עונת 2013/14 נפתחה עם סימן שאלה גדול סביב המאמנים הדרום אמריקנים באירופה, והיו כאלה שטענו כי הם לא יכולים להצליח. ראו זה פלא, לא רק שהם מצליחים, הם מתרבים. בליגה האנגלית כבר יש 3 כאלה - מנואל פלגריני הצ'ילאני במנצ'סטר סיטי, מאוריסיו פוצ'טינו הארגנטיני בסאות'המפטון וגוסטבו פוייט האורוגוואי בסנדרלנד.
גם בליגה הספרדית יש כעת שלושה מאמנים דרום אמריקנים, כשהטרי שבחבורה הוא חואן אנטוניו פיצי, שמונה לפני שבועיים למאמן החדש של ולנסיה. שני האחרים הם אלו שיתעמתו ב-21:00 במשחק העונה, המפגש בין שתי הקבוצות הטובות בספרד: דייגו סימאונה, מאמן אתלטיקו מדריד וחרארדו מרטינו, מאמנה של ברצלונה.
העימות בין השניים הוא מרתק, ולא רק כי מדובר בשני ארגנטינאים. מעבר לעובדה ששניהם מגיעים מאותה מדינה, מדובר בשני מאמנים שונים לחלוטין, ושני אנשים שונים בתכלית. מרטינו בילה כמעט את כל הקריירה שלו, כשחקן וכמאמן, בדרום אמריקה. סימאונה שיחק כמעט אך ורק באירופה. מרטינו השחקן היה קשר התקפי ויצירתי. סימאונה היה קשר דפנסיבי שתיקל, דחף ונשך ולא בחל בפרובוקציות.
מרטינו המאמן, חניכו של מרסלו ביאלסה, מאמין בכדורגל אסתטי של הנעת כדור סבלנית וקומבינציות מורכבות. סימאונה אוהב כדורגל קשוח ואגרסיבי ומאמין שההגנה והמשמעת הקבוצתית הם הדברים החשובים ביותר. בארגנטינה מחשיבים את מרטינו לממשיכו של ססאר לואיס מנוטי, המאמן שהצעיד את ארגנטינה לזכייה במונדיאל ב-1978, בעוד שסימאונה הוא תלמידו של קרלוס בילארדו, אלוף העולם ב-1986.
היריבות בין מנוטי לבילארדו, ובין ממשיכי דרכם, היא אחד האלמנטים המרכזיים בכדורגל הארגנטיני במשך שנים ארוכות. זו הייתה יריבות בין שתי גישות שונות, בין שתי פילוסופיות משחק מנוגדות. בשנים האחרונות העימות בין ה"מנוטיסטים" ל"בילארדיסטים" נרגע וכמעט ונשכח - אבל העימות המרתק בין מרטינו לסימאונה מדליק מחדש את הוויכוח הבלתי פוסק.
"טאטה" מרטינו נולד ברוסאריו, עיר המחוז הגדולה ביותר בארגנטינה, ושיחק כמעט כל חייו באותה קבוצה, ניואלס אולד בויז, אחת משתי הגדולות של רוסאריו. היו לו גיחות קצרות, גם לאירופה (חצי עונה בטנריפה) אבל הוא תמיד חזר הביתה, לניואלס. הוא רשם 550 משחקים במדי "המצורעים" ונחשב בעיני אוהדי הקבוצה לשחקן הגדול ביותר בהיסטוריה שלה.
"צ'ולו" סימאונה נולד בעיר הבירה בואנוס איירס, והחל את דרכו בוולז סרספילד. אחרי שלוש עונות בלבד, והוא רק בן 20, הוא עבר לאירופה ושיחק שם 15 שנה בהצלחה רבה. פיזה, סביליה, אתלטיקו מדריד, אינטר ולאציו היו הקבוצות בהן שיחק ובהן זכה באליפויות, גביעים וגביעי אירופה. אבל באף קבוצה הוא לא נשאר יותר מארבע שנים ברציפות.
מרטינו היה כוכב גדול בליגה בארגנטינה, אבל בנבחרת שיחק פעם אחת בלבד. סימאונה לעומתו רשם לא פחות מ-106 משחקים במדי האלביסלסטה בין 1988 ל-2002 ושיחק בשלושה מונדיאלים. ויש כמובן גם את עניין הגיל: מרטינו בן ה-51 מבוגר בשמונה שנים מסימאונה. בכל מה שקשור לכדורגל, הם בני דורות שונים. כשסימאונה עלה לבוגרים של ולז סרספילד ב-1987, מרטינו כבר היה אחד הכוכבים הגדולים ביותר של ניואלס.
הפעם הראשונה שהם שיחקו זה מול זה הייתה ב-1987. סיפור המשחק רמז על העתיד לבוא. סימאונה בן ה-17, שכבר אז היה פרובוקטור לא קטן - למרות שזה היה אחד ממשחקיו הראשונים בבוגרים - ביים פציעה וגרם לשופט לשלוף כרטיס אדום למרטינו, הכוכב של ניואלס! באופן לא מפתיע, צ'ולו עצמו הורחק באותו המשחק. בצדק. בשלוש השנים שבאו לאחר מכן יצא להם להיפגש עוד מספר פעמים, אבל לאחר שסימאונה עבר לשחק באירופה, הפעם הבאה שהם נפגשו הייתה רק לפני חצי שנה, אחרי שמרטינו מונה למאמן ברצלונה.
סימאונה החל את קריירת האימון שלו ב-2006 בראסינג קלוב. באותה שנה מרטינו כבר אימן בפרגוואי, שם הוליך את ליברטאד לאליפות. "טאטה" נשאר בפרגוואי ואימן גם את הנבחרת הלאומית, לפני שחזר למולדתו כדי לאמן את ניואלס. זה קרה בתחילת 2012 – חודש אחרי שסימאונה עזב את ראסינג קלוב כדי להתמנות למאמנה החדש של אתלטיקו מדריד.
המפגש הראשון בין המאמנים טאטה וצ'ולו היה באוגוסט האחרון, בסופר קופה הראשון בין אתלטיקו וברצלונה. אחרי 1:1 בוויסנטה קלדרון הסתיים הגומלין בקאמפ נואו ב-0:0. בארסה לא ניצחה בשני המשחקים, אבל זכתה בתואר הראשון של העונה, בשל שער החוץ שכבש ניימאר. מי יכול היה לדמיין אז שכאשר הם ייפגשו שוב, במחזור ה-19 של הליגה, ברצלונה ואתלטיקו יהיו צמודות זו לזו בראש הטבלה, עם אותו מספר נקודות?
מרטינו, אגב, מפרגן לעמיתו הצעיר: "מה שסימאונה עושה באתלטיקו מדריד הרבה יותר מרשים ממה שאני עשיתי בבארסה", הוא אמר השבוע והוסיף: "צריכים להביט אל הסגל שעומד לרשותי ולראות את כברת הדרך שעשה צ'ולו מאז שהגיע לאתלטיקו. אם לי יש בעיה עם הסגל של בארסה, תדמיינו מה יתר המאמנים בליגה חושבים. המצב שלי הרבה יותר טוב משלהם".
מה שלא יהיה ולא משנה מי מבין השניים ינצח הערב, האליפות בספרד עוד רחוקה מהכרעה. ומי יודע, אולי משחק העונה האמיתי מצפה לנו במחזור הסיום, ב-18 במאי, כשברצלונה תארח בקאמפ נואו את אתלטיקו מדריד. סליחה, כשטאטה מרטינו יארח את צ'ולו סימאונה.
