הממלכה הוכתה בהלם מוחלט מהמעשה המחריד של האורוגוואי. אפילו ראש הממשלה דייויד קמרון חש צורך להתייחס לאירוע: "יש לי ילד בן 7 שפשוט אוהב לצפות בכדורגל, אבל כששחקנים מתנהגים ככה זה מהווה דוגמה מזעזעת לצעירים במדינה שלנו", הוא הסביר. "קראתי בכמה עיתונים שיש אנשים שמשום מה חושבים שזה לא עניין רציני. אני חושב שזה רציני מאוד. כשאנחנו מנסים לגדל את הילדים שלנו כמו שצריך, הם רואים שחקני כדורגל כמודל לחיקוי, נחשפים להתנהגות מהסוג הזה - וזה חוזר אלינו כמו בומרנג. ההתאחדות לכדורגל היא גוף עצמאי והיא זו שתקבל את ההחלטה איזה עונש יש לתת, אבל אם שואלים אותי בתור אבא ובתור בן אדם, האם צריכים להטיל עונשים כבדים וקשים כששחקנים מתנהגים ככה - התשובה שלי היא כן".
קונצנזוס. האי הבריטי, ברובו המוחלט, הסכים שנחצה קו אדום ושלואיס סוארס, עם עברו המפוקפק והמוכתם במעשי נשיכה דומים (במדי אייאקס) או הערות גזעניות (כלפי פטריק אברה), איבד את זה לגמרי. יש שדיברו על טיפול פסיכולוגי שדרוש, יש שהעלו את האפשרות לסלק אותו מהמועדון, אחרים הלכו רחוק וטענו שהוא איבד כל זכות להיחשב כספורטאי, ושצריכה להישלל ממנו הלגיטימציה להמשיך ולשחק כדורגל. מה שבטוח, לכולם היה ברור שהוא צריך לחטוף, כך שהעונש הכבד שספג סוארס – הרחקה מעשרה משחקים – לא הפתיע אף אחד. לעומת זאת, שבועות בודדים אחר כך הגיעה הפתעה אחרת לגמרי.
ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס, באיירן מינכן וריאל מדריד, הן רק חלק מהקבוצות שדווחו ככאלה המעוניינות להחתים את סוארס בחלון ההעברות בקיץ האחרון. לפי מספר דיווחים, ארסנל אפילו הגדילה לעשות, כשהציעה 40 מיליון ליש"ט עבור החלוץ האורוגוואי. אבל ליברפול סירבה. לתותחנים, לריאל, אפילו לסוארס עצמו, שהתחנן לעזוב את אנפילד ותועד בוכה אחרי אחד מאימוני פתיחת העונה. "זה מאוד מאוד פשוט", הסביר המאמן רודג'רס, "הוא שחקן מהטופ העולמי, ואנחנו לא רוצים למכור אותו". מקצועית, אין מה להתווכח עם רודג'רס. סוארס הוא חלוץ גדול, סקורר אמיתי. אבל בצד זה יש את התדמית שהוא מביא איתו. את הכתמים, הגזענות, הנשיכות. זה לא עוד פושטק חוצפן, זה עבריין אמיתי. כזה שכבר מזמן חצה את קו חוסר הספורטיביות. וכששחקן כזה, עם כל החבילה שהוא נושא איתו, עדיין לוהט בשוק ההעברות, זה אומר משהו על הכיוון שהכדורגל העולמי הולך אליו.
כשקבוצות באנגליה היו מוכנות לשלם עליו עשרות מיליוני יורו, בידיעה שבחמשת מחזורי הליגה הראשונים הוא לא יוכל לשחק, זה אומר משהו. כשמועדון כמו ריאל מדריד מתלבט בינו לבין גארת' בייל כרכישה הגדולה של הקיץ, למרות השם הרע שהוא מוציא למקום בו הוא משחק, זה אומר משהו. כשליברפול, שגינתה את התקרית והבהירה באמצעות רודג'רס שלמועדון יש ערכים ואתיקה, ממשיכה להיאבק על סוארס ושיישרפו הסטנדרטים – זה אומר משהו. זה אומר שהיום, לאף אחד לא אכפת מסיסמאות ריקות על ערכים ואתיקה. שפייר פליי זה המלצה. שלקבוצות לא אכפת מה התדמית שלך או מה אתה מביא איתך למגרש ומחוצה לו. לקבוצות לא משנה אם הקהל ישנא אותך או יתחבר אליך, אם אתה מוכתם בחוסר ספורטיביות, מואשם בגזענות או מוגדר כפרא אדם שאסור לאפשר לו לדרוך בשום מגרש ספורט, בשום ענף. לקבוצות משנה רק דבר אחד - שתבקיע. ואת זה סוארס יודע לעשות נפלא.
