עונת 2013/14 הסתיימה עם עלייה היסטורית של אתלטיק בילבאו למוקדמות ליגת האלופות, וכשהעונה הנוכחית החלה - כל העיר הייתה בטירוף. העונה נפתחה כמו שהסתיימה: בילבאו הציגה יכולת מרשימה, הדיחה את נאפולי בדרך להעפלה לצ'מפיונס והאופוריה הייתה כה גדולה שבחבל הבאסקים החלו לדבר ולהתלחשש על כך שקבוצתם עשויה להיות אתלטיקו מדריד של העונה שעברה.
ואז, הכל החל לקרוס. הליגה הספרדית נפתחה, הפסד רדף הפסד, עוד תיקו, ושוב הפסד ובילבאו הפכה לקבוצת תחתית – דווקא בעונה שבה היא מופיעה בליגה הכי יוקרתית באירופה. דווקא? אז זהו שלא. 10 השנים האחרונות מגלות לנו מציאות מטורפת. כרוניקה של כישלון ידוע מראש - לא ניתן לתאר אחרת את אחת התופעות הלא מוסברות בכדורגל האירופי.
הליגה הספרדית שולחת לליגת אלופות מדי שנה את ריאל מדריד וברצלונה, ובנוסף את שאר הצמרת הספרדית הקבועה – ולנסיה, סביליה ואתלטיקו מדריד - שמתחלפות לסירוגין בהשתתפות במפעל. אך הסוגיה המעניינת עולה כשקבוצה מזדמנת ספרדית, מעפילה. קבוצות דרג 2-3 שבעונה מזהירה הצליחו לסיים ברביעייה הראשונה בספרד מעפילות לעונה חלומית עבורן. השתתפות בליגת הכוכבים, הכסף והזוהר הגדולה באירופה. אך מה שנראה זוהר בהתחלה מתגלה כהתפרקות קבוצתית, מקצועית, כלכלית ולעתים אף בירידת ליגה.
2003/4 - סלטה ויגו: הקבוצה הספרדית הכי אהודה בישראל בשנות ה-90, הודות לקריירה נפלאה של חיים רביבו, העפילה לראשונה בהיסטוריה לליגת אלופות. בליגה הקבוצה לא ממש הצליחה להתמודד עם שני המפעלים ובסיום עונה קשה ירדה ליגה.
באותה עונה, ריאל סוסיאדד העפילה אף היא לאלופות ואמנם הקריסה הפעם הייתה איטית אך בעונת האלופות היא סיימה בליגה הספרדית במקום ה-15 בעונה אפורה ובשנתיים הבאות היא לא התאוששה (מקומות 14-16) עד לירידת ליגה בעונת 06/7.
2005/6 – בטיס: עונת אלופות ראשונה ומכובדת. בליגה, העניינים לא צלחו במיוחד והיא סיימה במקום ה-14.
2011/12 – ויאריאל: אמנם הצוללת הצהובה העפילה בפעם השנייה לליגת אלופות, אך הפעם לא שרדה את המעבר בין שני המפעלים ומצאה את עצמה בתום העונה בליגה השנייה.
2012/13 – מלאגה: בהופעת בכורה במפעל, כשהיא מאומנת על ידי מנג'ר מנצ'סטר סיטי כיום, מנואל פלגריני ועם הכוכבים שהגיעו בזכות הכסף הגדול, סיפקה הקבוצה מספרד הופעה מכובדת למדי עם העפלה לרבע הגמר והדחה בסיום מוטרף נגד דורטמונד. אך בדיוק כשאירופה חשבה שמלאגה עומדת להשלים טריו ספרדי נוצץ עם בארסה וריאל, העסק קרס. השייח עצר את המזומנים, כוכבים עזבו, הקבוצה הושעתה מהמפעלים האירופים בעקבות חובות ותוך שנתיים מלאגה חזרה לגודלה האמיתי.
קבוצת אמצע טבלה בספרד.
2014/15 – אתלטיק בילבאו: העונה הריטואל חוזר. האם זה ייגמר בירידת ליגה? בקריסה כלכלית? ימים יגידו...
במשך שנים התקשורת הישראלית, מקניטה ומבקרת את הקבוצות המקומיות שאינן מסוגלות לשלב בין ההופעה באירופה לליגה. יש אפילו תזה שאומרת שהקבוצות היריבות שמחות כשהעונה האירופית לא מסתיימת מתוך אמונה ותקווה לנצל זאת בליגה. ההתמודדות בין שני מפעלים היא לא פשוטה כנראה באף ליגה. הקבוצות הספרדיות מראות כמעט מדי שנה שלא כל הנוצץ זהב. היכל התהילה של הכדורגל יכול לסמן גם את הנפילה הגדולה.
בילבאו, שמייצגת את חבל הבאסקים וחרטה על דגלה אידיאולוגיה פוליטית של שיתוף שחקנים מקומיים בלבד, עומדת בשנת מבחן. העונה החלה רע. בליגת האלופות היא פתחה עם תיקו ביתי נגד שחטאר דונייצק ובהפסד מביך לבאטה בוריסוב הבלארוסית. בליגה, לאחר 8 מחזורים היא עם ניצחון בודד ו-5 הפסדים ומדורגת במקום ה-17 ומעל הקו האדום רק בזכות הפרש שערים עדיף. ב-21:45 הבאסקים במשחק חוץ קשה בפורטו. אולי דווקא שם, בילבאו תחל קאמבק במטרה לא להיכנס לספר הסטטיסטיקה השחור של הקבוצות הספרדיות. עוד הפסד ולא נתפלא אם בעונה הבאה, במקום לשחק נגד ברצלונה, תתמודד בילבאו נגד ברצלונה ב'.
