איזה מחזור הזוי היה לנו. הקבוצה ששיחקה את הכדורגל הכי טוב, הפועל תל אביב, הפסידה ונמצאת במשבר הכי גדול בליגה. שיפוט גרוע הכריע את המשחקים בבלומפילד, בעכו (פנדל ברור שלא נשרק) ובחיפה (שיא השיאים, הצגת תכלית של זאטמה נתנה לבנאדו ניצחון על קלינגר). לא הזוי מספיק? מכבי ת"א, האלופה שבדרך, לא הגיעה למצב אחד בכל המחצית הראשונה ועדיין הובילה 0:1. הדרמות הגיעו, האיכות פחות.
הפועל מול ב"ש: התוצאה משקרת
שחקני הפועל עלו לשחק על הכבוד העצמי שלהם ומהדקה הראשונה שטפו את המגרש במשחק מצוין, אבל בסיום זו הייתה אחת התוצאות הכי משקרות העונה. הפועל הפסידה למומנטום הרע שלה ולמומנטום הנהדר של באר שבע. היא הפסידה גם לשריקות מבית היוצר של אוראל גרינפלד ששרק על מקרים גבוליים מאוד, עצר את שטף המשחק ואת היציאה למתפרצות בשריקות ללא הגיון. הוא פשוט טעה בהמון החלטות.
בעקבות הפציעות וההרחקות, רן בן שמעון גילה שכשיש מגנים שיודעים להצטרף אז המשחק משתדרג. פתאום ליאור לוי מוסיף המון מצד ימין במקום לעצור ולחתוך עם רגל הפוכה משמאל. שמעון הרוש משמאל עדיין עדיף על כל פתרון אחר כרגע, לא ברור איך הוא היה ביציע עד עכשיו. הפועל אמנם עם 3 הפסדים ברצף, אבל היא מזמן לא נראתה כל כך נחושה ואגרסיבית. השאלה אם זה מנחם מישהו.
באר שבע נכנסה רע למשחק מכיוון שנאסר ובוזגלו לא עזרו באמת בהגנה מול היציאות של מגני הפועל ולא עשו סגירות מהצד הנגדי. שני הקשרים באמצע (אראל וזינו) נאלצו להתרוצץ ולצאת משם לקווים כדי לעזור ולחפות. לבורות האלה בקישור שחקני הפועל נכנסו וגם הגיעו בקלות עם הפנים לרחבה. ב"ש אולי באה לשחק נסוג על תוצאה, אבל היא שיחקה רע הגנתית. אם הפועל הייתה מרוכזת במצבים שהגיעה זה היה נגמר 1:3 לטובתה. זה היה משחק גדול לשני הבלמים של באר שבע, סוארס ופאיוביץ', כמו גם לשוער אג'ידה שהיו שם לבדם לעצור המון התקפות מסוכנות.
היתרון הגדול של ב"ש, ובזכותו ניצחה, הוא שיש לה שחקני הכרעה. בימים כאלה זה מה שחשוב. היא פתחה פער גדול מהדולקות אחריה ודובב גבאי מקבל סוף סוף תמורה בצורת שלושער על הרבה משחקים קודמים שהתנועה והפעלתנות שלו סידרו את הבמה לאחרים.
מכבי ת"א: היריבות מפחדות ומפסידות
מי "שמשעמם" לה בפסגה היא מכבי תל אביב, שמנצחת, אבל לא מייצרת את אותו הקצב והשטף שאנחנו יודעים שהיא מסוגלת לייצר, אולי כי היא מרגישה שהניצחון יגיע. נדמה שקבוצות לא באמת מאמינות ביכולת לנצח אותה ובשביל לנצח הן צריכות קודם כל לנצח את הפחד. קבוצות מגיעות כל כך מפוחדות שהן שולחות שחקן וחצי קדימה לגנוב גול ומצד שני מנסות להלחיץ את מכבי במשחק הגנה צפוף ונסוג.
נגד בני יהודה מכבי הייתה שבלונית. סוזה יכול להגיד למצלמות מה שבא לו, אבל הדבר היחיד שהוא נהנה ממנו זה הנקודות. הנעת הכדור לא יצרה מצבים. המשחק היה די איטי, חסר מעוף ואפילו הפנדל לא הגיע ממצב אמיתי. זה היה בעיקר מזל וחוסר אחריות של לירוי צעירי (פעמיים) בעבירה ובנגיעת היד ברחבה תוך דקה.
מזמן כבר ברור ששלושה בלמים זה מספיק להתמודד מול הקטנות. סוזה ינסה לגוון פעם ככה ופעם עם ארבעה בהגנה. מצד שני, שום מערך לא ייתן יתרון אם השחקנים שלו לא מייצרים משחק מהיר ויוצאים מהעמדות שלהם להפתיע. אבוקסיס הציב מערך זהה כמו מראה 3-5-2 כדי לתסכל את הצהובים וגם די הצליח. בני יהודה יכולה להתנחם מהעמידה במשחק, אבל היא תצטרך להפסיק להתנחם בזה. ביכולת לא רעה, בזה שנדמה לה שהיא משחקת כדורגל ששווה יותר. זה קורה לה המון השנה ואת זה אבוקסיס יצטרך לשנות.
ומה עוד היה לנו? זאטמה, קאסום וברוכיאן
מכבי חיפה ניצחה את אשדוד בזכות שערוריית שיפוט – היא קיבלה פנדל של היה ולא נברא וניצלה כשפנדל ברור נגדה לא נשרק. נדמה שכל ניצחון שלה כמעט הוא בינוני כדי לצאת לדרך טובה יותר, אבל היא פשוט לא מתרוממת. תורג'מן בשער נהדר שבוע שני רצוף והיחיד מבין החלוצים שהתחילו את העונה ושעומד על מאזן שערים סביר. שאשדוד תזכור, רק שבוע קודם לכן היא ניצלה מפנדל ברור מול בני יהודה שהיה גורר אותה להפסד ולתחתית.
סכנין ממשיכה את הדהירה שלה גם במשחק חוץ קשה בעכו מבלי להבריק. שאפו לשוער מחמוד קנדיל על רצף ארוך בלי ספיגה. פאס הבלם הספרדי שידרג את כל ההגנה וגם הידאלגו בקישור הוא רכש טוב. אחמד קאסום קיבל צ'אנס, בישל וכבש ואולי ילמד שכשהוא משחק בנגיעה או שתיים במקום לכדרר כל הזמן הוא הרבה יותר מסוכן.
היה לנו גם משחק תחתית חשוב. בית"ר ירושלים הייתה במחצית המשחק מול מכבי פ"ת בשיא השפל שלה העונה. המחצית הראשונה שלה היתה עלובה, מפוחדת וברמה של ליגה לאומית. אולי מנקודה נמוכה כל כך היא הבינה שאפשר רק להתרומם. החילופים של רוני לוי והשינויים במחצית שינו את המומנטום, רביבו ושי חדד שנכנסו שיחררו את ברוכיאן לשחק קרוב לשער וזכינו לחצי שעה פנטסטית שלו שסידרה ניצחון אחרי כמה שנים טובות שהוא נעלם. בית"ר עדיין קבוצה חלשה שכרגע משחקת כדורגל לא איכותי, אבל הניצחון ייתן לה שקט לפחות לכמה משחקים.
מכבי פ"ת הייתה חייבת להוביל ואפילו ביותר משער אחד אחרי המחצית הטובה שלה. היא עשתה לחץ על כל המגרש, שיחקה משחק מהיר ולעומק. למחצית השנייה היא עלתה מבסוטה מעצמה, נינוחה, וזה עלה לה ביוקר. במקום לסבך את התחתית היא סיבכה את עצמה.
עם מכת פציעות מהגיהנום קרית שמונה כבר במקום הרביעי. ברק בדש מבקיע אבל גם מחמיץ פנדל כי לפי תורת הניחוס כשמחבקים אותך לפני הפנדל כנראה שתחטיא. חיים שאבו חייב למצוא נס חדש לרמת השרון שפתאום מאבדת מהקסם ומפסידה בקלות שבועיים רצוף. רעננה עם נקודה אחת מ-15 אפשריות. מנחם קורצקי חייב חיזוק אבל גם לייצר הרבה יותר עם מה שיש.
זרקור על
עאהד עזאם מהפועל חיפה עד עכשיו בעונה נהדרת ובשבת הוא כבש ובישל. הוא מהר מאוד הפך למנהיג על המשבצת של רן אבוקרט וגל אראל שעזבו. דויד מנגה מקרית שמונה חזר מפציעה ובחצי שעה כמחליף בישל שני שערים. רכש מצוין.
