עוד שבוע ב-NBA הגיע לקיצו ואחרי 50 משחקים, כמות דומה של כוסות קפה והרבה פחות שעות שינה שבועיות במצטבר, זה הזמן לסכם אותו עבורכים עם שבעת הסיפורים המעניינים והחמים ביותר מהליגה הטובה בעולם.
1. כריס פול
הרכז הטוב בעולם כיום אולי עוד לא לקח אליפות אבל השבוע הוא גם נכנס לספר השיאים של ה-NBA. הטייס והנווט של מטוס הקליפרס רשם דאבל דאבל של נקודות ואסיסטים בכל 13 המשחקים מאז פתיחת העונה ושבר את שיא הליגה שהיה שייך למג'יק ג'ונסון, שבעונת 90-91 רשם 11 משחקים רצופים עם יותר מ-10 נקודות ו-10 אסיסטים. כן, הגיע הזמן שתתרגלו לראות את השם של פול בשורה אחת עם מג'יק - וגם מבחינה סטטיסטית - הוא הולך וממקם את עצמו ביחד עם הרכזים הגדולים ביותר בתולדות המשחק.
מדד היעילות שלו מראה שהוא לא נופל אפילו ממג'יק האגדי, אלא אפילו עוקף אותו. למזלו הרע הוא לא זכה לשחק עדיין בקבוצה משופעת כוכבים ולהגיע לגמרים אבל אולי בעזרתו האדיבה של בלייק גריפין זה עוד יקרה בקרוב. בינתיים הוא מעמיד ממוצעים נהדרים של 19.3 נקודות, 12.5 אסיסטים ו-5.2 ריבאונדים למשחק ושומר על הקליפרס בצמרת המערב האיכותי.
2. הווינרים הגדולים
מה שמפריד בין השחקנים הגדולים לגדולים באמת היא היכולת להתעלות ברגעים החשובים. כמו שאתם בוודאי יודעים, ב-NBA אוהבים סטטיסטיקות כמו שבאמריקה אוהבים פאסט פוד. לכן, כדי למצוא את הווינרים הגדולים ביותר הלכו ובדקו מי הם השחקנים שקולעים הכי הרבה נקודות במחצית השנייה ובאיזה אחוזים. כרגע מוביל את הטבלה באופן לא מפתיע כלל, פול ג'ורג' מאינדיאנה, שפתח את העונה כמו הקבוצה שלו ומפגין יכולות של סופרסטאר עם כמעט 16 נקודות ב-53 אחוזים מהשדה ומדד פלוס מינוס של 10+.
במקום השני אפשר למצוא את קווין דוראנט עם קצת פחות מ-15 נקודות וההפתעה הגדולה היא השחקן שבמקום השלישי: ארון אפללו מאורלנדו, שקולע 13.7 נקודות עם לא פחות מ-65 אחוזי דיוק מהשלוש. לברון ג'יימס למי שתוהה, חולק את המקום ה-5 בצוותא עם בלייק גריפין, טיי לאוסון, דמאר ד'רוזאן וג'יימס הארדן. אחריהם אפשר למצוא את לימרקוס אלדרידג', אנטוני דיוויס, כרמלו אנטוני וכריס פול. אגב, למרות שנקודה אחת מפרידה בין לברון ל"מלו", את ההבדלים בווינריות אפשר לראות באחוזים מהשדה: לברון מתקרב ל-60 אחוזי דיוק וכרמלו בקושי מגרד את ה-40.
3. הטבלה מתיישרת
סן אנטוניו לא הפתיעה אף אחד עם היכולת שלה בפתיחת העונה, אבל יש לא מעט קבוצות שכן. חלקן לטובה, חלקן לרעה - ובשבוע האחרון הדברים החלו להתאזן. כמו שהסטטיסטיקות מתיישרות, גם הטבלאות של המזרח והמערב התחילו לקבל את הצורה שרוב הפרשנים חזו לפני כדור הפתיחה.
שיקגו ומיאמי החלו את העונה בצליעה אבל הצטרפו לאינדיאנה בצמרת המזרח כשמנגד, פילדלפיה, אורלנדו ובוסטון מפסידות בסיטונאות ומתחילות להבין את מקומם בתחתית. גם במערב אפשר להבחין במגמה ולמרות שפורטלנד ממשיכה להפתיע לטובה, פיניקס ספגה ארבעה הפסדים רצופים וחזרה לגודל טבעי כשלעומתה, ממפיס השיגה ארבעה ניצחונות רצופים ומתחילה לטפס למעלה כפי שכולם ציפו ממנה.
4. לגיון הזרים המוצלח של גרג פופוביץ'
סן אנטוניו פתחה את העונה עם 10 ניצחונות מ-11 משחקים וחבורת הכוכבים הקשישים שלה חייבת לא מעט תודות על כך לצוות המסייע הבינלאומי שלה. קוואי לאונרד ודני גרין אומנם צעירים ונמרצים אבל טים דאנקן כבר נושק ל-40. מאנו ג'ינובילי לא רחוק מאחוריו, טוניו פארקר עבר קיץ מתיש במיוחד ופופוביץ' יודע שאם הוא רוצה שהם לא ייפלו מהרגליים בפלייאוף, הוא חייב לתת להם לנוח במהלך העונה הרגילה. אז מרקו בלינלי (איטליה), טיאגו ספליטר (ברזיל), קורי ג'וזף (קנדה), פטי מילס וארון ביינס (אוסטרליה) וחבריו של טוני פארקר, ננדו דה קולו ובוריס דיאו (צרפת), מאפשרים לו לעשות זאת. אין ספק שיש להם חלק משמעותי בפתיחת העונה המצוינת של הספרס.
5. אבודים בניו יורק
היוצאות הגדולות מן הכלל בנוגע לסעיף הקודם הם שתי הניו יורקריות. שתי הקבוצות מהתפוח הגדול ראו את עצמן כמועמדות לטבעת אבל השבוע המשיכו בנפילה החופשית ואף אחד לא תיאר לעצמו שכבר אחרי עשרה משחקים מייק וודסון וג'ייסון קיד יחכו להודעות גיבוי מההנהלה ויתחילו לשמוע שמות של מועמדים פוטנציאליים להחליפם. למען האמת, לגבי הניקס, אי אפשר להגיד שזה מפתיע. בטח אחרי הפציעה של טייסון צ'נדלר והתלות הגדולה בהגנה של אנדראה ברניאני או ביכולת של ג'יי אר סמית' וכרמלו אנתוני לשמור על יציבות מנטאלית לאורך משחק שלם. גם לא מפתיע שההנהלה רוצה לזרוק דווקא את השחקן ששומר הכי טוב ומשקיע הרבה יותר מכל היתר (אימאן שאמפרט).
היכולת הנוראית של הנטס, לעומת זאת, היא סוג של הפתעה. נכון שקיד מאמן צעיר ולפרוייקטים של גלאקטיקוס, שנתלים בשחקנים שנמצאים מעבר לשיא, כמו פירס וגארנט, יש נטייה להיכשל, אבל אף אחד לא ציפה שזה ייראה כל כך רע. בטח לא אחרי היכולת הסבירה שהם הפגינו במשחקי הטרום עונה. להבדיל מלוודסון, לקיד יש סגל הרבה יותר מאוזן והרבה יותר כלים שיכולים לעזור לו לצאת מהבוץ אבל הבעיה היא שהכלים הללו לא מפסיקים להיפצע. עד שמכת הפציעות לא תיפסק, גם לא נראה שהניצחונות יגיעו והנטס ימשיכו להיות האכזבה הגדולה של הליגה העונה.
6. גל מקל
המצב של הישראלי השני ב-NBA מתחיל להדאיג. לא רק שהמספרים בירידה ואפילו באתר ה-NBA הוא כבר לא אחד מעשרת הרוקי'ז המובילים, החלמתו של שיין לארקין מאיימת על מעמדו כרכז המחליף של קלדרון. השפל הגיע כשבמשחק האחרון נגד יוסטון ועומרי כספי, לראשונה העונה, מקל לא כלל שותף ולרקין קיבל את הדקות שלו כמחליפו של הרכז הספרדי.
אין ספק שאלו הם זמנים לא קלים עבור אקס מכבי חיפה אבל זה הזמן שלו להראות את האופי המיוחד שבו הוא ניחן ולהילחם על מקומו. לארקין הוא כישרון גדול שנבחר באמצע הסיבוב הראשון של הדראפט האחרון, אבל מקל מנוסה ממנו וצריך להוכיח זאת לקרלייל באימונים ובדקות המעטות שלהן יזכה במשחקים הקרובים.
7. הגאנרים של אוקלהומה
מאז שראסל ווסטברוק חזר, הת'אנדר חזרו להיות כוח משמעותי במערב. אבל הפעם לא באנו לדבר איתכם על הווינריות של קווין דוראנט, החתוליות של ווסטברוק או הגגות של סרג' איבקה, אלא דווקא על אוהדי אוקלהומה והיכולת המדהימה שלהם לקלוע מהחצי. מי מכם לא חלם לקבל הזדמנות לקלוע מול עשרות אלפי צופים על הבמה הגדולה ולזכות בפרס.
לאוהדי OKC, המשימה הכמעט-בלתי-אפשרית הזו הפכה בשנה האחרונה למציאות שכיחה למדי. מאז תחילת 2013, חמישה אוהדים קלעו מחצי מגרש וזכו ב-20 אלף דולר כ"א כאשר השבוע נוספו שני אוהדים לרשימה. בדיקה של אנשי המועדון גילתה שאוהדי הת'אנדר דייקו ב-5 מ-22 זריקות מהחצי במהלך השנה האחרונה - אלו אחוזים טובים יותר מאשר אחוזי הקליעה לשלוש של סרג' איבקה, דרק פישר ורג'י ג'קסון.
.
