לא הרבה יודעים, אבל בהיסטוריית הכדורגל הגרמני ישנם לא מעט שמות של יהודים. מאמנים, שחקנים, עסקנים ואפילו נשיאי מועדון שהיו חלק מהמורשת של הכדורגל האירופי בכלל והגרמני בפרט. במסגרת ציון יובל ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה, הקימו בכיכר הבימה בתל אביב תערוכה בשם "מכוכבים לנרדפים – כדורגלנים יהודים גרמנים בצל צלב הקרס", שמוקירה את החלק הנכבד של היהודים בהתפתחות הכדורגל הגרמני המודרני.
בשיתוף פעולה בין המכון למדעי הספורט באוניברסיטת לייבניץ בהאנובר, מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית ירושלים, קרן התרבות של הכדורגל הגרמני ומכון גתה ת"א, הציבו 11 מייצבים בגודל טבעי של אותם אנשים שתרמו לכדורגל הגרמני. בין אותם מייצבים ניתן למצוא את דמותו של מאמן הנבחרת האגדי, עמנואל שפר, שנולד בפולין, עבר עם משפחתו לחבל הרוהר שבגרמניה, אך ברח בחזרה לפולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה שוחרר ממחנה עבודה סובייטי והחל את קריירת הכדורגל שלו במועדון היהודי-פולני ZKS Bielawa. עשרים שנה אחרי ששפר עלה ארצה, העלה המאמן את נבחרת ישראל בכדורגל למונדיאל הראשון והיחיד בתולדותיה.
"התערוכה היא מיזם שיצר פרופרסור לורנץ פייפר מאוניברסיטת האנובר יחד עם פרופסור משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית, ההתאחדות הישראלית והגרמנית לכדורגל ומכון גתה שאחראי להפיץ את הנושא בארץ". סיפר אמיר יגל, ממארגני התערוכה מטעם מכון גתה. "מדובר בתערוכה היסטורית, נחשפים במייצבים למורשת של הכדורגלנים היהודים לפני מלחמת העולם השנייה בגרמניה. הרעיון המרכזי שלנו הוא להעלות נושא שאינו מוכר. גם בארץ, למרות שאנחנו מכירים סיפורים על השואה, לגעת בהיבט של ספורט זה משהו חדש".
כל אחת מהדמויות בתערוכה תרמה בדרכה שלה להתפתחות הכדורגל הגרמני, ולכולם סיפור יוצא דופן. "למשל, האדם שמחזיק בשיא הכיבושים במשחק בודד בנבחרת גרמניה (גוטפריד פוקס, שכבש עשירייה ב-0:16 על נבחרת רוסיה במהלך המשחקים האולימפיים ב-1912) הוא כדורגלן יהודי. אנשים כמו יוליוס הירש, שבתקופתם כשחקנים היו כוכבי ענק, ביום אחד נעלמים, וכמו שם התערוכה, הם הופכים מכוכבים לנרדפים".
איך אירגוני האוהדים תורמים למיצוב מחדש של זיכרון היהודים בכדורגל?
"ארגוני אוהדים באירופה בכלל ושל באיירן מינכן בפרט רצו להעלות לתודעה את העבר היהודי הפחות מוכר בכדורגל הגרמני. באחד המשחקים של באיירן לפני שנתיים הכינו האוהדים תפאורה מטורפת שבה הם מציגים את הנשיא האגדי שלהם, קורט לנדאואר. משם זה התגלגל לפרויקט של העלאת הזיכרון היהודי בכדורגל הגרמני, מתוך מטרה לקדם רב תרבותיות ולחימה בגזענות. האוהדים של באיירן גם אספו על לנדאואר המון מידע והעבירו אותו אלינו לטובת התערוכה".
בין המייצבים יש דמויות שהתרומה שלהם היא לאו דווקא לכדורגל הגרמני, אלא כאלו שפעלו בצ'כוסלובקיה ופולין כמו עמנואל שפר. "התערוכה לא מתייחסת לגרמניה כלאום", מסביר יגל ומפרט: "אנחנו לא מסתכלים על מי היה גרמני אלא על מרחב תרבותי. גם אותם אנשים שנולדו בהונגריה או צ'כוסלובקיה, היה להם איזשהו קשר לתרבות הגרמנית, למשל, שהם אומנו בגרמניה. אנחנו פחות מתעכבים על הפן הגיאוגרפי אלא על האנשים שראו את עצמם גרמנים וחלקם בהתפתחות הכדורגל הגרמני היה נכבד".
מבין הדמויות שהוצגו בתערוכה, איזו דמות לדעתך הייתה המשמעותית ביותר בתרומה שלה לכדורגל?
"קשה לקבוע את זה באופן חד משמעי, בין היתר בגלל שהדמויות מתחלקות בין שחקנים גדולים, עסקנים ומאמנים" הסביר יגל. "סיימון לזרוביץ' למשל היה כוכב ענק בבורוסיה ברלין. כוכב הכדורגל הכי גדול לדעתי היה יוליוס הירש, שגם שיחק הרבה פעמים בנבחרת והיה שחקן ענק בגרמניה. כדמות שלא הייתה כדורגלן, אני חושב שקורט לנדאואר תרם הכי הרבה, הוא ממש הפך את באיירן לאימפריה שאנחנו מכירים היום, עד אז מינכן 1860 למשל לא הייתה מועדון יותר קטן או פחות חשוב מבאיירן. אני חושב שאם תלך היום בגרמניה ותשאל מי זה קורט לנדאואר, כולם ידעו להגיד לך".
מעבר לאותם 11 שמוצגים בתערוכה, יש עוד יהודים שתרמו לכדורגל הגרמני והאירופי?
"אני לא היסטוריון ספורט, לכן קשה לי לענות על השאלה הזאת. יש גרסה קצת שונה של התערוכה שהוצגה בשנה שעברה בתחנה המרכזית בברלין. בתערוכה ההיא לא התמקדו רק בכדורגל אלא בכל הספורטאים מכל הסוגים. בחרנו לתת פריזמה מיוחדת לכדורגל, גם לאור התגברות העניין בכדורגל הגרמני בשנים האחרונות וגם לאור זה שזו תמה מאד מעניינת. לדעתי כדורגל הוא פריזמה מצוינת לחברה ולכן בין היתר הוקמה התערוכה במתכונת הנוכחית".
בנוסף לתערוכה בכיכר הבימה, תתקיים ביום חמישי הקרוב (20:00) במכון גתה הרצאה של פרופסור לורנץ פייפר ופרופסור משה צימרמן שיספרו על ההיסטוריה של היהודים בכדורגל הגרמני. בין היתר יוקרן גם סרט על אודותיו של קורט לנדאואר, נשיאה המיתולוגי של באיירן מינכן.
