ההגדרה המילונית של המילה "מנהיג" היא: ראש קבוצה, מפלגה או מדינה וכד'... מי שמוביל ומשפיע על האחרים ללכת בדרכו; מורה-דרך, מדריך, מנהל, קפטן. אותו הערך בוויקיפדיה מרחיב ש"מנהיגות מתקשרת בצורה ישירה להשפעה. ויותר מכך, מנהיגות היא היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים".
יש כאלה שנועדו להנהיג. אם אשתמש במונח פופולרי בשבועות האחרונים, יש להם את ה-X פקטור שמושך אחריהם אנשים, הם רוצים את זה וחשוב מכל, אוהבים את זה.
בספורט בכלל ובכדורסל בפרט ניתן להבחין בכמה סוגי מנהיגים שונים, אבל בחלוקה גסה לשניים יש את אלה שבנוסף לתכונות ההנהגה הם גם מוציאים לפועל, ויש כאלה שלא צריכים את זה בשביל להיות מובילי הדרך. המשותף לשניהם ולשאר סוגי המנהיגים הוא היכולת למגנט את הסובבים אותם אליהם ותוצאות מעשיהם, יהיו אשר יהיו, מקובלות ולגיטימיות על הרוב הנוהה אחריהם.
למכבי תל אביב אין מנהיג. אין מי שיתנו לו את הכדור ושהוא כבר יסדר, יתקן, יבריק, יושיע ו/או ייקח אחריות. מישהו שכולם יגידו: הוא האיש שלנו, נלך אחריו ונתמוך בו בלי קשר לתוצאות, בפעם הזאת כמו גם בפעם הבאה. גם אין את מי שירכז סביבו את השחקנים על המגרש או על הספסל. מישהו שירים צעקה, שייתן כאפה, שידליק את האווירה כדי להציג תוצאה טובה יותר.
במכבי השחקנים מאוד שקטים מחוץ למגרש ועל הפרקט. אוחיון לא היה כזה גם בקבוצות קטנות יותר כמו נהריה או ירושלים, דווין סמית' אדיש כבר שתי עונות וחצי, אינגלס חדש יחסית במערכת מכדי להיות דומיננטי, היקמן שקט מדי, סופו נראה אבוד, פניני כבר מזמן מחוק. איפה שאראס יאסיקבצ'יוס שעשה גם את זה, גם את זה וגם את זה? אפילו העונה, בן 37, כשחקן ספסל בז'לגיריס קובנה שמשחק 18 דקות למשחק וקולע כחצי מהנקודות אותן השיג בצהוב-כחול, שאראס מטריף את החברים שלו גם מהספסל. קל וחומר שהוא עושה זאת כשהוא כבר רואה פרקט.
המנהיג של הפועל ת"א לא קלע אפילו נקודה אחת בדרבי האחרון, בו שיחק 27 דקות. הוא זרק בסך הכל פעמיים, אבל הוא מנהיג שעל פיו יישק דבר. אחד שמתווה דרך. הוא הסביר לשחקנים החדשים את חשיבות הדרבי, הדביק אותם בהגנה מול מפלצת בעלת הרבה ראשים, לקח 6 ריבאונדים וחטף 4 כדורים. ועוד היה לו כוח לעמוד בסוף המשחק מול יציע עמוס במאות אוהדים דלוקים ובאצבע אחת השתיק וגרם להם לצרוח חליפות כשהוא אומר 4 מילים בלבד, כשאחת חוזרת פעמיים: "יאליה הפועל! הפועל אימפריה!". האם עולה למישהו מכם לראש שם של שחקן במכבי שיכול, מוכן, רוצה או אוהב לעשות לקבוצה ולאוהדיה מה שמתן נאור עשה ועושה בהפועל? גם לי לא.
מכבי תל אביב משוועת לקצת טירוף הנהגתי מכל סגנון שהוא: חכם כמו וויצ'יץ', אמוציונלי כמו שאראס, גו-טו-גאי כמו פארקר, מוטיבטור כמו שארפ. הוא יכול להיות שקט ורוצח סטייל ספאנוליס באולימפיאקוס או לעלות מהספסל כמו סרחיו רודריגס של ריאל מדריד. הוא יכול אפילו להיות גאנר בסטנדרטים של נבארו מברצלונה. מצידם שיהיה קצת "מקרה ראש" כמו דונטה סמית' של האלופה, קשוח בסגנון עידו קוז'יקרו או אפילו אגואיסט ברמה של כרמלו אנתוני בניקס.
בשורה התחתונה, אין מנהיג בעירו של דייויד בלאט - וקחו את השורה התחתונה הזו, על כל מילותיה, לאן שתרצו. או לכתבת המשך שתבוא, אני מניח, יותר מוקדם משחשבנו.
