15:26, זה המאזן שלוס אנג'לס לייקרס תצטרך להשיג מעכשיו ועד סוף העונה, פחות או יותר ניצחון או שניים, כדי להיכנס לפלייאוף במערב. 15:26 זה מאזן של 63% הצלחה, קצב של 52 ניצחונות בעונה. זה, לשם ההמחשה, הקצב בו נמצאת ממפיס גריזליז, אחת הקבוצות הטובות בליגה, שמדורגת כעת במקום הרביעי במערב.
כדי שלייקרס תשיג את המאזן הזה היא תצטרך שכמה דברים יקרו. היא תצטרך שקובי ברייאנט יעצור את הירידה הדרסטית בכושר הקליעה שלו. קובי פתח את העונה בטירוף, כשלמרות גילו והפציעות שהוא סוחב כבר שנים קלע ב-32 המשחקים הראשונים של העונה 30.5 נקודות למשחק ב-21.9 זריקות בלבד, כשהוא מדייק ב-48.3% מהשדה – אפקטיביות בצבירת נקודות שהוא לא הציג כל הקריירה. אבל בתשעת המשחקים האחרונים הוא צנח ל-24.7 נקודות למשחק ב-23 זריקות, כשהוא מדייק ב-40.1% מהשדה בלבד. האם קובי, שמשחק העונה 39 דקות למשחק, מסוגל בכלל לחזור ליכולת המעולה שהפגין עד לא מזמן?
היא תצטרך לשפר משמעותית את ההגנה שלה, שסופגת 103.6 נקודות פר 100 פוזשנים, היעילות ההגנתית ה-19 בטיבה בליגה. היא תצטרך לקבל יותר נקודות מהספסל שלה, שקולע העונה 26.1 נקודות למשחק – מקום 27 בליגה.
ומעל לכל, היא תהיה חייבת שדווייט הווארד ופאו גאסול ימצאו סוף סוף דרך, ביחד וגם כל אחד לחוד, לתפקד בשיא היכולת שלהם תחת השיטה של מייק ד'אנטוני. נכון לעכשיו זה רחוק מכך, ובמקום שלייקרס תקצור את הפירות מכך שיש לה שניים מ-10,15 הביג-מנים הכי טובים בליגה, היא רואה את פאו עולה מהספסל ואת דווייט מתלונן שלא משחקים דרכו מספיק.
אם כל הדברים האלה יקרו, לייקרס אולי תצליח להעמיד את המאזן הדרוש כדי להשתחל לפלייאוף, ולהימנע ממה שיהיה, כנראה, הכישלון הקבוצתי הגדול בתולדות ה-NBA.
אבל ללייקרס של 2012/3 יש עוד דרך להימנע מלהיות חתומה על הכישלון ההיסטורי – פשוט לא לתת לו לקרות. זאת אומרת, לפוצץ הכל, לפזר את הקלפים, להעלים כל זכר לניסוי הזה. להתחיל מחדש כבר העונה, ולהמשיך הלאה הכי מהר שאפשר. וזה אומר, קודם כל, להעביר את דווייט הווארד בטרייד.
נכון לעכשיו, טיפה פחות מחודש לפני תום מועד ההעברות ב-NBA (שיגיע ב-21 בפברואר), נראה שהאופציה הזו עומדת על הפרק במידה מסויימת. השמועות כבר החלו לצוץ, גם בדיווחים אמינים של אתרים גדולים כמו ESPN. וברור לגמרי מאיפה זה מגיע: הווארד מסיים חוזה בקיץ הקרוב, ועדיין לא הבטיח בשום צורה שהוא יחתום בלייקרס. בנוסף, כאמור, הוא הביע לאחרונה חוסר שביעות רצון מכך שההתקפה לא עוברת דרכו מספיק. ועל כל זה תוסיפו את המצב המקצועי והחברתי הרעוע של הלייקרס (קובי ודווייט זה לא זיווג משמיים).
במקביל, גאסול ממשיך להיות אחד השמות הכי מדוברים בשמועות על טריידים, עניין רגיל לגמרי בשנה וקצת שחלפו מאז לייקרס העבירה אותו בטרייד ליוסטון, בעסקת כריס פול שבוטלה על ידי דייויד סטרן.
העברה של השניים בטרייד תפוצץ כאמור את החבילה ותביא סוף מהיר לניסוי הגלאקטיקוס, שרק לפני כמה חודשים נראה היה מבטיח כל כך. האפשרויות שעומדות בפני הלייקרס, שלפי הדיווחים כבר דחו כמה שיחות מקבוצות אחרות בנוגע להווארד, רבות ומגוונות. בעצם, היא תוכל לבנות את הקבוצה מחדש כמעט לגמרי אם תבצע את שתי העסקאות. ובעוד את השמועות לגבי גאסול אנחנו כאמור שומעים כבר זמן רב, ומכירים את מרבית התרחישים הפופולאריים (מעבר לאטלנטה, שיקגו, ממפיס, טורונטו, מינסוטה), וגם את ההכחשות ואת הדיבורים על בקשה מפורשת של קובי שלא להעביר את גאסול כבר שמענו שוב ושוב, הרי שהדיבורים על טרייד של הווארד מחוץ לייקרס הם חדשים, ודורשים התייחסות מיוחדת.
לפיכך, עם החוזה הנגמר של הווארד, הקבוצות שרצו אותו בקיץ, ועם רשימת השחקנים שהוא ביקש בעבר לשחק לצידם, חזרתי אל הטרייד-מאשין של ESPN כדי לראות מה הן האופציות האפשריות במקרה שבו לייקרס תחליט להעביר את הווארד בטרייד. זה מה שיצא.
הווארד לדאלאס
הרכיב המרכזי: אין ממש
איך גורמים לזה לקרות:
הווארד לדאלאס, שון מאריון, כריס קיימאן ואו.ג'יי מאיו ללייקרס
למה שזה יקרה: דאלאס היא קבוצה עשירה עם בעלים שאפתן שכבר אמר שהוא מתכוון להיות פעיל עד הטרייד דד-ליין. היא לא תהסס להוציא כסף כדי לבנות סביב הווארד קבוצה גדולה, בטח כשאחרי טרייד שכזה יהיו לה רק מעט יותר מ-30 מליון דולר מובטחים על הפיירול. כמו כן, מדובר בשוק גודל, ובקבוצה שכבר הייתה חזק במרדף אחרי דווייט.
עם זאת, לדאלאס אין כל כך מה לתת תמורת הווארד. מאריון הוא שחקן שיכול לעזור לכל קבוצה שמתמודדת על אליפות, הוא הצטיין שנים תחת ד'אנטוני והוא מסוג השחקנים שקובי ישמח לשחק לצידם, אבל הוא כבר מבוגר ובעונה הבאה מובטחים לו 9.3 מליון דולר. קיימאן הוא בעיקר חוזה נגמר, שמגיע כדי לסתום חור עד סוף העונה ואז לפנות מקום תחת התקרה. מאיו, נשק התקפי יעיל שמסוגל לתרום גם מהספסל ויפרח לצד נאש ובשיטה של ד'אונטוני, הוא נכס נחמד, אבל לא מה שיגרום ללייקרס ללכת על זה. אפשר לזרוק פנימה גם את אחד הרכזים, דארן קוליסון או רודריג בובואה, אבל נראה שדאלאס תצטרך להרכיב טרייד עם עוד קבוצה אחת לפחות כדי לגרום לזה לקרות.
הווארד לשיקגו
הרכיב המרכזי: קרלוס בוזר ולואל דנג
איך גורמים לזה לקרות:
הווארד ומטה וורלד פיס לשיקגו, בוזר ודנג ללייקרס
למה שזה יקרה: שוק גדול, קבוצה שרצתה אותו בעבר, סופרסטאר בקו האחורי. כל הדברים שהווארד מחפש בקבוצה. מה גם ששיקגו כבר הבינה שהיא צריכה עוד כוכב גדול, לצד דריק רוז, אם היא רוצה באמת להתמודד על האליפות. אלא שמשהו כאן פשוט לא מסתדר כל כך, כל עוד מדובר בטרייד בין שתי הקבוצות, ללא קבוצה נוספת. קודם, בשיקגו מאוד מרוצים מהעבודה שדנג-בוזר-נואה עושים העונה, ולא אמורים להסכים בקלות לוותר על שניים מהם. עם זאת, הפיתוי שבפרידה מהחוזה של בוזר יכול לשכנע אותם. אלא שזה בדיוק מה שעלול לגרום ללייקרס שלא להסכים לטרייד כזה ולהתעקש על נואה במקום בוזר. שיקגו לא אמורה להסכים לוותר על דנג ועל נואה, ולהישאר עם החוזה של קרלוס. בקיצור, פלונטר, שיצטרך קבוצה שלישית כדי להיפתר.
הווארד לאטלנטה
הרכיב המרכזי: אל הורפורד
איך גורמים לזה לקרות:
הווארד וסטיב בלייק לאטלנטה, הורפורד, דווין האריס ואנתוני מורו ללייקרס
למה שזה יקרה: קודם כל, הווארד הוא מאטלנטה. הוא נולד שם, גדל שם, שיחק שם בתיכון. זו אחת הסיבות המרכזיות שהשם של ההוקס עלה בעבר בהקשר של הווארד. שנית, ג'וש סמית' נמצא באותה רשימה של שחקנים שהווארד הגיש למג'יק בזמנו, שחקנים שהוא רוצה לשחק לצידם. שלישית, סמית' מסיים חוזה הקיץ (כמו הווארד), ואטלנטה רוצה קודם כל לנסות להנחית כוכב לצד סמית', לפני שתנסה להעביר אותו בטרייד (אחת השמועות: ללייקרס, תמורת גאסול). אז למה שאטלנטה תרצה שני כוכבים שמסיימים חוזה באותו קיץ? כי יש לה רק 18.4 מליון דולר על הפיירול לעונה הבאה נכון לעכשיו – הכי מעט בליגה, וזה כולל את הורפורד, שבטרייד המוצע כאן עוזב ומשאיר את ההוקס עם 6.4 מליון דולר בלבד של התחייבויות. ממש דף חלק, ובהחלט מספיק מקום כדי להחתים שוב את שני השחקנים, שביחד, באטלנטה, יסכימו להישאר תמורת כסף גדול וקבוצה שתיבנה סביבם.
לייקרס מקבלת כאן את אחד הסנטרים הטובים בליגה, אול סטאר, שחתום לעוד שלוש שנים אחרי העונה הזו, בחוזה סביר (12 לשנה), ושני גארדים התקפיים (כמו שד'אנטוני אוהב) שמסיימים חוזה, כך שיפנו מקום תחת התקרה של הלייקרס, ולא מן הנמנע שיסכימו להישאר תמורת חוזים הגיוניים לגמרי.
הווארד לברוקלין
הרכיב המרכזי: ברוק לופס
איך גורמים לזה לקרות:
הווארד לברוקלין, לופס, מרשון ברוקס וסי.ג'יי ווטסון ללייקרס
למה שזה יקרה: בדומה לשלוש הקבוצות הקודמות שהוזכרו כאן, גם הנטס היו יעד מרכזי בדיבורים סביב עתידו של הווארד כשזה עוד היה באורלנדו. וכמו אטלנטה, גם לנטס יש שחקן מאותה רשימה של הווארד, ג'ראלד וואלאס (שהגיע וקיבל חוזה יפה בעיקר בזכות כך שנכלל ברשימה ההיא). ומעבר לכך: היא יושבת בניו יורק, השוק הגדול בליגה. אה, כן, ויש לה כבר שני אול סטארים בסגל (דרון וויליאמס וג'ו ג'ונסון).
גם בטרייד הזה לייקרס מקבלת סנטר בכיר, שגם אם מגיע עם חוזה גדול (13.7 מליון השנה, 47.1 ב-3 השנים הבאות), האופי ההתקפי והקליעה שלו מחצי מרחק מתאימים בול לד'אנטוני, והאמת שגם לקובי ברייאנט. ברוקס הוא כישרון התקפי צעיר על חוזה נמוך ו-ווטסון יתן ללייקרס את הרכז המחליף שהיא כל כך חייבת מאחורי סטיב נאש.
**
אז כן, יש מספיק קבוצות שרוצות את הווארד, וחלקן גם בהחלט יכולות להציע חבילה שתעמיד בפני הלייקרס פיתוי לא קטן. וכן, שמה של הנטס – שיכולה לשלוח ללייקרס את מה שהיא אולי החבילה הכי מפתה – מוזכר יותר ויותר בימים האחרונים בהקשר של הסנטר של הלייקרס. אבל קודם כל צריך לקרות דבר מאוד בסיסי, שבכלל לא בטוח שיתרחש: באל.איי יהיו חייבים לקבל את ההחלטה לחתוך את תקופת הווארד כאן ועכשיו. והרי לוותר על סנטר בכיר, בגיל צעיר, זה לא משהו שבלייקרס עושים. הם בדרך כלל בצד ההפוך של העסקאות האלה. מצד שני, עם איך שהעונה של הלייקרס נראית עד כה, אולי הפוך זה מה שהם צריכים.
