"מידות טובות משולות לצמחי בושם יקרים, אשר דווקא בשעה שלוקחים וממעכים אותם ריחם ערב יותר. כך ההצלחה מגלה מידות רעות..." [פרנסיס בייקון]
אומרים שצריך לדרוך על אנשים בדרך למעלה. שכדאי לנו להצמיח מרפקים. שמומלץ להפוך כמה שולחנות כדי להשיג משהו. הגישה הזו קיימת גם בספורט. רק תשאלו את ז'וז'ה מוריניו, שתמיד מוביל את חייליו למערכה בתחושה של "כל העולם נגדנו". אפשר לומר שזו טכניקה מחוכמת. ניתן להניח שזאת רק טקטיקה שהוכיחה עצמה. מותר כבר להודות שזה תמיד נגמר בגועל נפש. והנהלת ריאל מדריד צריכה הפסקה מהבחילה שפקדה את המועדון בשנים האחרונות.
הריבים הבלתי פוסקים, ההקנטות, ההשתלחויות בקולגות ובעיתונאים, הגיבוי לשחקנים בעלי אופי בעייתי. כמו בקבוצות קודמות, הכל קרה גם במדריד. זה לא היה כשלון מקצועי טוטאלי, אבל הניב צחנה שקשה להיפטר ממנה. קשה, אך הכרחי. על פי הפתגם, הדג מסריח מהראש. אז החליפו את הראש.
"הנימוס לטבע האנושי כמו חום לשעווה" [ארתור שופנהאוור]
במקום בו קמה מחנאות, חדר ההלבשה המפוצל בין דוברי הספרדית לדוברי הפורטוגזית, הייתה רק דרך אחת לאיחוי הסדקים. נשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס חיפש מאמן בכיר, אבל גם אחד שיהיה קודם כל אדם. מישהו שיחזיר למועדון את האופי המקורי. כי להיות מדרידיסטה זה לא רק חתירה חסרת פשרות לניצחון. לא כל האמצעים מקדשים את המטרה. דרוש היה לו טיפוס שיכול לנקות את התדמית, להסיר את הכתמים מהחולצה הלבנה. להחזיר את הג'נטלמניות שהלכה יחד עם דמויות כמו דל בוסקה, היירו וראול.
האיש המושלם לתפקיד נמצא בפאריס. ראשי סן ז'רמן לא רצו לשחרר את קרלו אנצ'לוטי. גם הם, כפי שקרה קודם לכן בלונדון ובמילאנו, נמסו לתוך ידיו של המנג'ר האדיב. במקום בו מוריניו היה מוצא איום, אנצ'לוטי מחפש את האחדות. במצב בו הפורטוגלי היה מפיל פצצה, האיטלקי דוגל בפתרון דיפלומטי. הוא אוסף לעצמו תומכים בעזרת הערכה, התחשבות ופתיחות, לא על ידי הפחדה. הדרך הזו ניכרת היטב עוד לפני שנערך אפילו משחק רשמי אחד.
"אני אוהב את איך שקרלו אנצ'לוטי עובד. הוא אדם גדול ומאמן גדול", הודה כריסטיאנו רונאלדו בראיון בסיום משחקי ההכנה לעונה. וזו גם התחושה אצל יתר חבריו. "אנחנו מתמוגגים מכך שקרלו הוא המאמן. הוא קרוב מאוד לשחקנים ותמיד קשוב לכל אחד מאיתנו", סיפר פפה, בעוד שאיסקו הוסיף: "הוא לא מאמן מרוחק, הוא תמיד מדבר איתך ודורש מאיתנו הרבה. הוא המאמן המושלם". גם סרחיו ראמוס, הקפטן השני וטיפוס שנוי במחלוקת, הסכים: "זה דבר חיובי שיש לנו את אנצ'לוטי. הוא אחד המאמנים הטובים בעולם ואנחנו לומדים ממנו הרבה". והעיקר, הוא זכה לתמיכתו של איקר קסיאס: "אנצ'לוטי הראה מהרגע הראשון שמדובר באדם שהוא ווינר".
"טקט הוא הכושר לתאר אחרים כפי שהם מתארים את עצמם" [אברהם לינקולן]
אסור לטעות, קרלו אנצ'לוטי אינו אדם תמים או טיפש. הוא יודע שמאמן ריאל מדריד זה הג'וב המלחיץ ביותר מסביב לכדור. הוא יודע שמדובר במועדון חברים עם פוליטיקה סבוכה. הוא יודע שפלורנטינו פרס הוא נשיא בעל שגעון גדלות וסבלנות מוגבלת. בכל זאת, הוא כבר עבד אצל סילביו ברלוסקוני, רומן אברמוביץ' ונאסר אל-חלאיפי.
בבירה הספרדית, הבין המאמן האיטלקי, צריך לפנות לגאווה. "היום מתחילה הרפתקה חדשה עבורי במדריד", הכריז אנצ'לוטי כשמונה לתפקיד. "זה כבוד לאמן את המועדון היוקרתי ביותר בעולם, זה חלום של כל מי שאוהב את העבודה הזאת". שבוע לאחר מכן כבר הצהיר בפומבי: "פאריס סן ז'רמן זו קבוצה גדולה, אבל ריאל מדריד זה המועדון הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל". החיבור עם שחקניו היה המטרה הבאה.
"זה הסגל הטוב ביותר שהיה לי כמאמן. יש לנו שחקנים עם אישיות חזקה ואופי טוב, אני מאוד מרוצה מהקבוצה שלי. יש אצלנו אווירה טובה", טען במהלך מחנה האימונים בארצות הברית. אנצ'לוטי המנוסה גם ידע היטב היכן עלול להתפתח מוקד הרעש הבא. "כריסטיאנו הוא השחקן הכי חשוב בקבוצה, וכך יהיה גם בעתיד. אני לא צופה שתתפתח בעיה בנוגע להארכת החוזה שלו", שלח מסר מרגיע, ודאג לכבול את הפורטוגלי בציפיות: "הוא תופעת טבע. כל העולם מכיר אותו, הוא טוב במשחקים והוא טוב עבור המועדון. הוא משמש דוגמא עבור הצעירים".
הצעד הבא היה לרכך את ההתנגדות שעוד נותרה בעזרת מקורבים עלומי שם. פתאום צצו דיווחים על כך שהמאמן החדש התרשם מאוד מביצועיו של קסיאס, פרסומים על חופש פעולה שייתן המאמן לכריסטיאנו רונאלדו וטענות שהבוס החדש בכלל לא רואה צורך בהחתמת כוכב נוסף. "למה צריך לדבר על בייל אם שחקני בית כמו מוראטה וחסה הציגו יכולת טובה?!", שאל-עקץ אנצ'לוטי כבדרך אגב, ודאג לרצות גם את האוהדים המקומיים.
"הגומל לי טוב מלמדני לעשות טוב" [תומאס פולר]
"מוריניו הוא אומן בלייצר רעשים. הוא לא באמת שם על סרחיו ראמוס, איקר קסיאס, ויסנטה דל בוסקה, כריסטיאנו, כדור הזהב או הוותיקן. רק חסר לו ללכלך על סנטיאגו ברנבאו כדי שהסרייה תהיה מושלמת. אף אחד כבר לא אוהב אותו", ניתח חוסה לואיס הורטאדו בטורו האישי ב"מארקה". עמיתו רוברטו פלומאר כבר היה בוטה יותר: "במוקדם או במאוחר, היה ברור שמוריניו ישתין על הכל כדי לסמן את הטריטוריה שלו. הזמן יקבע את המימדים האמיתיים שלו. לפני מספר חודשים הוא היה הקיסר, כיום הוא רק זבוב על האשכים".
היחס למאמן החדש, לא רק בגלל שטרם נכשל, שונה לחלוטין. אנושיות, קירבה, ענווה וכמה מחמאות עשו את שלהן. "'הקיץ של האורות', זה הכינוי שצריך לתת לחודש הראשון מאז שקרלו אנצ'לוטי הגיע", כתב הפרשן הבכיר תומאס רונסרו ב"אס". ריאל מדריד הגיעה לעונה החדשה תחת מעטה של אופוריה מקצועית ובגישה חברתית שונה לחלוטין. גישה שעשויה להצעיד את הבלאנקוס לפחות עוד צעד קדימה. פשוט כי הבוס על הקווים מכתיב דרך אחרת. דרך ארץ.
