"איפה הקהל של מכבי?!". בתוך מחרוזת השירים בתום הדרבי, היה אחד שצרם במיוחד. האיש המבוגר שעמד לידי ביציע הנהן לעצמו, ואמר: "מגיע להם". כמה פעמים ראיתם דרבי וספרתם את האוהדים של מכבי על יד אחת? הבודדים שהגיעו עוד הבליחו עם כמה קריאות עידוד, אבל זה היה כמו לנסות לשמוע ציוץ נחליאלי בתוך אתר בנייה. לא היה להם שום סיכוי. המועדון הגדול במדינה תקע לעצמו מקל בגלגלים והפסיד את המשחק הזה על הפרקט, וגם מחוץ למגרש. המכביזם אולי מדבר אנגלית, אבל הוא חי, נושם ויהיר כרגיל.
כשנכנסים להדר יוסף יש תחושה של אולם בתיכון. יציע אחד, אקוסטיקה מטורפת, אפס קלאס ומרחק שנות אור מאירופה. בדיוק ההיפך ממה שמכבי מנסה להציג, בדיוק מה שהפועל היא. מלכת הכיתה הגיעה לעשות סיבוב, אבל הילדה הקטנה והלא-מקובלת צעקה מול כולם: "המלכה עירומה". להגיד שמכבי קיבלה פיק ברכיים זו טעות, מכבי הייתה פשוט היסטרית ושידרה חוסר נוחות מהרגע הראשון. קבוצה שרואים לה, בלי בגדים וללא אוהדים.
זה נגמר כבר ברבע הראשון
5 שניות בדיוק והמשחק נעצר. חצי מגרש התמלא בקונפטי. עוד 2 דקות עברו עד שהגיע האיש עם המטאטא הגדול. למתן נאור נמאס והוא התחיל להרים בעצמו, גם בראון עזר לו. בסוף גם ג'יימס וסמית' התכופפו, אבל הם שמרו על התנוחה הזו עד לסוף המשחק. 3 דקות עברו עד שמכבי קלעה את הסל הראשון. הצהובים היו במרדף תמידי מבלי להוביל פעם אחת.
הרבע השני נעצר אחרי 13 שניות. כדורי ים נזרקו מהיציע. שוב, השחקנים בעטו את הכדורים מחוץ למגרש, משום מה היה נדמה שאוחיון ממש נהנה מזה. 6:45 לתום המחצית הראשונה, נפל דבר באולם. גיא פניני נכנס. מאותו רגע, אוהדי הפועל הפסיקו לעודד ורק הגיבו למה שעושה מספר 10 בצהוב. כל תנועה זכתה לגנאי, כל פעולה קיבלה שריקות בוז, כל נגיעה בכדור הרעידה את הקירות. לפני שנה פניני לחש לשולדבראנד מילים נוראיות ומאז הוא הפך למוקצה, אבל לשיר "איפה אבא של רגב?" ו"שמעון מזרחי מת" זה בסדר...
מכבי נעצרה על סקור עלוב של 28 נקודות במחצית. בדרך חזרה מהשירותים ילד אחד אמר לאביו: "יאללה אבא, יוצאים לקרב". גם הוא ידע שהמלחמה של הפועל ת"א מתחילה ברבע השלישי, זה שהיא תמיד נופלת בו.
וזה נראה בדיוק כך, מכבי רצה 2:15. "אל תפחד יותם, רוץ קדימה", צעק מישהו מאחורי. אין ספק שלימונד הצטיין, ברור שבלי בראון ואוונס זה לא היה קורה, אבל האיש החשוב על המגרש היה יותם שירן. הצעיר לא קלע הרבה, לא הבריק, אבל עלה מהספסל ונלחם על כל דקה. בשלב מסוים הוא מצא את עצמו עם הכדור ביד, מחפש למסור לאחד המובילים. הוא לא מצא אף אחד פנוי, אז הוא רץ לבד כל הדרך ונתן אסיסט נפלא לבראון. הפועל גידלה את נאור, אחר כך את בר טימור (שעשה אותו דבר למכבי אשתקד) ועכשיו שירן. ככה צריך להיראות הכדורסל פה, ישראלים שרצים עם כדור.
האחת עם רגשי נחיתות, השניה שחצנית
דקה וחצי לסיום הבינו בהפועל שזה שלהם. בלאט הסתובב עצבני, שחקני מכבי נראו נואשים. האוהדים הצהובים החליטו שהם מחרימים את המשחק בטענה שהם חוששים לבטחונם, והשאירו את הקבוצה שלהם לבד בחושך מול הר הגעש. אז המבוגר ההוא צדק, הגיע להם. 110 שוטרים היו אמורים לאבטח אולם של 1,400 מושבים ולהגן על אוהדי מכבי מכל פגע, אבל במועדון הזה לא סומכים על המשטרה.
ארגון גייט 11 הודיע שהוא לא בא, אז במכבי הענישו את כל האוהדים והחליטו שכולם לא יבואו. על מה ולמה? למה השחקנים של מכבי צריכים לעמוד מול אולם כל כך מנוכר לבד? ואם כבר ויתרתם, תעשו מצווה ותתרמו את הכרטיסים האלה לאנשים מוגבלים, ילדים נזקקים וכדומה, אבל למלא את האולם בעוד אוהדי הפועל? כנראה שבמועדון הזה חשבו שהם ישייטו מעל המשוכה הקלילה הזו בעוד אימון יורוליג. דינם של המזלזלים להישאר עם המכנסיים למטה. מכביזם במיטבו.
מנגד, הפועל לא קדושה. ההנהלה האדומה הייתה צריכה לקבל את החרם הזה ולהגיד תודה, מכבי שיחקה לה לידיים. ההליכה לתקשורת עם "עשו לי", "לקחו לי" וטענות לקונספירציה והסתה ללא הוכחות יוצרת לאדומים תדמית של בכיינים, וחבל. בעונה שעברה הפועל עמדה לדין יותר מדי פעמים בגין התפרעות אוהדים, אבל נראה שגם הקהל שלה לומד לאט לאט ומכניס לליגה גם איזה טוויסט קטן עם קונפטי וכדורים. אמש, יציעי העץ בהדר יוסף רעדו מהקפיצות.
אז לא בכל יום מנצחים את מכבי, אבל הפועל צריכה לשמר בדיוק את זה - את הרעיון שהיא פה והיא יכולה, בלי להסתכל כל הזמן על היריבה ועל חציה הריק של הכוס. מכבי? היא צריכה לעשות בדיוק ההיפך.
