אלי גוטמן, לצערי אתה האשם העיקרי בתבוסה של 3:0 לנבחרת וויילס – תוצאה מרמה מאוד, לטובתנו, כי אם גארת' בייל היה קצת פחות אנוכי והיה סופר את החברים שלו – זה היה נגמר בקלות גם 0:6 לוולשים. אפשר להפסיד, גם נבחרות גדולות מישראל מפסידות, אבל הבעיה היא שגוטמן החזיר אותנו לפחות 30 שנה אחורה ונראינו כמו איי פארו וסן מרינו.
אלי, עזוב אותך מהפוזות, מהחזקת הכדור, החזרה לעמדות, להיות קרובים, הקבוצה של המדינה, והשחקנים שאתה גאה בהם. התוצאה הסופית של המשחק, היא שהמאמן הוולשי, כריס קולמן, עשה לך בית ספר בכל הפרמטרים. הוא הגיע לסמי עופר כל כך מוכן למערך שלך, שאתה עד עכשיו לא מבין מאיפה הוא בא לך. התכוננת עם השחקנים בווידאו, שיחות אישיות, שיחות טקטיות, חדר הלבשה מאוחד, אבל כמאמן – וזה הכי חשוב - לא הכנת את הנבחרת לשיטה של וויילס ולשליטה שלהם במרכז השדה, לא הגענו לאף מצב במשחק ביתי במשך 90 דקות, לעיני 30 אלף צופים שאוהבים את הנבחרת ולא קיבלו ממך תשובות.
זה היה נראה רע מאוד. היית סגור על הרכב ושיטה שהצליחה מול בוסניה שהגיע מפורקת והכוכב שלה פיאניץ' ברח מהמשחק ואת אנדורה וקפריסין גם חיים סילבס הצעיר היה עובר. הגיע הזמן שהנבחרת תתגבר על נבחרות חזקות. וויילס לא מהגדולות של אירופה ובית ספר כמו שהיה בחיפה – רק גרמניה הענקית אמורה, אולי, לעשות לנו. בטח לא נבחרת כמו וויילס.
אין מה לדבר על ההרחקה של איתן טיבי, כי גם ב-11 שחקנים הנבחרת התבטלה. אף אחד לא רצה להתווכח עם גוטמן על ההרכב שבחר לפתוח איתו – זאת זכותו, הוא האמין בשחקנים ובמערך – אבל כשלא הלך, והמאמן הוולשי הפתיע עם מערך ושיטה שגוטמן לא ציפה לה, איפה הייתה התגובה?
אפשר בהחלט היה לבקר שחקן-שחקן, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל לא עשו כלום, פרט קצת לבן שהר שנכנס וניסה לשנות משהו. כל כך הרבה דיברנו על אחד השחקנים הטובים בעולם, גארת' בייל, הנבחרת התכוננה אליו בלא מעט שיחות ואימונים ושמעתי שחקנים אומרים "כמו שהתמודדנו נגד רונאלדו, נצליח מול בייל". אבל דיבורים כמו חול, ובייל פירפר את ההגנה ללא שום מענה. שימו לב לשער הראשון: כדור שוער ארוך, כבר בילדים לומדים שאסור לתת לכדור לקפוץ על הקרקע כדע שלא יהיה יתרון להתקפה, שרן ייני פיספס, אחריו איתן טיבי, אחריו טל בן חיים ולבסוף מרציאנו. 4 אשמים ובן חיים בלי בושה מעיר למרציאנו, איפה אתה היית? איפה ייני וטיבי?
לצערי, שוב התחילו עם החישובים. עזבו אתכם משטויות, לא מגיע לנו. הסיכוי היחיד זה לסיים במקום השלישי ולהגיע לפלייאוף, כי נשארו לנשו משחקים מול בלגיה בטדי ואת בוסניה, וויילס ובלגיה בחוץ. הסיכוי קלוש. אלי גוטמן, אתה מאמן מפוחד, לא יודע להתמודד עם משברים, לא יודע לשכנע בתקשורת ולא נגיע איתך לטורניר גדול. הסיכוי היחיד שלנו להעפיל – שמישל פלאטיני יחליט ש-5 מתוך 6 נבחרות יעפילו מכל בית. זה לא יקרה.