ככה לא בונים סגל ישראלי – יוגב ישראלי
רעידות אדמה או צונאמי זורעות הרס רב ומחייבות שיקום ארוך. גם מכבי תל אביב בכדורסל חוותה זעזועים רבים לאחרונה. פעם זו חולון, פעם גלבוע/גליל ופעם הירוקים מחיפה. בכל פעם התעוררו הצהובים וגילו כי חוו רעידה רצינית, שזרעה הלם בקרבם ובייחוד הסבה נזק תדמיתי עצום. לאחר כל טלטלה, ניסו בתל אביב לשקם את ההריסות ובנו סגל כמעט חדש לגמרי.
סוד ההתאוששות ממפלה טמון בבנייה יסודית, שקטה ובעיקר מושכלת עם חשיבה לטווח ארוך, כזו שתחזיר את ההרתעה. אבל במכבי טעו פעם אחר פעם בתהליך הבנייה ונראה כי את הצפון איבדו שם מזמן. הצהובים מוציאים כבר שנים סכומי כסף לא הגיוניים ומחליפים כמעט את כל הסגל (נטול צביון ישראלי) בכל שנה מחדש. בכל פעם זה מתפוצץ להם בפרצוף, אך האשמה נתלית מיד בשיטה ובשלל תירוצים שלא מכבדים את המועדון.
צריך לשים לב לרכבת הזרים שחלפה בהיכל נוקיה בשנים האחרונות: ב-2010 היו אלה וויזנייבסקי, פרקינס, אנדרסון, לאזמה, איידסון ופישר, ב-2011 רק פרקינס שרד ואליו נלוו פארגו, הנדריקס, אידסון, מצ'באן וסופו. שנה לאחר מכן, רק סופו והנדריקס שרדו ואליהם הצטרפו פאפאלוקס, סמית', ג'יימס ולנגפורד וב-2013 שוב מהפכה, כשרק ג'יימס וסמית' נשארו וקיבלו את פניהם של לוגאן, היקמן, קיינר-מדלי, פלאניניץ' ולנדסברג. גם בעונה הקרובה נראה כי ניקוי אורוות מתבצע כשטיוס, אינגלס, רייס וסופו הצטרפו לסגל הצהוב.
היסודות לא יציבים במיוחד, הפאניקה זועקת לשמיים ובנייה מושכלת לאחר רעידת האדמה שעבר המועדון (אובדן אליפות שלישית בשש השנים האחרונות), לא נראית באופק. המערכת הצהובה מתנהלת בחוסר שקט ועתידה לקרוס שוב. מה יקרה אם שוב ייכשלו הצהובים במשימותיהם? לבטח נקרא על שמות חדשים שיחליפו את הקיימים.
הגדולות מוכנות מתמיד - מור אלקסלסי
אמנם עוד לא ידוע מתי תתחיל הליגה שלנו, אם בכלל, אבל בהחלט יש למה לצפות. הנה תמונת מצב על מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה, מה שעברו עד כה, מה הציפיות מכל אחת מהן ואיך תסתיים העונה מבחינתן.
מכבי ת"א:
האלופה עברה שינוי משמעותי מאוד בקיץ האחרון. אחרי עונת האליפות המופלאה שלה, המאמן עזב ואיתו גם מרבית הצוות המקצועי, פקטור שהשפיע מאוד על האליפות. אבל מיץ' וג'ורדי לא נבהלו, מינו מאמן בעל שם מוכר למדי שהביא איתו מאמני כושר ועוזרי מאמן שבהחלט לא נופלים מהקודמים.
עם עזיבת וינסנט אניימה והחזרת ברק יצחקי, עם רכש כמו מאנה, חואן פאבלו, עומרי אלטמן (שחזר עם חוצפה חיובית), ועוד, מכבי לא כל כך הרשימה במחנה האימון, אבל בצמד המשחקים מול אלופת הונגריה גיורי, הרשימה ואכן יש למה לצפות בעונה הזאת. מכבי ככל הנראה תלך על כל התארים וכמובן החלום, העפלה לשלב הבתים בליגת האלופות. מכבי ת"א, היא הפייבוריטית לאליפות שנייה ברציפות, והעפלה לשלב הבתים כבר לא נראית קשה להשגה.
מכבי חיפה:
אחרי האכזבה בתחילת עונה הקודמת עם ראובן עטר, שהרסה מתח עד מחזורי הסיום על האליפות עם מכבי ת"א, הירוקים רק הולכים ומתקדמים מבחינת שיפור ברכש, מבחינת כדורגל על המגרש ומחוצה לו.
במשחקים במחנה האימון, חיפה לא הרשימה במיוחד אבל שחקן אחד בלט מעל כולם - רובן ראיוס הספרדי. קשר ברמת הלה ליגה מגיע כדי לשגע את הגנות הליגה וכדי להציג כדורגל מלהיב. אחרי חזאר לנקארן, ניתן לומר כי גם מחיפה אפשר לצפות לגדולות. עונה אירופית טובה שלה יכולה גם להשפיע על הליגה, ויש לנו עוד מועמדת לאליפות.
הפועל ת"א:
עם חזרתו של רן בן שמעון ארצה, הביא עימו המאמן צמד בלמים אלמונים למדי, אותם אימן בקפריסין, ובינתיים נראה כי יש על מי לסמוך בהגנה. עם חזרתו המרגשת של שכטר, לוקאס סאשה שנראה מתאים להפועל, וישראל זגורי שיוסיף מחץ להתקפה, הפועל נראתה מעולה במשחקי ההכנה שלה וגם מול ברואה הרשימה, אבל נצטרך לראות באמת סגל חדש מתגבש במבחן אמיתי. גם ממנה הציפיות גבוהות לאחר עונה כושלת למדי, האוהדים רוצים לראות כדורגל מלהיב שמרצה את האוהדים.
אז לסיכום, הצהוב הירוק והאדום, שיתערבבו ביחד, יספקו צבעים שונים, מגוונים ומלהיבים, שאוהדי הכדורגל מצפים לראות על המגרש.
מסי? הבעיה של ברצלונה – נועם פשיגודה
איי, כמה צפוי. ברצלונה מינתה מאמן אלמוני בלי שם של ממש באירופה. אבל הרבה יותר מכך, מאמן ארגנטינאי. כמו מסי. אוי, מצחיק! הוא גם חבר של משפחתו של מסי. אפילו, לזה אתם ממש לא תאמינו, מסי המליץ עליו! לא זאת לא בדיחה, זאת ברצלונה.
נחזור לזה שהוא מאמן אלמוני ולא בעל שם. אפשר לעשות אחד ועוד אחד, אם הוא אלמוני, הוא לא זכה בתואר חשוב, ואם הוא לא זכה בתואר חשוב אין לו במה להשוויץ. אז הוא צנוע, בדיוק כמו מסי. מסי, מסי, מסי. אם תשאלו אותי, מסי הוא בעיה של ברצלונה בדיוק כפי שהוא עוזר לה. כל דבר, תלוי במסי. אם תשאלו אותי, אם מסי היה פתאום אומר שהוא לא מרוצה מהגעת ניימאר, גם הברזילאי ימצא עצמו מהר בחוץ.
כולנו ראינו את המשחק מול פ.ס.ז׳. בלי מסי, בארסה בחיים לא הייתה עולה (האמת, אולי יותר טוב בשבילה, ככה באיירן לא הייתה משפילה אותה בחצי גמר). בלי מסי, שחקנים כמו אטו, זלאטן ודוד וייה לא היו עוזבים. ואולי, רק אולי, בארסה הייתה מגיעה אפילו יותר רחוק. תחשבו שאם מסי לא היה, המאמן של בארסה היה יכול להיות חוס הינדיק. כן, ההוא, שלדעתי, אחד המאמנים הטובים בהיסטוריה.
