80 אלף הצופים בסיגנל אידונה פארק חיכו בשבת רק לאיש אחד: שינג'י קגאווה. הקשר היפני עלה למגרש, הפעם עם החולצה הצהובה מספר 7, והיציעים געשו ורעשו. האוהדים של בורוסיה דורטמונד הניפו שלטים וכרזות עם שמו ותמונתו של קגאווה. "הבן האובד" קראה לו התקשורת הגרמנית. ואכן, בשנתיים האחרונות קגאווה כמעט והלך לאיבוד.
מנצ'סטר יונייטד רכשה אותו לפני שנתיים ב-16 מיליון יורו והייתה בטוחה שעשתה עסקה מצויינת. היפני היה אחד השחקנים הבולטים בשתי האליפויות של דורטמונד והרכישה שלו הביאה באופן מיידי התעניינות עצומה מארץ השמש העולה והכנסות של עשרות מיליוני ליש"ט מהשוק היפני. כשנזכרים שלפני שנתיים הקשר היה רק בן 23 ועתידו כולו לפניו, זה נראה כמו win win situation.
ובכל זאת, זה לא הצליח. יורגן קלופ, מאמן דורטמונד, סיפר לא מכבר שאלכס פרגוסון הודה בפניו: "נכשלתי עם קגאווה". פרגוסון היה זה שרכש את הכוכב היפני והאמין שיהיה סיפור הצלחה גם באולד טראפורד. העונה הראשונה שלו הייתה סבירה. הוא כבש 6 שערים ב-26 משחקים והיה שותף, אם כי לא בכיר, באליפות. "הייתי בטוח שאחרי העונה הראשונה הוא יילך וישתפר", אמר פרגי לקלופ, "אבל נכשלנו איתו".
פרגוסון כבר לא היה שם כדי לפקח על ההתקדמות של הקשר היפני, כאשר דייויד מויס נכנס לנעליו הענקיות. קגאווה, במקום לפרוח, נבל. הוא כמעט ולא קיבל הזדמנות בהרכב הפתוח ונכנס בעיקר כמחליף. ב-30 המשחקים שבהם שותף בעונה שעברה, בכל המסגרות, הוא לא כבש אפילו שער אחד!
העונה האיומה באנגליה השפיעה עליו גם במונדיאל בברזיל. הוא היה צל של עצמו. היה ברור שמדובר בעיקר באובדן של חוסר ביטחון. היה גם ברור שרק דבר אחד יכול להחזיר אותו למה שהיה פעם: חזרה הביתה.
בשבת זה קרה. למרות שלא היה בכושר מלא, קגאווה פתח בהרכב מול פרייבורג, וכבר בדקות הראשונות אפשר היה לראות שהוא אדם חדש. הוא היה מהיר, תזזיתי, ביקש את הכדור. ממש כמו פעם. האוהדים המאוהבים בו, הריעו בכל פעם שהוא נגע בכדור. בדקה ה-34 קגאווה שלח מסירה מתוחכמת עם החלק החיצוני לעברו של קווין גרוסקרויץ, שבישל את השער הראשון לאדריאן ראמוס. שבע דקות לאחר מכן הוא כבר כבש בעצמו, בבעיטה מדוייקת לפינה. האוהדים כמעט יצאו מדעתם מרוב אושר. לפני ארבע שנים עברו 246 דקות עד שהבקיע את שערו הראשון במדי דורטמונד. הפעם זה קרה אחרי 41 דקות בלבד. ולחשוב שבמנצ'סטר יונייטד הוא לא כבש במשך עונה שלמה.
כמובן, אי אפשר להטיל את האשמה בקשר לכישלון שלו באנגליה רק על הקבוצה. גם לו יש מניות בכך. ובכל זאת, בדורטמונד, קגאווה תמיד הרגיש בבית. כמו בן אהוב במשפחה. ביונייטד הוא היה אאוטסיידר.
קגאווה הגיע לדורטמונד לפני ארבע שנים ככישרון גדול והפך לשחקן האהוב ביותר על האוהדים, כאשר הבטיח לפני הדרבי מול שאלקה השנואה שיבקיע צמד – ועמד בהבטחתו. בשתי העונות שלו בדורטמונד כבש 29 שערים – לעומת 6 בלבד בשנתיים ביונייטד. הוא זכה בשתי אליפויות בונדסליגה והשיא היה כשכבש ובישל בגמר הגביע ב-2012 מול באיירן מינכן.
האנס-יואכים ואצקה, מנכ"ל דורטמונד, שעמד מאחורי החזרתו של "הבן האובד" הביתה תמורת 8 מיליון יורו (מחצית מהסכום בו נמכר), אמר השבוע: "שינג'י לא שכח לשחק כדורגל. הוא פשוט איבד מעט ביטחון. אנחנו צריכים לעשות לו מסאז' לנשמה, וזה מה שאנחנו עושים". קגאווה נטש את המגרש בשבת בדקה ה-64, כשהוא סובל מהתכווצויות ברגליים. בזמנים רגילים בקבוצה לא היו ממהרים להציב אותו בהרכב בכל משחק. היו נותנים לו מנוחות. ברור שהוא צריך עוד מעט זמן כדי להיכנס לכושר ולעניינים. הבעיה, שליורגן קלופ אין את הלוקסוס הזה. לקראת המשחק מול ארסנל בפתיחת ליגת האלופות חסרים לו יותר מדי קשרים.
מרקו רויס שנפצע ייעדר כחודש, וגם אילקאי גונדוגאן, קובה, נורי שאהין ואוליבר קירש אינם כשירים. יונאס הופמן, שהשאיר את החולצה מספר 7 לקגאווה, הושאל למיינץ. לכן הקשר יפתח הערב מול ארסנל גם אם לא בטוח שיצליח לסיים 90 דקות. כשהוצג בפני התקשורת הגרמנית לפני שבועיים, אמר: "כשעזבתי לפני שנתיים אמרתי שעבורי הפרק בדורטמונד לא נסגר. נכון, רציתי להגשים חלום בפרמיירליג, אבל עכשיו אני שמח לחזור לכאן, להיות בקבוצה הנהדרת הזאת, באווירה הנפלאה הזאת עם האוהדים הכי מיוחדים. דורטמונד היא כמו משפחה, ואני גאה שלא שכחו אותי ושאני שוב במשפחה הזאת".
