איך פותחים את הכתבה על אחד הפרקים ההזויים והעצובים ביותר שהיו ונראו בכדורגל הישראלי? איך מסבירים שלא ניתן לאכוף תקנון של ההתאחדות לכדורגל, במקרה לכאורה מאוד פשוט של אי עמידה בזמנים, ביטול כל סעיף וסעיף של החלטות ברורות שהיו צריכות להתקבל ופשוט נרמסו? איך אפשר להסביר החלטה של בית דין עליון שמשתנה תוך שבוע רק בגלל שהרכב השופטים השתנה? ומה תגידו על דריסת הרגל הגסה של בתי משפט אזרחי בכל מה שמתרחש בכדורגל? כל כך הרבה שאלות, ולא ממש בטוח שיש תשובות חד משמעיות.
אנסה לעשות סדר ולהסביר למה כולם כשלו. למה הרשות לבקרת התקציבים לא תחזור להיות חזקה כמו שהייתה, למה התקנון ספג פגיעה אנושה ולמה בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל יכולים לסגור את הבאסטה וללכת לים.
באופן אבסורדי, היחידות שלא אשמות פה הן הקבוצות. לא הפועל כפר סבא ולא מכבי אום אל פאחם. הרי כפ"ס התכוננה לעונה בליגה א' ולפתע קיבלה הוראה מהבקרה להתכונן לליגה הלאומית כי א.א פאחם לא עמדה בדרישות. באופן מהיר, כפ"ס העמידה תקציב של 4.5 מיליון ש"ח, קיבלה את אישור הבקרה והחלה להתכונן לליגה השנייה. עד כאן – הכל בסדר.
הבעיה החלה כאשר אום אל פאחם פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וערערה על ההחלטה של בית המשפט העליון בפעם הראשונה. בית המשפט המחוזי החזיר את הדיון לעליון, וזה פסק פעם נוספת כי כפ"ס תשחק בלאומית בעוד א.א. פאחם בליגה א'. כאן, התחילה השכונה האמיתית.
חמש שעות לפני משחק הליגה הראשון של הירוקים מהשרון בליגת המשנה, מול הכח עמידר ר"ג, אום אל פאחם פונה שוב לביהמ"ש המחוזי שמוציא צו מניעה למשחק ולמעשה מבטל אותו. בכפ"ס, שם מכרו כרטיסים, הכינו תפאורה וחגיגה של ממש, והבעלים השקיע הרבה מאוד כסף – התאכזבו והופתעו. סתיו שחם, הבעלים, לא האמין במיוחד מכיוון שפעל על פי כל ההוראות של הבקרה, הגדיל את תקציב הקבוצה, הוסיף שחקנים כדי להעמיד קבוצה לליגה הלאומית ולא לליגה א' ועכשיו הוא נשאר עם בור גדול בכיס.
באופן מדהים מחליט בית המשפט המחוזי שלא להסתפק בהחזרת הדיון לעליון ובנוסף מורה להתאחדות להורות לבקרה לשבת עם א.א. פאחם, בצעד שנראה באופן מובהק כדריסת רגל חריגה ונדירה של בית משפט מחוזי במוסדות ההתאחדות, צעד שעלול לגרום לפגיעה אנושה באותם מוסדות ותיקים.
למרות שנלחמו לשחק בלאומית, הגיעו לבתי המשפט ומנעו את משחק הבכורה של כפ"ס, כשאנשי אום אל פאחם מגיעים לבקרה, על פי דרישת המחוזי, ב-8 בספטמבר, חסרים להם חצי מיליון ש"ח והם לא עוברים בבקרה, בצעד תמוה במיוחד לאור הזמן שהיה להם להתכונן לכך. 10 ימים לאחר מכן, בדיון שנערך בבית הדין העליון, כולם מצפים לכך שהעובדות ידברו בעד עצמן והעובדה שאום אל פאחם לא עברה בבקרה למרות הזמן הרב שהיה לה להתכונן, תכריע.
הרכב הדיינים הפעם היה שונה, ושניים מהם, אמל פלאח ונזיה חלבי מחליטים לתת לאום אל פאחם לעבור בבקרה כנגד כל החוקים ותוך צפצוף על הבקרה ועל דעתו של תובע ההתאחדות ניר רשף. בסופו של דיון מגיע תהליך נוסף שנערך ביום שלישי האחרון, רגע לפני החג השני. בהרכב של שלושה דיינים, פלאח, חלבי ועו"ד אורטל קליין, מחליט בית הדין להשאיר את אום אל פאחם בלאומית ולהוריד את כפ"ס לליגה א'. קליין אמנם התנגדה להחלטה וחשבה שגורם הזמן היה מכריע ואום אל פאחם צריכה להיענש בהורדת ליגה, אך פלאח וחלבי חשבו אחרת.
בשורה התחתונה, ההחלטה הזו שערורייתית ומסוכנת. בכדורגל הישראלי אין הרבה פראיירים, וקבוצות שבכל שנה נמצאות בקשיים מבינות עכשיו שהבקרה לא שווה הרבה ועל כל החלטה שלא תמצא חן בעיניהם, יש את בתי המשפט שיקשיבו. אם השנה הייתה זו אום אל פאחם, בשנה הבאה יהיו 10 קבוצות. רוצים עוד? מה עם כפ"ס? מה עושה קבוצה בליגה א' עם תקציב של 4.5 מיליון שקלים ולמה הבעלים צריך לשלם על דריסת הרגל של בית משפט אזרחי? הכל נפרץ. כולם מבינים שיש דרכים לעקוף את התקנון המפורסם של ההתאחדות לכדורגל, ודד ליין של הבקרה זה לא יותר מאשר בדיחה לא מצחיקה. ולא באשמתם.
אם זה היה תלוי בשוקי כהן ועופר אורליצקי, אום אל פאחם הייתה יורדת אי שם באמצע אוגוסט. אבל הבקרה, כדי שתבינו, זה משרד רואי חשבון שנשכר על ידי ההתאחדות לכדורגל ומקבל ממנה תכתיבים. בבקרה לא רצו לשבת עם אום אל פאחם, אבל בית הדין הכריח אותם. רוצים נקודת אור? יש הפרדה בין בתי הדין להתאחדות כי עמדת התובע של ההתאחדות היתה שא.א. פאחם צריכה לרדת ובסופו של דבר בית הדין העליון פסק אחרת. אני מעדיף לסיים במשפט בנאלי, אבל כל כך מתאים לסיטואציה. החל מהיום אין דין ואין דיין.
