המחזורים הראשונים בליגת העל שימשו למעשה כמשחקי הכנה לליגה. לא הייתה הכנה ראויה (מלבד המשתתפות באירופה) לא היה גביע הטוטו, הייתה סחבת עם תקציבים והחתמות. אבל זהו, חמישה מחזורים זה כבר מספיק. המחזור האחרון כבר אמור להצביע על כמה נקודות וכיוונים עבור הקבוצות.
הפועל ת"א. הציפיות שהפועל תתמודד על האליפות היא משאלת לב של האוהדים אבל לא דבר רציונלי. יש להפועל הרבה הרבה עבודה מערכתית במקביל לנושא המקצועי שלוקח זמן לקדם ולתקן. מצד שני, לאמן קבוצה גדולה שהציפיות ממנה לשלוט, להגיע למצבים ולנצח קבוצות קטנות (בטח בבית) זה דבר לגיטימי. שתי תוצאות 0:0 בבית נגד סכנין ורעננה שכללו מעט מאוד מצבים אמיתיים מול השער צריכים להדליק נורה אצל רן בן שמעון.
הפועל ת"א. הציפיות שהפועל תתמודד על האליפות היא משאלת לב של האוהדים אבל לא דבר רציונלי. יש להפועל הרבה הרבה עבודה מערכתית במקביל לנושא המקצועי שלוקח זמן לקדם ולתקן. מצד שני, לאמן קבוצה גדולה שהציפיות ממנה לשלוט, להגיע למצבים ולנצח קבוצות קטנות (בטח בבית) זה דבר לגיטימי. שתי תוצאות 0:0 בבית נגד סכנין ורעננה שכללו מעט מאוד מצבים אמיתיים מול השער צריכים להדליק נורה אצל רן בן שמעון.
אני מאוד מקווה שמטרת הראיון שלו ("כמו בוגרים נגד נוער") לאחר המשחק הייתה לשדר לאוהדים שהקבוצה שלו ושלהם חזקה. שהיא בכיוון הנכון. כי בניגוד לרוב הפעמים – רן חטא בלשונו. קבוצת בוגרים מול נוער? רעננה? זו שמקדימה אותך בטבלה עם שליש תקציב? שבאה להוציא 0:0 נגד הפועל שנתנה רביעייה שבוע קודם? שבמחצית הראשונה עשתה בית ספר לטקטיקה עם 2-4-4 נסוג וצפוף רחוק מהרחבה שלה?
אכן, במחצית השנייה החילופים הוסיפו והמשחק של הפועל היה יותר דינאמי ודרך האגפים אבל קבוצת בוגרים מול קבוצת נוער לא בועטת פעמיים למסגרת בתשעים דקות. היא מגיעה למצבים, והרבה! היא לא נהנית רק מאמביציה והנעת כדור. גם אם אתה מרגיש ככה תכבד את מי שעמד מולך, מאמן ושחקנים, את ההשקעה שלהם ותגיד את זה בשיחות פנימיות ולא קבל עם ועדה.
הפועל יוצאת למשחק סופר מעניין בטדי. קצת מזכיר את העונה שעברה, אז היא באה במומנטום לא רע אבל הלחץ הכריע אותה לפני טדי, בתוך טדי ואחרי טדי. היא הפסידה שם ואח"כ שום דבר כבר לא נראה אותו דבר.
מי שתארח אותה, בית"ר י-ם הפכה את המוקש שלה ברמה"ש (סיפור עצוב אבל מתבקש) לניצחון חשוב שנותן לה שקט. משום מה, למרות שהכול התחיל באיחור בבירה, יש לחץ לא ברור ואין שקט במועדון הזה אף פעם. אף קוסם לא יכול להפוך אוסף שחקנים חדש בשבועיים-שלושה למכונה משומנת. לא בהפועל, לא בבית"ר ולא באף מקום.
תזכורת אחת לאלי כהן שמבין לאט לאט כמה לחץ יש בבית"ר גם כשאין סיבה ללחץ באמת. זה לא פשוט להיות שם, אבל כדאי לזכור תמיד שבכל רגע נתון רואים אותך ושומעים אותך... קריאת השפתיים בחגיגת השער השני לא משאירה מקום לדמיון. זה לא סגנון ראוי. צריך להיות חכם גם אם אתה צודק. זה לא היה מכובד.
מילה טובה מגיעה גם למרקו בלבול שהפך את סכנין ממסננת לקבוצת הגנה קשה ומאורגנת. כמו רעננה. כשיש הגנה קולקטיבית חכמה ונכונה אפשר תמיד לייצר נקודות. יש מעט מאוד התפרקויות לאורך הדרך. על זה הוא הלביש חלק קדמי מהיר ותחבולן. גדיר, כליבאת, מוגראבי, גנאים, קאסום ועוד אופציות. שתי הקבוצות עם תקציב קטן אבל נכון לעכשיו מודעות לחסרונות והיתרונות שלהן והן משחקות לפי זה. מה שאי אפשר להגיד על הפועל חיפה ובני יהודה שכבר כמה מחזורים לא טובות התקפית וגם לא הגנתית. הולכות לאיבוד בין לבין. מנסות לשחק כדי ליזום אבל זה הופך אותן לפגיעות בהגנה. חייבות בדק בית ובהקדם.
מכבי פתח תקווה עשתה ניצחון גדול ובשקט בשקט חיזקה את עצמה בשלושה שחקני התקפה טובים: רועי דיין, אלרואי כהן ודני פרדה שחזר. הם לא בכושר אבל זה הופך אותם ביחד עם גלבאן (איזה שחקן, בפעם המיליון) ועומר גולן לקבוצה עם עומק בהתקפה כך שהיא אמורה להשתפר אחרי הפגרה. ההגנה שלה עדיין לא מספיק טובה והיא עדיין סימן שאלה.
לסיום ברכות לעכו על הניצחון הראשון וברכות לדודו גורש שלקח כדור מדהים בדקה האחרונה והזכיר ליובל נעים שהוא לא צריך לדבר עליו ולהלחיץ אותו. רק לתת לו שקט.
