שיחקתי כדורגל במשך 32 שנים וראיתי לא מעט דברים במקצוע הזה. רגעים שמחים, רגעים של אכזבה וגם פציעות לא פשוטות. לצערי, גם אני חוויתי תיקולים קשים, ואפילו סיימתי עם פלטינות בפנים זכר להתנגשות ביציאה לכדור גובה עם הישאם זועבי שהסתיימה בפציעה קשה במיוחד, אבל, ויש אבל גדול, זו הייתה פציעה שנגרמה כתוצאה ממאבק לגיטימי ולא בכוונה. פציעה שיגולה לקרות בכדורגל, וגם עוד תקרה בכדורגל.
אבל הפעם ישבתי עם הבן שלי וצפינו ביחד במשחק של מכבי חיפה נגד בני יהודה בכיף גדול, תוך כדי ארוחת הערב המשותפת. לצערי הרב, מה שראיתי על המסך גרם לי - וסליחה מראש על ההתבטאות - כמעט להקיא את האוכל. להבדיל ממקרה זועבי, זו לא הייתה פציעה של משחק כדורגל.
הכניסה של רובן ראיוס ברפי דהן הייתה ניסיון להוצאה להורג של שחקן צעיר בתחילת דרכו. הספרדי של חיפה הוא בטח לא שחקן כדורגל אם הוא עשה את מה שעשה לקשר של בני יהודה.
יש לי בקשה אישית אליך, יענקל'ה שחר. אתה איש שאני מעריך מאוד ותמיד ידעת לכבד ולהוקיר ספורטיביות לטוב ולרע (אני מניח שגם לאופ"א יהיה מה להגיד בנושא). אבקש ממך להעלות את ראיוס על הטיסה הראשונה מפה ולקנוס את הקשר במלוא החוזה שלו ולהעבירו למען הטיפול ברפי דהן כולל שיקומו שמן הסתם יהיה ארוך ביותר. אני מאוד מקווה שהוא בכלל יוכל לחזור ולשחק כדורגל גם בעתיד.
אולי זה נראה לאנשים כמו עליהום על שחקן זר, אבל אני מאוד מצטער. אותי חינכו שבין אם אתה זר או ישראלי, עצם היותך שחקן מצריך אותך לדעת לכבד את המקצוע ואת היריב. את זה אמשיך להעביר גם לילדים שלי וגם לילדים שאותם אני מפרשן בליגת העל לנוער. לפני הניצחון, חשוב לדעת לכבד את האדם ואת הספורטאי שבו.
נ.ב.
לרפי היקר, אני שולח לך את כל החיזוקים שאפשר ומאחל לך החלמה מהירה וקלה עד כמה שאפשר.
וגם מזל טוב לרגל הכניסה מתחת לחופה!
