רעננה ומשעממת
"לא אשחק יפה בשביל האוהדים והפרשנים כדי שנחטוף 4:0, עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה". אז על הפרשנים לשים קצוץ זה לגיטימי, אבל על האוהדים זו כבר חוצפה. בלעדיהם קורצקי, אין לך ג'וב, אין לך קבוצה, אין כדורגל, אין ספורט. מגרש הכדורגל הוא במה ולא בכדי למופיעים עליה קוראים שחקנים. הכדורגל הוא בידור והגיע הזמן שכל שחקן או מאמן ידע שהוא בדרן לכל דבר, הוא מחויב לספק את זה לאדם שקנה כרטיס במיטב כספו.
קורצקי עשה את הבלתי ייאמן עם רעננה וזה מובן שהוא חושב על הכסא שלו, אבל אם היית כזה ווינר עד עכשיו, למה לבוא למשחק בגישה תבוסתנית? אם רעננה הייתה משחקת את המשחק הרגיל שלה, היא הייתה מנצחת את הפועל. היא כבר הוכיחה שהיא ראויה למקומה בליגת העל, הוכיחה שהיא יודעת לכבוש, כעת היא רק צריכה להתנער מכל רגשי הנחיתות. קורצקי לא נקלע לבונקר, הוא תכנן אותו, לבוא בגישה של "אני לא מתכוון להפסיד 4:0", זו לוזריות לשמה וזה גם מה שהוא משדר לשחקנים. יום יבוא, וזה יהיה לו לרועץ. מבחינתי, מה שעשה דקל קינן מול באר שבע הרבה יותר ספורטיבי, ווינרי, ומחויב למשחק מאשר מה שעשתה רעננה מול הפועל.
איפה ארסנל?
בצד השני, הגיע הנסיך בן שמעון והפגין זלזול מטורף כלפי היריבה: "שיחקנו מול קבוצת נוער". אז הנוער הזה מעליך בטבלה, מול הנוער הזה לא מצאת את הפרצה, מול הנוער שוב נכשלת. העולם שייך לצעירים לא? זו הפעם השנייה העונה שקבוצה קטנה מגיעה לבלומפילד ועושה בונקר, איך זה ייתכן שעדיין לא מצאו לכך פתרון? האדומים החזיקו בכדור 66 אחוזים מהזמן ובעטו פעמיים (!) בסך הכול למסגרת. אנטי-כדורגל.
זה מביך בעיקר כי להפועל ת"א יש ארסנל מלא כדי לפרוץ בונקר. קודם תזרקו רימון, אחר כך תירו צרור, אחר כך תנוחו, רק תעשו משהו. אגף שמאל של הקבוצה משותק כי ליאור לוי הוא בכלל ימני ולא מסוגל לרוץ על הקו ולהרים כדור לרחבה. ורמוט וגורדנה הלכו עם הראש בקיר וניסו לפרוץ את הבטון של רעננה ע"י מסירות א-לה-ברצלונה. זה לא ממש אשמתם, שחקני הקישור וההתקפה בקושי עושים תנועה פנימה. כל זה, בזמן שעל הספסל יושב הפתרון.
שי אבוטבול הוא אימת הגנות. הוא גאון הבעיטות החופשיות, הוא מדוייק ויודע לנהל משחק היטב. הוא מושך אליו את ההגנה ויכול בכל רגע להפתיע את השוער. גם אם הכדור יהדף, או יפגע בקורה, נוצרת הזדמנות בריבאונד. מול סכנין הוא שיחק 15 דקות, מול רעננה הוא בכלל לא נכנס. נכון הוא זקן, ישיש במונחי ליגת העל, אבל דווקא הוא יכול היה להיות הפתרון של בן שמעון מול הנוער.
הקהל של בני יהודה צריך להתבייש
אם כבר מדברים על זלזול, הקהל של בני יהודה, זה שנהם לעבר זיטו ועמנואל אוגובה, ראוי לכל גנאי. אוהדי בני יהודה יכולים לצאת במחאה, זכותם המלאה לא לאהוב את הבעלים, זכותם להפגין, לזעום, להתעצבן, בוודאי כשמצבה של הקבוצה כמו שהוא. אבל השימוש הציני והזול בנהמות גזעניות כלפי שחקניה הזרים של מכבי פ"ת מביך ועלוב. הרצון לפגוע בקבוצה שלך, רק בגלל שאתה לא חושב שהבעלים עושה עבודה טובה הוא לא ספורטיבי ולא הוגן. נכון, משה דמאיו לא חף מפשע, יש לא מעט בעיות בהנהלת בני יהודה ולא מעט כשלים. אבל לפגוע בשחקן יריבה בשביל שהמנהל ייענש, זו אלימות בוטה ומכוערת שמביכה מועדון חשוב כמו בני יהודה. טוב עשה ניר רשף שבחר שלא להעמיד את בני יהודה לדין בעקבות כך, אין שום סיבה שאוהדים יקבלו לגיטימציה לאלימות במגרשים.
בנוסף, אסור לשכוח שלבני יהודה מחלקת נוער מפוארת שהוציאה שמות כמו אלון מזרחי, אהוד בן טובים ואפילו אלירן עטר. בקבוצה משחקים 6-7 שחקנים שגדלו במועדון וזה אחד הדברים הכי יפים וראויים בכדורגל הישראלי. היו לא מעט טעויות בבניית הסגל בקיץ האחרון, אבל בעונה שעברה, סגל דומה לקח ל-4 הגדולות כ-20 נקודות מתוך 52 שצברה בני יהודה בסך הכול. היא ניצחה פעמיים את מכבי ת"א ופעמיים את מכבי חיפה, הוסיפה עוד ניצחונות דחוקים מול הפועל ת"א ובית"ר.
לא הייתה ולא תקום כנראה, קבוצה קטנה שיודעת להתמודד ככה עם קבוצות גדולות. דרור קשטן ידע להכין את חניכיו מנטאלית, להלחיץ אותם במידה הראויה וניתב את רגשי הנחיתות לתועלת. אומרים עליו שהוא זקן, מיושן, לא רלוונטי, לא מחייך, אבל לא יזיק אם יתנו קצת יותר כבוד למאמן המעוטר בישראל.
