. כשמסתכלים על וייה, אטו, איברהימוביץ' וסוארס, קשה להחליט מי הטוב מבין הרביעייה. דבר אחד ברור - החלוץ שעכשיו בברצלונה, יותר מתאים לשיטת המשחק של הקבוצה.
בשנה שעברה, ברנדן רוג'רס הסיט לא מעט פעמים את סוארס לאגף ויצר את שיתוף הפעולה הקטלני עם דניאל סטארידג' שכמעט הביא אליפות. בניגוד לזלאטן, וייה ואטו, סוארס "גמיש" יותר ומגוון יותר. צד שמאל של בארסה זקוק לשידרוג, פדרו לא פוגע, ועם כל הכבוד למוניר וסנדרו, הם השקעה שתשתלם בעתיד. אולי.
מלבד 31 השערים שכבש בעונה שעברה בליגה, סוארס סיפק גם לא פחות מ-12 בישולים. כשבארסה הפכה להיות אפקטיבית יותר עם מסי באמצע, עמדה שאף אחד לא ינסה, ירצה או יצליח להזיז אותו משם, מספיק רק לחשוב על ההצטרפות של שכניו מדרום אמריקה מכל צד ולהבין - אם הכל ילך חלק בראש של סוארס, אין טעם להרחיב איזה פוטנציאל מסתתר כאן, נכון?
עוד דבר קטן: בבכורה שלו באייאקס, סוארס כבש. בבכורה שלו בליברפול, הוא שוב עשה זאת. כנראה שיש לו קטע עם משחק ראשון בקבוצות אירופיות. אולי התסריט ההוליוודי בכל זאת מציאותי, אחרי הכל.
