כבר שנתיים שמנצ'סטר סיטי בשלב הבתים של ליגת האלופות. כבר שנתיים שהיא לא עולה לשלבי הנוק-אאוט. בשנתיים הקודמות התכולים איבדו את השחקן הכי חשוב שלהם ליותר מחודש באמצע העונה. השנה אין גביע אפריקה. הפעם יא יא טורה באמת יוכל להיות הברומטר.
חייבים להודות, אי אפשר באמת לומר שהיעדרו של טורה היה הסיבה לכשלונות של סיטי באירופה. בשני הניסיונות הקודמים הוא נעדר רק מהמשחק האחרון מול דורטמונד. התכולים צברו בינתיים בגרות וניסיון, העמיקו את הסגל וגם ההגרלה היטיבה איתם. אלא שהקשר מחוף השנהב, במקום לדעוך עם הזמן והגיל (30), רק מתבסס כטוב ביותר בעמדה שהביקוש בה רק הולך וגדל. אולי המשבצת החשובה ביותר.
מחירי הקשרים האחוריים-מרכזיים זינקו לגבהים בלתי נתפשים בקיץ האחרון. נראה שפתאום, בעיקר מבחינה תדמיתית, התנערו השחקנים שזו עמדתם הטבעית מהאפרוריות והפכו למוצר מבוקש. אולי שני רק לסקוררים. אולי.
קאסמירו נחשב לגניבה אדירה של ריאל מדריד, אתלטיקו שילמה 10 מיליון יורו על אלמוני כמו גילאבוגי, אטיין קאפו ופאוליניו נמכרו ב-30.7 מיליון יורו לטוטנהאם, גארי מדל עלה לקארדיף 13 מיליון ובאיירן הרוויחה על לואיז גוסטבו 17.5 מיליון יורו. וזו רק ההתחלה. מונאקו שפכה על ז'ופרי קונדוגביה הצעיר 20 מיליון, בברנבאו הוציאו על אסייר יראמנדי המבטיח 30 מיליון יורו, מרוואן פלאיני עבר ליונייטד ב-32.4 מיליון ואפילו סיטי, שכבר מחזיקה בטורה וגארסיה, הפציצה עם 40 מיליון על פרננדיניו. טירוף. וזה עוד בלי להזכיר את בורסת השמועות המנופחות סביב שמות כארתורו וידאל, אילקאי גונדוגאן, דניאלה דה רוסי ומרקו וראטי.
אפשר לקשור את הפריחה להצלחת המודל הספרדי, המכונה "דוֹבּלה פּיבוֹטה", במסגרתו שני קשרים אחוריים מוצבים במרכז השדה ותומכים בעושה משחק ובשלישיה ההתקפית שלפניהם – כמו אלונסו ובוסקטס מאחורי צ'אבי. באותה גישה נקט בעונה שעברה גם יופ היינקס, שבאיירן שלו כבשה את אירופה עם קישור מעובה בשני גרזנים יצירתיים מתוך קאדר שכלל את מרטינס, שוויינשטייגר, גוסטבו וקרוס. כך עובדת מדריד של מוריניו/אנצ'לוטי וכך נהגה גם דורטמונד המלהיבה עם הצמד גונדוגאן-בנדר בדרך לגמר הצ'מפיונס.
ועדיין, קשה למצוא מי שיטען שיא יא טורה לא טוב מכל השמות הנ"ל. או לפחות צועד בשורה הראשונה. קשר חזק, גבוה, מנוסה, סופר אמין, בעל יכולות התקפיות שלא נופלות מאלה ההגנתיות ושחקן שמשרה בטחון כמעט מאגי על יתר חבריו. אם יש מי שיטען אחרת, המספרים יעמידו אותו על טעותו.
טורה כבר הבקיע העונה 4 שערי ליגה, כבש בכל אחד מארבעת המשחקים האחרונים בכל המסגרות ומדורג עשירי בפרמייר-ליג במדד היעילות המשוקלל של מאגר הסטטיסטיקה whoscored. הגדוּלה שלו רק מתעצמת עם ניתוח הפעולה הכי חשובה לשיטת העוגן הכפול בקישור – המסירה.
יא יא טורה מוסר בממוצע יותר מכל שחקן אחר בליגה האנגלית – 79.8 במשחק. מדובר בנתון גבוה ב-14 מסירות מהממוצע של דויד סילבה, 17 יותר מאשר למסוט אוזיל ו-20 מעל לרקורד של סטיבן ג'רארד. למשחק. מעבר לכך, הוא עושה זאת ב-91 אחוזי דיוק. לא פלא שמדובר בשחקן היחיד שעזב את ברצלונה בשנים האחרונות והאוהדים עדיין רואים בכך פספוס.
"פלגריני מנסה לשחק על שליטה בהחזקת הכדור וטורה הוא השחקן המושלם לבצע את זה", הסביר רובי סאבאג' בטורו ב-BBC. בדרבי מול יונייטד, שהסתיים ב-1:4 מוחץ לסיטי, הקשר בילה 51% מהזמן באיזור עיגול האמצע ויחד עם פרננדיניו הכתיב את הקצב (97 מסירות יחד). אצל פלגריני הוא יוצא לעתים לעמדה יותר התקפית ומנצל את החללים שנוצרים בזכות משחק האגפים המהיר, שרק הואץ עם הצטרפותו של חסוס נאבאס. זה לפעמים עולה בהיעדר גיבוי להגנה, אבל משתלם בהתקפה.
כמות התיקולים המוצלחים שלו עלתה העונה, ממוצע הנגיעות בכדור בכל משחק המריא ומספר המסירות, כאמור, גבוה מאי פעם. "התפתחתי מאוד בשלוש השנים שלי בברצלונה", הסביר טורה את הייחודיות שלו בראיון ל"ל'אקיפ". "בקיץ, במשך שלושה חודשים וחצי, כשהאחרים היו עם הנבחרות שלהם, רייקארד הכריח אותי לעבוד כל יום כי שיחקתי מבולגן. הוא הראה לי קטעי וידאו, לימד אותי טקטיקה והפך אותי מאחד שמסתובב כמו אלקטרון חופשי מאחורי החלוצים לגיבוי שמוצב לפני חוליית ההגנה".
במאי האחרון, במקביל לעזיבת אחיו קולו, הקשר האיבורי חתם על הארכת חוזה ב-4 שנים נוספות בסיטי. גם המנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין, שהגיע מברצלונה, יודע שהוא השחקן המשמעותי ביותר בסגל. גם הוא מבין שקשר אחורי טוב עולה בימים אלה כמו משקלו בזהב. גם הוא מבין שיא יא טורה, שנרכש בעבר מברצלונה ב-29 מיליון יורו, שווה אצלו כיום שדרוג בסך 53.8 מיליון יורו. ככה זה כשאתה ממשיך להתפתח כל הזמן. ככה זה כשאתה הטוב ביותר בעמדה המבוקשת מכולן.
