"רומא היא כמו צלחת לוויין שמסתובבת, מסתובבת ומסתובבת בחיפושים אחר הדרך הנכונה", תיאר במטאפורה יפה מאמן נבחרת איטליה לשעבר, מרצ'לו ליפי את מה שקורה בשנים האחרונות בצד האדום-צהוב של עיר הבירה. כבר כמה עונות שהמועדון לא ממש מצליח ונשאר עם פנטזיות על חזרה לליגת האלופות ממנה הוא נעדר כבר זמן ממושך, אבל בעיקר עם זיכרונות מאותה אליפות ב-2000/01.
וזה שלא מנסים לעשות משהו כדי לשנות זאת. הניסיונות הבולטים ביותר הם אלה שהמשיכו בעונה הזאת והתחילו לפני שתי עונות: "הבעיה אצל רומא זה שהם צריכים להחליט אחת ולתמיד על כיוון שכל הגורמים במועדון הולכים בו. אם הם יצליחו להסכים על רעיון משותף, הם יוכלו לזכות בסקודטו", חושב ליפי, הוא גם מאמין ש"המאמנים הם לא הבעיה" וזה בהתייחס לעמדה הלא יציבה הזאת בעונות האחרונות בקבוצה: כשמשפחת די בנדטו רכשה אותה בשנת 2012, היא החליטה שיש צורך בתוספת של אבק כוכבים כדי לנסות להרים את המועדון, ובמידת הצורך, גם כספים רבים יושקעו.
המטרה הייתה בניית מודל כדורגל התקפי שישמח את האוהדים. הניסיונות יצאו לדרך לפני שתי עונות, כשלואיס אנריקה מונה למאמן והיה השפן הראשון במטרה שיביא איתו "כדורגל של ברצלונה". לרוע מזלו, הקבוצה לא התרוממה ממרכז הטבלה והוא עזב בתום אותה עונה. שוב הוחלט על שינוי כיוון ומי שמונה היה זדנק זמאן, יש שאומרים לפי דרישת האוהדים לאחר שהעלה את פסקארה ליגה עם הכדורגל ההתקפי והמשוגע שלו. אבל ההתרגשות הפכה לסיוט: הג'ילארוסי שיחקו כצפוי לפי הפילוסופיה של הצ'כי, ואכן המשחקים שלהם היו מלאים בשערים, אבל בעיקר בצד הלא נכון. תוסיפו לזה הרכב לא יציב וחיכוכים עם לא מעט מכוכבי הקבוצה, ועוד מאמן הלך הביתה, הפעם באמצע העונה.
ממלא מקומו, אאורליו אנדראצולי, הצליח לשקם את הקבוצה, רשם רצף יפה של ניצחונות בליגה, סיים במקום שישי ואפילו הגיע לגמר הגביע, אבל שם נוצח ע"י היריבה העירונית השנואה, לאציו. ההפסד יצר עוד כאוס, כשהאוהדים הביעו מורת רוח כלפי לא מעט שחקנים שלטענתם לא משקיעים.
רומא מכונה "עיר הנצח", אבל "נצח" זה הדבר האחרון שחושבים עליו כששיטה מסוימת בקבוצה לא מצליחה: המועדון נפרד מהמנהל המקצועי פרנקו באלדיני שעזב לטוטנהאם והשאיר את וולטר סאבטיני כאיש החזק בתפקיד, בעוד אנדראצולי חזר לתפקיד עוזר המאמן. באופן מפתיע למדי, סאבטיני רצה כמאמן הקבוצה את רודי גרסיה מליל: "עקבתי אחריו כשהוא זכה באליפות צרפת עם קבוצה של ילדים", האיטלקי מספר, "הוא קיצר חופשה כדי לבוא לפגוש אותי, הוא הראה התלהבות גדולה והלכתי עם הרגש, כי ברגע שהוא יצא מהפגישה כבר בחרתי בו".
המועדון גם המשיך לשים דגש על חיזוק והשקיע הקיץ קרוב ל-70 מיליון יורו ברכש, אבל אם ה"עובר" בחשבון הבנק היה פתוח, ה"שב" היה פעור לחלוטין עם הכנסות של 108 מיליון, כשהשמות העיקריים שנמכרו היו מארקיניוס, פבלו אוסבלדו ואריק לאמלה, אולי שלושת השחקנים הכי טובים של הקבוצה. בצד השני, נחתו בין היתר מאייקון, ג'רביניו, קווין סטרוטמן, מהדי בנעטיה ואדם ליאיץ'. נכון, הרבה כישרון, אבל הגבות לא הפסיקו להיות מורמות, שכן לדעת רבים רומא נחלשה. וכאן נכנס לתמונה גרסיה.
מינוי הצרפתי היה המשך הדגש על כדורגל התקפי ומהנה, משהו שהוא עשה בצורה נפלאה בחמש עונות בליל והביא איתו לבירת איטליה - שלושה חלוצים שנתמכים במגנים ושני שחקני מרכז שדה עם אוריינטציה התקפית, כשבמקביל שומרים על האיזון ההגנתי, בניגוד לזמאן ואנריקה, ולראייה שער אחד עד כה שספגה הקבוצה בחמישה מחזורים, הרבה בזכות שיתוף פעולה נפלא בין הבלמים בנאטיה ללאונרדו קאסטן, שהשכיחו כמה מוכשר היה מארקיניוס.
גם דניאלה דה רוסי שנראה אבוד בשנתיים האחרונות רושם פריחה מחודשת, שמר על מחויבות כשדחה את מנצ'סטר יונייטד, ולצד מיראלם פיאניץ', שגם לו היו מחשבות עזיבה, הם חלק מחוליית קישור מרשימה שהדובדבן בה הוא סטרוטמן ההולנדי. "רודי גרם לכולנו להשתפר, הוא שינה את כל מה שלא עבד פה בעבר", חושב הרכש הצעיר שהגיע תמורת 17 מיליון יורו ובינתיים מסתמן כבינגו עם שני בישולים בליגה עד כה.
עוד הברקות של גרסיה אפשר למצוא, כמובן, במשחק ההתקפה, שמתחיל בקו האחורי: מאייקון, אחרי עונה מסויטת במנצ'סטר סיטי, מגלה את עצמו שוב בגיל 31 ומשחזר את היכולת שהפכה אותו לאלוף אירופה באינטר ואפילו זימנה אותו מחדש לנבחרת ברזיל. בנעטיה המרוקאי לא מתבייש לעלות קדימה וזה השתלם לו עם שער מלא נחישות ב-0:2 על סמפדוריה במחזור האחרון. עוד מישהו שמשתקם אחרי תקופה קשה בליגה האנגלית, זה ג'רביניו שהתאחד עם המאמן שהפך אותו לאלוף. הקיצוני מחוף השנהב משכיח - נכון לעכשיו - את לאמלה עם עבודה נפלאה באגף ושיתוף פעולה מצוין עם החלק הקדמי ובעיקר עם "קפיטנו" טוטי שבישל לו בשבוע שעבר כיבוש בכורה. "היו לי יחסים טובים עם ארסן ונגר, אבל אני מעדיף לשחק אצל גרסיה", חשף הרכש מארסנל.
חותמת לכך שמשהו טוב קורה ברומא התקבלה כבר שבוע לפני סמפדוריה, בניצחון 0:2 בדרבי שסיים רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון על לאציו, מתוכם 4 הפסדים. מה שהמחיש את חשיבות הניצחון היו דמעות האושר של פדריקו בלצארטי, אחד הכובשים, שאחרי סכסוך עם האוהדים בשנה שעברה, הפך לאהוב: "אני מבקיע פעם בארבע שעות, תתארו לכם מה זה בשבילי להבקיע בדרבי".
הניצחון הזה נתן דחיפה אדירה לג'ילארוסי, שתפסו את מקומם בראשות הטבלה אבל כאן לא נעצרה ההתרגשות, כי מיד לאחר מכן גם "הקיסר" האריך בשנתיים את החוזה שלו עם אופטימיות לעתיד: "יש לקבוצה חיבור מלא תשוקה. אנחנו רוצים לבנות משהו משמעותי וצריכים לשמור על ריכוז בכל משחק", אמר טוטי.
למרות המקום בפסגת הסרייה A והמאזן המושלם, דווקא אבי השינוי מסרב להיסחף: "אני מרוצה מהניצחונות, אבל רוצה לעשות היסטוריה בסוף העונה, לא עכשיו", אמר גרסיה, "יש לי סגל מצוין וזה חשוב לעתיד, אבל מוקדם מדי לשפוט אותנו. אנחנו לא מועמדים לסקודטו, המטרה היא לחזור לאירופה".
יצטנע וינמיך ציפיות ככל שירצה, הצרפתי ושחקניו הם הדבר הכי לוהט ומעניין בארץ המגף, כי עד כה, עם 15 נקודות מ-15 אפשריות, הם פיתחו משהו שהיה חסר לרומא בעונות האחרונות: יציבות, שמתחילה לא רק במקום בטבלה, אלא גם על כר הדשא. עם רכש יקר ששומר על שפיות תקציבית עם מכירת שחקנים טובים שנמצאו להם תחליפים ראויים, שילוב צעירים עם ותיקים, תחייתם של שחקנים שחשבו שגמרו את הסיפור ובעיקר יחסים טובים עם טוטי ודה רוסי, מעמידים את רומא במקום הכי טוב שהייתה בו מזה שנים. ניצחון נוסף הערב על בולוניה ואפשר להכריז רשמית: כמו איטלקים טובים, גם במשפחת די בנדטו יודעים לעשות עסקים.
