ב-14.2.1993 התחוללה קטטה במועדון באולינג במזרח ארה"ב. כמה נערים אפרו-אמריקאים נעצרו, הורשעו ונשלחו לכלא. הקטטה ותוצאותיה היו בוודאי נשכחים במהרה אלמלא אחד מנאשמים היה עילוי הכדורסל אלן אייברסון (הידוע בכינויו "התשובה") אז בן 17 בלבד. התשובה נשפט ל-15 שנות מאסר ולאחר מכן בהתערבות המושל קיבל חנינה ובסופו של דבר ריצה עונש של מספר חודשים ספורים.
הבמאי, סטיב ג'יימס, שיצר את אחד מסרטי הספורט הטובים בכל הזמנים "הופ דרימס" - חזר לעיר הולדתו המפטון שבווירג'ינה ויצא לבדוק איך משפטו של אייברסון ותוצאותיו גרמו שוב למפלצת הגזענות להרים את ראשה בתוך קהילה מעורבת,ק הילה שבה האפרו-אמריקאים גרו בשכונות מטות ליפול וידעו שרק דרך הספורט יש להם סיכוי להצליח בעולם בעוד הלבנים גרו בשכונות יוקרתיות ובעצם ניהלו את כל ענייני העיר.
הסרט מספר את סיפור ילדותו בשכונת עוני ואת דרכו המהירה להצלחה הספורטיבית בתיכון - בפוטבול ולאחר מכן בכדורסל. הרבה לפני הקעקועים והסמים הוא מתואר כילד נחוש שיעשה הכול כדי להצליח הזוכה לתמיכה מכל הקהילה - עד לרגע שבו הוא מואשם בתקיפת כמה צעירים לבנים. שדי העבר והגזענות האורבת באמריקה מעבר לכל פינה הופכים את משפטו לקרקס תקשורתי והעיר השלווה המפטון מתחלקת מחדש לפי צבע העור של אזרחיה - הדבר האחרון שאמריקה צריכה בסוף האלף השני.
מי שלרגע חושב שסרטו של ג'יימס אינו רלוונטי שיעיין שוב בהתבטאויות הגזעניות של כמה מבעלי קבוצות ה-NBA שנאמרו לאחרונה. בספורט המנוהל על ידי לבנים עשירים שמשחקים בו צעירים אפרו אמריקאים מאזורי מצוקה, כל נושא הגזענות משול לגפרור בוער המושלך על חבית אבק שריפה. אייברסון השתחרר מהכלא, הלך לשחק בקולג'ים והפך לאחד השחקנים הטובים בעולם. לפני כשנה פרש והכריז על פשיטת רגל. האם עברו הפלילי המשיך לרדוף אותו? האם התנהגותו הבוטה לאורך השנים לא הייתה מעין התרסה כלפי אלו שבחרו לשפוט אותו בצעירותו לפי צבע עורו? לא בטוח שאת התשובה יודע "התשובה" בעצמו.
הסרט נבחר לאחר הקרנתו לשמש את משרד החינוך האמריקאי כחלק ממאמץ להגברת סובלנות באמריקה.
*רון פוגל הוא מבקר ומרצה לקולנוע, מעבר לכך הוא חובב ספורט מושבע ומרצה על ספורט בקולנוע
