1. הקבוצה הכי לוהטת בליגה כרגע היא גולדן סטייט (שרשמה רצף של 9 ניצחונות) ואם מישהו צריך הוכחה לכך שיחפש את התקציר של הניצחון שלה במיאמי בשישי לפנות בוקר. חזרתו של אנדרה איגואדלה מהפציעה הכניסה זריקת מרץ רצינית לחבורה של מארק ג'קסון ומאז הם סופסוף מצליחים לעמוד בציפיות הגבוהות שהיו מהם הקיץ לאחר הטרייד שהביא את איגי לסן פרנסיסקו. 123 נקודות שקלעו הווריורס על הראש של לברון וחבריו היו הכי הרבה שקבוצה קלעה השנה מול האלופה ועוד הם עשו את זה מחוץ ל"אורקל ארינה", אחד האולמות החמים והביתיים ב-NBA.
יש כמה סיבות לשיפור ביכולת של הווריורס העונה, כמו העובדה שהיא מדורגת במקום השני בריבאונדים למשחק או כושר השיא של דיוויד לי, אחד האנדרייטידים הגדולים בליגה, אבל אני רוצה להתמקד בכוכב הגדול של הקבוצה - סטף קארי. השבוע, עוד לפני שהפציץ 8 שלשות על הראש של ההיט, קארי, שזוהי בסה"כ עונתו החמישית בליגה, עבר את מארק ג'קסון בטבלת קלעי השלשות של כל הזמנים. אז כנראה שבאימוני הקליעה, קארי לא ייעזר במאמנו אבל אין ספק שהצלף הנפלא חייב לג'קסון בגדול על כך שהפך אותו לרכז אמיתי.
אם עד עכשיו קארי היה מסוכן בעיקר בגלל היכולת שלו להשיג נקודות ולקלוע מכל מקום במגרש, השנה הוא עדיין הצלף הכי מסוכן בליגה אבל בד בבד הוא גם אחד ממנהלי המשחק הטובים ב-NBA. לפי השיפור הרציני של קארי במספר האסיסטים שהוא מוסר העונה ביחד לעונות קודמות, אפשר לראות את העבודה המצוינת שעושה רכז העבר, אשר נחשב לאחד המוסרים הטובים בתולדות המשחק. בארבעת העונות הקודמות מסר קארי 6.5 אסיסטים למשחק אבל השנה הוא מדורג במקום השני בליגה בתחום עם 9.6 למשחק (רק כריס פול מוסר יותר) וב-10 המשחקים האחרונים הממוצע שלו עומד על 11 למשחק. בקצב הזה, קארי והווריורס יכולים להרשות לעצמם להתחיל לפזול למעלה ולאיים על 3 המובילות של המערב.
2. מהקבוצה החמה במערב לקבוצה החמה במזרח. פשוט מדהים מה שקורה בתקופה האחרונה בטורונטו. כנראה שמאסאי יוז'ירי הוא סוג של קוסם כי אחרת קצת קשה להסביר איך הרפטורס נראים כל כך הרבה יותר טוב מאז שהעיפו את רודי גיי בטרייד לסקרמנטו תמורת ערימה של שחקנים משלימים.
מאז הטרייד ששלח את השחקן המרכזי שלהם מערבה, הרפטורס ניצחו שמונה מתוך עשרה משחקים ועד הלילה עמדו על רצף של ארבעה ניצחונות רצופים. אם הניצחונות על הבולס והניקס התקבלו בהבנה, מהניצחון על אינדיאנה כבר אי אפשר היה להתעלם. הנציגה הקנדית היא מהקבוצות הבודדות במזרח שלא מחזיקות במאזן שלילי ואם יוז'ירי קיווה שהשחרור של גיי יעזור לו להשיג מקום טוב בדראפט הקרוב אז יצא לו הפוך כי בינתיים דמאר ד'רוזאן פורח ומרגיש בנוח מאוד עם התפקיד של הסקורר הראשי, קייל לאורי נמצא בעונת שיא וטרנס רוס מתחיל למצות את הפוטנציאל שלו. דרך אגב, כל השלושה הוזכרו לאחרונה כמועמדים לעבור בטרייד לקבוצות אחרות, אז באמת שקשה להבין מה עובר בראשו של יוז'ירי אבל אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא.
3. בעוד שקבוצתו הנוכחית של יוז'ירי עושה חיל, קבוצתו הקודמת קורסת כמו המרפסות של גינדי. בשבועות האחרונים דנבר נמצאת בשפל ולמרות שעצרה הלילה את המפולת, היא רשמה בתקופה האחרונה רצף של שמונה הפסדים ברציפות כשההפסד מול פילדלפיה החלשה, היה המביך מכולם.
מינויו של בראיין שואו במקומו של ג'ורג' קארל לא מוכיח את עצמו ובעקבות ההפסדים המרובים, הנאגטס מתחילים להישבר מבפנים. שימו לב לנתון מדהים- אם בעונה שעברה הנאגטס היו הקבוצה הכי ביתית בליגה כשניצחה 38 משחקים והפסידה רק בשלושה מול הקהל הביתי, השנה כבר יש לה שמונה הפסדים ואנחנו אפילו עוד לא באמצע.
השחקן הראשון שהביע אי אמון ביכולת של שואו להוביל את הקבוצה הוא דווקא הוותיק ביותר בסגל - אנדרה מילר. ב-15 עונותיו בליגה, הרכז בן ה-37 מעולם לא החמיץ משחק בשל החלטת מאמן, אבל השבוע הוא הושעה לשני משחקים מכיוון שהתפרץ על שואו במהלך ההפסד לסיקסרס לעיניי כולם. אז נכון שלדנבר מגיעה הנחה בשל פציעתו של דנילו גלינארי, שמושבת מאז שלהי העונה שעברה בשל קרע ברצועה הצולבת בברך, אבל יש להם מספיק כישרון כדי לא להתפרק בצורה כה מבישה.
4. סל השבוע שייך לאחד משחקני הקלאץ' הגדולים בליגה - ג'ו ג'ונסון. הסווינגמן העניק לנטס רגע נדיר של נחת עם . הנטס הם אכזבה גדולה העונה וג'ונסון הוא אחד האחראים לכך אבל היכולת שלו בקלאץ' היא סיפור מיוחד והסטטיסטיקה מוכיחה זאת עם נתון מטורף - בשתי העונות האחרונות ג'ונסון עומד על מאזן מושלם של 6 מ-6 מהשדה כשנותרו פחות מעשר שניות על השעון והקבוצה שלו בפיגור או בשיוויון עם היריבה. כדי ללכת קצת יותר רחוק נספר שג'ונסון עומד על 12 מ-14 מהשדה כשיש פחות מ-30 שניות על השעון ולשם השוואה, קובי בראיינט, שנחשב לגדול קלעי הקלאץ' מאז פרישתו של ג'ורדן, קלע 4 מ-11 ב-30 השניות האחרונות ו-3 מ-9 ב-10 השניות האחרונות.
לברון ג'יימס קלע 8 מ-17 ב-30 השניות האחרונות ו-4 מ-11 ב-10 השניות האחרונות. כרמלו אנתוני הוא כנראה קלע הקלאץ' הגרוע ביותר עם 1 מ-16 ב-10 השניות האחרונות ו-0 מ-10 ב-30 השניות האחרונות.
5. תלת בלייזרס. דיברנו מקודם על סטפן קארי ויכולת הקליעה המדהימה שלו אבל קארי מביא את גולדן סטייט רק למקום השני בתחום מבין כל קבוצות הליגה ויש קבוצה אחת ששולטת בתחום באופן אבסולוטי עד העונה וזאת פורטלנד. הבלייזרס, קבוצת ההתקפה הטובה ביותר בליגה עד כה עם ממוצע של 109 נקודות למשחק, השוו השבוע את שיא המועדון שקבעו מוקדם יותר העונה כשהפגיזו 21 שלשות בניצחון הקליל על שארלוט והם הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של ה-NBA שקולעת פעמיים מעל 20 שלשות במשחק באותה עונה. הקבוצה של טרי סטוטס מנצלת היטב את העובדה שהיא משופעת בקלעים איכותיים כגון דמיאן לילארד, ווסלי מת'יוז, מו וויליאמס, דורל רייט וניקו באטום.
בעזרתם היא מובילה את ה-NBA בצליפות מחוץ לקשת ובאחוזי הדיוק (10.5 למשחק ב-40 אחוז). פרשנים רבים ובראשם, צ'ארלס בארקלי, טוענים שסגנון המשחק הנ"ל יתנקם בפורטלנד בפלייאוף כי שם האחוזים יורדים אבל עם שחקן כמו לימרקוס אולדרידג' בצבע והיכולת של דמיאן לילארד בקלאץ', לא נראה שיש לסטוטס סיבה לפחד או לשנות משהו בשיטה לקראת השלבים המכריעים של העונה.
6. אנדרו ביינום הוא סיפור די עצוב. לסנטר הענק היה את הפוטנציאל להיות אחד משחקני הפנים הטובים בתולדות המשחק אבל כבר בגיל 26 נראה ששיאו מאחוריו. הפציעות הקשות בברכיים, השמועות על האופי הבעייתי והתקרית המסתורית שהובילה להשעייתו מקליבלנד, גרמו למניה של ביינום לצנוח כמו גדוד 101 בתקופות הטובות שלו. למרות זאת, הוא עדיין יכול לתרום לקבוצת צמרת שמחפשת גוף גדול בצבע ושתי הקבוצות הבולטות ביותר לעין הן מיאמי ואוקלהומה סיטי, שבהחלט היו יכולות להיעזר בשירותיו של האיש הגדול עם הברכיים השבריריות, ואולי גם על הדרך להחזיר לו את חדוות המשחק .
7. עומרי כספי וגל מקל. שני הנציגים שלנו בליגה הטובה בעולם סיימו בצורה מאכזבת את שנת 2013 ואנחנו מקווים שהשנה החדשה תעזור להם לשפר את ביצועיהם אחרי חודש דצמבר שאותו בוודאי ירצו לשכוח. כספי פתח את העונה מצוין אבל בחודש האחרון של 2013 חלה ירידה ביכולתו וזה מתבטא בעיקר בירידה באחוזי הקליעה ובנקודות כי בשני החודשים הראשונים של העונה הוא קיבל אותו ממוצע של דקות (20). אם בנובמבר רשם כספי 9.3 נקודות עם 47% מהשדה, 43% מהשלוש ו-74% מקו העונשין, בדצמבר הוא ירד ל-7.6 נקודות עם 39% מהשדה, 28% מהשלוש ו-61% מהקו- ירידה בהחלט משמעותית.
הצרות של מקל גדולות עוד יותר מכיוון שמאז שהרכז הרוקי השני, שיין לארקין, החלים מהפציעה ונכנס לעניינים, מקל הפך לרכז השלישי של הקבוצה וכמעט שלא רואה דקות כאשר בשני המשחקים האחרונים כלל לא שותף ובשניים שלפניהם קיבל 4 דקות סה"כ. בחודש הראשון של העונה זכה מקל ליותר מ-13 דקות בממוצע אך בדצמבר ירד ל-6 דקות למשחק ונקווה שהוא יצליח לעבור את התקופה הקשה ויחזור לרוטציה של ריק קרלייל.
