אומרים שלמכבי ת"א אין כוכבים - זה לא נכון. יש לה כוכב אחד שמאיר לה את הדרך וזה דיוויד בלאט. "ברווז צולע", כפי שהוא כינה את עצמו בסיום המשחק אמש, לא מנהל מערכה כזאת כמו שהוא ניהל. הוא יצירתי, הוא יוזם, חושב מחוץ לקופסא, מקרין ביטחון והרבה יותר שקול.
נכון, גם הטובים צריכים מזל, אבל המזל הולך עם הטובים. אף אחד לא יזכור איך מכבי ניצחה את משחק מספר אחד, כולם יזכרו שמכבי עלתה בפעם ה-12 לפיינל פור.
לא משנה כיצד יסתיימו הסדרות המקבילות, בפיינל פור הקרוב יהיו ארבע קבוצות ששייכות למועדונים גדולים עם מסורת ארוכה.
וכשמדברים על מסורת, אז אין הרבה אולמות באירופה שיכולים לייצר אווירה כמו שהיתה אתמול בנוקיה, ודיוויד בלאט ידע על מה הוא מדבר כשאמר לפני שני המשחקים בישראל שמכבי תלויה בקהל. את הדרך שבה 11 אלף אוהדים דחפו את מכבי בפיגור של 10 נקודות והפחידו את שחקני מילאנו אפשר לראות במעט מאוד אולמות באירופה ואלה שרוצים לחקות את המודל צריכים הרבה מאוד שנים כדי לשכפל את ההצלחה הזאת.
כי מסורת אי אפשר לקנות בכסף. זה עבודת נמלים מקצועית ובתקציב שפוי, אולי קצת גרעוני בגלל הנסיבות שהקבוצה עברה השנה, ולעשות פיינל פור זה הישג של מועדון. הישג של הצוות המקצועי בראשותו של בלאט שגרם לשחקנים טובים להיות גדולים במאני טיים. הישג של מאמן כושר, אבי קובלסקי (מאמן כושר שיש לו הכי הרבה הופעות בפיינל פור) שמביא קבוצה פצועה לשיא כאשר חלק מהקבוצות מקרטעות בחודשיים האחרונים. הישג של הצוות הרפואי עם גיא מורג ורפי ורשובסקי שמעמיד שחקנים מפורקים על הרגליים.
בזמן שהחגיגות בהיכל עדיין נמשכות צריך כבר מחר לשנות פאזה כי יש עוד שני קרבות פיינל פור ומאבק על האליפות כאשר באחד אתה אנדרדוג ואילו בשני טופ-דוג. וזה רק אם לוקחים בחשבון את התקציב ולא את כל הדברים האחרים שנכתבו פה.
ברור שבמקרה הראשון (פיינל פור ביורוליג) מכבי צריכה להתמודד עם ההצלחה הגדולה, שהיא להגיע למעמד הכי גבוה באירופה, אבל המועדון כבר היה במצבים האלה והוציא מים מהסלע. אין טעם להרים ציפיות לפני שנדע מי היריבות אבל גם דיוויד היה שותף להישגים של המועדון בעבר ויודע שהשמיים הם הגבול ואפשר לסיים עונה חלומית.. לפני שמתעוררים מהחלום של אמש.
