ג'ורדי קרויף וחבורתו משפשפים את עיניהם בתדהמה: אלה מכבי חיפה והפועל תל אביב שאמורות להיות היריבות שלנו? הקרב הוא בכלל מול באר שבע? הקטר מהנגב ממשיך בעונה המדהימה שלו, אבל למרות הניצחון על בית"ר ירושלים, זה רחוק מהאיכויות של מכבי תל אביב. ובית"ר, היא בכלל סיפור עצוב וזה המשך ישיר של העונות האחרונות.
אז איך האימפריות של הכדורגל שלנו הפכו לסמל הבינוניות ולא קרובות לצמרת, דווקא בזמן שמכבי אמורה להתקשות לשלב בין אירופה לליגה?
הפועל ת"א: האדישות חוגגת
הפועל "נדמה לי" ת"א קיבלה בסכנין סטירה מצלצלת. קריאת השכמה. זו הייתה בושה גדולה לשחקנים שעלו למגרש וללא ספק רגע השפל בעידן בן שמעון. מועדון גדול כזה שמתבשם מהפסד בדרבי כהכנה למשחק הבא זה מועדון שהולך לאיבוד ואיבד את הערכים שלו. מועדון שעסוק בלחפש בציציות של כולם מלבד להסתכל על עצמו. שמשלם משכורות עתק בזמן שהוא לוקח הלוואות כדי לייצג מצג שווא של מתחרה על התואר. שנותן לאוהדים קיצוניים ופרחחים שלו לאיים על השחקנים שלו והמאמן שלו אבל מפחד להוקיע את זה. כשכתבתי את זה כמה פעמים בשנה האחרונה זה קומם חלק גדול מאוהדי הקבוצה, אולי עכשיו הם מבינים למה.
מבחינה מקצועית, הסגל הזה נבנה רע, רע מאוד. ראשית, הוא נבנה על זיכרונות מלפני שנתיים ושלוש. ורמוט, שכטר וגרזיצ'יץ' הם בחורים נהדרים, אבל מתי ראיתם אחד מהם משחק ברצף שלושה משחקים טובים? תצטרכו לחזור הרבה אחורה. שלושתם עברו פציעות/תקופות קשות בחו"ל וכו'. ההחלטה של הפועל להפיל עליהם את המנהיגות ואת רוב התקציב הפכה אותם לצל של עצמם. הם פשוט לא מצליחים לחזור ליכולת מהעבר ונגררים לבינוניות.
שנית, אין להפועל יותר מסגנון משחק אחד. הכל עם הראש בקיר, מהאמצע. סגנון משחק שרן בן שמעון ניסה בכוח לנצח איתו משחקים וגם את כל המבקרים מבחוץ. גם אם אתה מאמין בסגנון משחק - אתה חייב לייצר אלטרנטיבות. הפועל לא ניצחה העונה אף קבוצה מהחלק העליון ויש לה פחות מ-50 אחוזי הצלחה. כמות הפעמים שהכדור נע מהר מצד לצד ושחקנים נעים לעומק היא אפסית, כל השחקנים רוצים את הכדור לרגל ואז כל איבוד הופך להתקפת לב כי החלק ההגנתי איטי ולא חכם. זה מפתיע כי רן בן שמעון כבלם היה אולי איטי, אבל מאוד חכם. ואם כבר בלמים, מה עם בחירת הזרים? מי מהם משדרג אותה? אה, ותזכירו לי כמה ההבאה של דני עמוס שיתחרה בקליימן הועילה לשניהם?
בסופו של דבר, כשאין חיבור אמיתי בין מאמן לשחקנים, זה נראה כמו אדישות. זה נראה כמו קבוצה "שמשקרת" על המגרש, כהגדרת בן שמעון. לשחקנים קל להתחבא מאחורי כשלון של מועדון ומאמן. בן שמעון ינסה להחליף שלושה ארבעה שחקנים בינואר ולייצר קבוצה שתתחרה על כרטיס לאירופה, כי מבחינתו להרים ידיים ולהתפטר עכשיו זה אסון מקצועי וירחיק אותו מקבוצה גדולה לתקופה ארוכה.
מכבי חיפה: סקאוטינג ואוטוריטה מקצועית
מכבי חיפה צריכה לעשות בדק בית עם עצמה. הבעיה היא שהיא מרגישה שהמערכת היא מקצועית, נותנת את כל התנאים להצליח, והכל דופק כמו שעון. זה נכון על הנייר - לא על המגרש. הקבוצה הזו צריכה אוטוריטה מקצועית. מאמן חזק ובכיר או מנהל מקצועי איכותי מעל אריק בנאדו שיתווה דרך ויעזור לו להתפתח. חיפה צריכה מערך סקואטינג איכותי שיפסיק את שיירת הרכישות הבינוניות האינסופית. רק תעצרו לראות כמה שחקנים הקבוצה רכשה ויכולה לשחרר בינואר וזה יראה אותו דבר. מדהים.
בחיפה צריכים להפנים שדרוש רענון גם בחדר ההלבשה. במסגרת ההסתמכות על קטן (בישול גדול) ובוקולי כמושיעים. שחקנים גדולים בהיסטוריה של הירוקים, אבל הרבה אחרי שיאם. הם נותנים הכל על המגרש, אבל זה מסתיר את הבעיה הגדולה. זה מעיד כמה מצבה של הקבוצה קשה. הכול נופל עליהם תמיד. גם כשהם לא משחקים, כל השחקנים מסתכלים עליהם בכל בעיה. יודעים שהם הכוח של הקבוצה הזו וזה פשוט לא יכול להימשך. שחקנים אחרים צריכים לקחת אחריות גם בחדר ההלבשה וגם במגרש. בעיה לא פשוטה בתוך הדינמיקה במועדון.
מכבי תל אביב: שלושת הבלמים מנצחים
בינתיים, מכבי דורסת את עכו ומוכיחה שכשהיא דורשת מעצמה בלי לשמור כוחות לאירופה בימי חמישי היא מסוגלת להביס. הפנדל שבוטל לעכו שבר אותה מנטלית, בהחלטה נכונה אך אסורה. טוב עשו באיגוד השופטים שהשעו את המעורבים בפרשה. דרך אגב, הפנדל על זהבי היה גם היה.
באופן עקרוני, מכבי יכולה לשחק עם שלושה בלמים ושני שחקני קו התקפיים נגד הרבה קבוצות בליגה, כי היריבות מפחדות - שולחות מעט שחקנים קדימה - ושלושת הבלמים יכולים להסתדר איתם. מבחינה התקפית זה עוזר לה לרווח משחק נגד הצפיפות של ההגנות. ראינו את מיכה עושה את זה נהדר עם שער ובישול וגם גל אלברמן הוכיח שבשיטה הזו ובכלל הוא העוגן הכי איכותי של הקישור האחורי. הוא מכסה בהגנה בצורה חכמה ומשחרר את הכדור בפשטות ואלגנטיות.
התנועה של זהבי ללא כדור והסיומת שלו עשו את כל ההבדל במחצית הראשונה. מעט שחקנים ישראלים מבינים ככה את המשחק ללא כדור. פריצה הבקיע ובישל, אבל רואים שקשה לו עם הרוטציה והוא היה פחות נייד וחד בפעולות שלו, במיוחד במחצית הראשונה. נראה איך סוזה יתמרן עם הרוטציה בסגל כה רחב בלי אירופה עד פברואר.
ומה עוד? ב"ש, בית"ר, אבוקסיס וסכנין
באר שבע, במשחק בינוני שלה, ממשיכה לרדוף אחרי מכבי. בוזגלו הגיע לעבודה עם שער ובישול ומסמר נוסף בארון של בית"ר ירושלים – הסיפור העצוב של המשחק וגם יותר מכך. הקבוצה של רוני לוי בעטה פעם אחת למסגרת בסכנין ובב"ש, ביחד. לבית"ר יש סגל שחקנים חלש מאוד ובכושר הנוכחי היא לא יותר טובה מאף קבוצת תחתית. בשבוע הבא קרב הישרדות מול מכבי פתח תקווה.
כל קבוצות התחתית כבר החליפו מאמנים, וכעת אבוקסיס נקרא לדגל להציל את בני יהודה ולראשונה ייתקל באתגר של התחתית. אבוקסיס מכיר את המערכת מהעונה הקודמת שלו שם, שסבלה מעליות וירידות אבל עם המקום השלישי. אחרי הטראומה שלו בהפועל והטראומה של דמאיו מפתיחת העונה, הם מוחלים על משקעי העבר כדי לעבוד אחד עם השני ולנסות לאחד את הקהל להמשך ההישרדות.
מכבי פ"ת שיחקה כדורגל טוב עם עוד שער אדיר של דיא סבע וניצחה בצדק את רעננה, ניצחון הליגה הראשון כשייטב לוזון וקובי רפואה על הקווים. היא החליפה מקומות עם רמת השרון שחוטפת סטירה מהפועל חיפה וקוראץ' הנהדר. גולר אמיתי שהיה חסר מאוד לקבוצה הזו. רעננה חייבת למצוא פתרון למכת הפציעות שלה. יש לה סגל קצר והיא יכולה להתדרדר לתחתית אם היא לא תתחזק בשחקנים בינואר.
נ.ב.
בוריס קליימן סופג בסיטונות לאחרונה. ממתי משחקים ברגל כשארבעה שחקני סכנין לוחצים את ההגנה שלך? חייב להתאפס. פדרו גלבאן שוב בישל בשבת. בבני יהודה הוא תמיד נכנס לקצב באיזור דצמבר. סימן טוב ללוזונים?
קרית שמונה היא קבוצה לפליאוף עליון, כזו שבאה תמיד לשחק כדורגל גם אם לא הולך. דווקא עם שחקני בית צעירים ובדש הנהדר היא נראתה יותר טוב וניצחה בצדק את מכבי חיפה.
זרקור על
זרקור אחד ענק במחזור הזה וקוראים לו בני סכנין. ללא מתחרים. הקבוצה של בלבול עם עונה ענקית עד עכשיו וה-0:4 על הפועל היה משחק לפנתיאון. בלבול והסילונים מפתיעים כל פעם מחדש, אפילו את עצמם. אפילו מירי רגב לא יכולה לכבות את הזרקור הזה.
