קצת לפני שריקת הפתיחה של מכבי חיפה מול עירוני ק"ש ביום שני בקרית אליעזר, התהפכה לי הבטן. בתחילה חשדתי בנקניקייה שקניתי במזנון, אבל לא. הרגשתי שמשהו לא טוב עומד לקרות - ולא על כר הדשא - שם הגרוע מכל כבר קרה בסיבוב הראשון מול אשדוד כשנגמרה לנו העונה.
כמה שעות לפני המשחק קראתי את המכתב של נשיא הקבוצה, פנייה אישית לאוהדים לחדול מהמחאה נגד טאלב טוואטחה. הייתי משוכנע שהקהל יכבד את הבקשה, יתעלה על עצמו ויתעסק רק בלדחוף את הקבוצה בקרב האחרון שספק אם נותר לה - אבל אוף, כמה שטעיתי.
נכון, היושבים ביציעים הסמוכים לתא הכבוד מחאו כפיים לשחקן וניסו לטשטש, אבל נהר גועל הנפש שיצרו אחינו מיציע ג' הציף את כר הדשא והטביע בו את הקבוצה. בכדי להוסיף חטא על פשע, השכילו זבי החוטם להניף שלטים עוקצניים כנגד נשיא המועדון, שעבור רובם הוא בעצם מכבי חיפה. הם הרי לא מכירים את מכבי חיפה בלעדיו, הם נולדו לעידן יעקב שחר.
חצופים, מי שמכם להחליט או לבקר הנאה של אדם בזמנו הפרטי מקבוצת כדורסל כזו או אחרת? אסור לו גם לאהוד את טבעון בכדור-מים? או רחמנא ליצלן את ראשל"צ בכדור יד? האם יענקל'ה צריך להוכיח לעוד מישהו בעולם את הלויאליות שלו למועדון? סכומים של כסף שאתם לא יודעים לבטא במילים, עשרות תארים, כבוד ורגעי אושר שהוא נתן לנו, לא די לכם?
זזתי באי נוחות בכסא, הרגשתי מבוכה עצומה, תסכול, זעם ובעיקר בוז אחד גדול למיותרים שהניפו את השלטים. נשיא המועדון יושב יחד עם כל השדרה הניהולית, מארח את המאמן החדש, מנסה ליצור רושם חיובי לטובת עתיד הקבוצה, מקדים ופונה לאוהדים ומבקש שיתמתנו, וברגע האמת זאת התודה שאתם מוקירים לו. סלחו לי אחיי, אתם לא ראויים לבעלים כמו יעקב שחר.
תנסו לעצום עיניים ולדמיין שאתם אוהדי מכבי פתח תקווה על שלל הצלחותיה, רעננה על שלל אוהדיה, או הפועל תל אביב על שלל חובותיה. אוהדים שחווים על בשרם עשורים של תסכול, חוסר סיפוק, הפסדים והשלמה עם מר גורלם הספורטיבי ואז תפקחו עיניים, תנשקו את הסמל ותודו לעולם שבחרתם במכבי חיפה.
מיד יקפצו כל אותם אוהדים, ירוצו לטוקבקים ויטענו שמותר להם להביע מחאה, שהם "שרופים של הקבוצה", שכואב להם ושהם באים לכל משחק. ועדיין, לא הכל מותר לכם. תחזרו לקרקע, אהדה לקבוצת כדורגל מביאה איתה מעט מאוד זכויות והרבה חובות בניגוד למה שאתם מדמיינים. החובה לעודד את הקבוצה בכל מצב, להגיע לכל משחק חוץ, לרכוש מנוי עונתי ואולי איזו חולצה כדי לעזור בנטל, כל אלו מייצרים זכות אחת - להגיד "אני אוהד של מכבי חיפה".
איבדתם את הזכות הזו, ספק אם תזכו לה שוב מיענקל'ה.
