מנואל פלגריני הוא מאמן טוב, הקבוצות שלו משחקות כדורגל מהנה ויחסית לגבר בן 60 הוא מתהדר ברעמת שיער מאוד מרשימה. אבל אם יש דבר אחד שאי אפשר להגיד על הצ'יליאני, זה שהוא יודע לטשטש את האמת: "ג'ו הארט זקוק למנוחה, זה יעזור לו".
אפשר להבין למה פלגריני משתמש במילים עדינות. השוער שלו במצב שברירי מאוד והוא ממש לא צריך שמאמנו יתאכזר ויזיק לו עוד יותר. אבל במקביל, הבוס באיתיחאד גם נמנע מלהביע תמיכה בשוער לאחר הטעויות שלו בתקופה האחרונה, שהגיעו לשיאן ב-2:1 לצ'לסי בליגה. זאת לא מנוחה, זאת הדחה, ופלגריני מנסה להשיג דבר אחד: להחזיר את ג'ו הארט להיות העוגן של הכדורגל האנגלי.
דוגמא מהיריבות
שתיים מהיריבות היותר גדולות של מנצ'סטר סיטי בליגה, מנצ'סטר יונייטד וארסנל, מכירות מקרוב את הבעיה. אולי פלגריני חשב על התקדימים האלה ואולי לא, אבל דבר אחד בטוח: אם הוא בונה על הארט לעתיד, הוא בהחלט ירצה שזה יצליחו לו כמו שהצליח לתותחנים ולשדים האדומים.
כשדויד דה חאה נרכש ע"י מנצ'סטר יונייטד מאתלטיקו מדריד תמורת קרוב ל-18 מיליון ליש"ט בפתיחת עונת 2011/12, אלכס פרגוסון לא אמר אפילו פעם אחת שלספרדי מובטחת אפודת השוער הראשון. יתרה מכך, הסקוטי טען שיש לו שני שערים, דה חאה ואנדראס לינדרגארד. למרות זאת, העדיפות לרכש הייתה ברורה והוא פתח את העונה כשוער הראשון. התאקלמות קשה גררה יכולת מביכה ואף עלו דיווחים על כך שדה חאה לוקח את התפקיד כמובן מאליו. משם, הדרך לספסל הייתה קצרה ולינדרגארד זכה ללא מעט דקות של תהילה - עד שהמתחרה שלו עשה סוויץ' בראש - גילה יכולת מצוינת והיה גורם חשוב באליפות שנה לאחר מכן.
ככה גם היה עם וויצ'ך שצ'סני בארסנל. זה לא הספיק לארסן ונגר לתואר כלשהו, אבל הוא הרוויח מחדש את השוער שהוא מאמין בו כבר משהיה בגיל 19. המנג'ר הצרפתי ראה שהרבה נקודות הולכות לו לאיבוד בעקבות חוסר הביטחון של הפולני, והוציא אותו מההרכב לטובת בן ארצו, לוקאש פביאנסקי. "באותה תקופה, לוקאש היה בכושר טוב יותר ממני וזה גרם לי לעבוד יותר קשה. הייתי מגיע לאימון מוקדם יותר ומתאמן במכון הכושר ועל החדות שלי. ההדחה שלי זה משהו שהקבוצה הייתה זקוקה לו", סיפר שצ'סני, שחזר מוקדם מהצפוי לקראת סוף העונה שעברה בעקבות פציעה של פביאנסקי וגילה יציבות שנמשכת עד ימים אלה, בהם ארסנל עם 5 נקודות הפרש בפסגה.
שני המקרים שונים מעט מזה של הארט: קוסטל פנטילימון, שהחליף את האנגלי ב-0:7 על נוריץ' בשבת האחרונה בליגה וככל הנראה יפתח גם מול צסק"א מוסקבה, מעולם לא קיבל יחס שווה להארט. אבל מבחינתו של פלגריני, האפקט שהוא מנסה להשיג הוא זהה, או כמו שמסביר זאת שוער העבר האגדי, גורדון בנקס: "ההדחה תגרום לג'ו לעבוד קשה יותר באימונים. הוא ישתפר ולא יחזור על הטעויות שביצע לאחרונה".
טוב שזה קרה עכשיו
מלבד ההופעה המביכה מול הבלוז, המשחק שהראה בצורה הכי גלויה שיש עד כמה הבעיה עם השוער רצינית היה ה-3:1 לבאיירן מינכן בצ'מפיונס, ובעיקר השער של פרנק ריברי. באותו מקרה, הארט היה נראה הכי רחוק מהשוער הנהדר שהיה לסיטיזנס בעונת האליפות שלהם מלפני שנתיים, אז שיחק בכל משחקי הליגה, שמר 17 פעמים על רשת נקייה ורשם 97 הצלות שהם יחס של 77 אחוז הצלחה. עם פתיחת העונה הנוכחית, הארט שיחק בתשעה מחזורים, ספג 11 פעמים וביצע 19 הצלות בלבד ביחס של 63.6 אחוז. אם יש מקום שבו קיבלו רע מאוד את החדשות האלה, זה בנבחרת אנגליה.
ג'ו הארט היה אי של יציבות עבור שלושת האריות. הוא היה אמור להיות זה שישכיח את החולשה ממנה סבלה העמדה הזאת בשנים הקודמות, כשנזכרים בטעויות המביכות של שוערים כמו דיוויד ג'יימס, פול רובינסון, רוברט גרין וסקוט קארסון. "ג'ו השוער הכי טוב שיש לאנגליה כרגע, אבל הוא עובר תקופה קשה", אומר שוער העבר, ריי קלמנס, "מה שעלינו להיות זהירים איתו ובזה אנחנו לא כל-כך מצטיינים במדינתנו, זה לרדת לחייו של מישהו ולהרוס לו את הביטחון".
בזמן ששמות כמו פרייז'ר פורסטר, ג'ון רודי ובן פוסטר מתחילים לחשוב על עצמם כמועמדים לפתוח במשחקי הידידות בחודש הבא מול צ'ילה וגרמניה, צריך לזכור שכשהארט בכושר, קשה למצוא שוער אנגלי שמתעלה עליו. נכון שהיה טוב עבור האנגלים אם הבעיה לא הייתה צצה כלל, אבל הרע במיעוטו עבור רוי הודג'סון היא העובדה שזה קרה עכשיו, כשיש עוד יותר מחצי שנה עד המונדיאל, מספיק זמן להארט כדי לחזור לעצמו.
"אני בטוח שג'ו יתאמן קשה הרבה יותר מעכשיו. הוא ירצה להרשים ולהוכיח שהוא מוכן לחזור לשער", אומר נייג'ל מרטין, שוער הנבחרת לשעבר ומוסיף: "אני לא מאמין שהוא פשוט איבד את היכולת שלו, זה נראה שהביטחון שלו קיבל מכה". מרטין גם המליץ להארט, מניסיונו האישי, מה לא לעשות: "אני בטוח שהוא רוצה לשחק למרות מה שהוא עובר וזה עלול להיות הדבר הכי גרוע עבורו ועבור אנגליה".
