היא אף פעם לא מה שהיא נראית במבט ראשון. יש בה יותר מאשר מה שפוגש את העין, בתרגום עילג לביטוי האנגלי. זה נכון מקצועית, חברתית, כלכלית ופוליטית. יש בה שילוב נדיר בין ראיית שחורות לבין אופטימיות כחלחלה, מועדון שבו בליל של רצונות תוססים ומבעבעים אל פני השטח.
חודש בתוך עונת 2013/14, כבר אפשר להגיד שאינטר, על כל המורכבות שלה, בדרך לידיים אחרות. עסקת המכירה למולטי-מיליונר האינדונזי אריק תוהיר פחות או יותר סגורה. כעת השאלה העיקרית היא מה תהיה מידת אחיזתו במועדון של הבעלים והנשיא ב-18 השנים האחרונות, מאסימו מוראטי. והמורכבות מתחילה מהבוס.
מאסימו מוראטי ירש את המועדון מאביו אנג'לו, איש עסקים שאפתן שבנה אימפריית זיקוק נפט ואת אחת הקבוצות הגדולות של אירופה. בתקופתו אינטר עמוסת הכוכבים זכתה בשלוש אליפויות איטליה, שני גביעי אלופות אירופאיים ופעמיים בגביע הבין-יבשתי, תוך שהיא מציגה טקטיקות חדשות ומשנה סדרי עולם. מבחינתו, הנראזורי נועדו כדי להוביל ולא כדי להתחרות, וכך נהג גם בעסקיו.
הבן מאסימו צעד בדרכו של אביו והרחיב את עסקיו, אבל נראה שהוא לא לחלוטין השתחל לתבנית שנוצרה עבורו. הוא ראוותן, אבל פחות. הוא שאפתן, אבל פחות. הוא אליטיסט, אבל פחות. הלוא מדובר באיל נפט שנשוי לפעילת איכות סביבה. מדובר באדם שהרכישה הראשונה והסמלית ביותר שלו הייתה . מדובר בטייקון שתמך במועמד השמאל לראשות עיריית מילאנו, כאשר מועמדת המרכז-ימין היא גיסתו. מצד שני, מדובר במנהל שהשתלח בכל הזדמנות בהתנהלות של ראשי יובנטוס בו בזמן שהוא נוהג בדיוק כמותם. מדובר בנשיא מועדון שהוקם בשם הסולידריות בין עובדים ממדינות שונות וכיום לא נוקף אצבע נגד ארגוני אוהדים גזעניים ביציע. ככה זה באינטר, הכל מורכב. דבר לא כמו שהוא נראה במבט ראשון.
מי שדווקא קצת יותר מזכיר את השאיפות של מוראטי האב הוא הרוכש המיועד. אריק תוהיר בן ה-43 בא מרקע שונה לחלוטין. מתעשר חדש, מגלומן משהו ואדם שמשלב בין ספורט, תקשורת ומכירות בצמא כמעט בלתי נשלט. כבחור צעיר הוא יצא מאינדונזיה ללימודי פרסום ושיווק בקליפורניה ועם חזרתו החל לעבוד במסעדה המשפחתית. המשבר הכלכלי פגע אנושות בעסקים ואריק יצא עם שני חברים לדרך חדשה. תוך שנים ספורות ידו הייתה בכריית אבן גיר, בעיתונות מודפסת ומקוונת במספר שפות, בתחנות רדיו, במגוון ערוצי טלוויזיה ובקונצרן יבוא ושיווק הרכב הגדול ביותר באינדונזיה – מדינה ענקית בת כ-240 מיליון תושבים.
ואז הוא פנה גם לאהבה האמיתית שלו. נכון, אריק תוהיר הוא חולה ספורט ואינטר היא ממש לא ההרפתקה הראשונה שלו. יש לו שתי קבוצות כדורסל באינדונזיה, הוא נשיא התאחדות הכדורסל בארצו ועומד גם בראש הפדרציה בדרום מזרח אסיה, הוא מחזיק עם שותף בשליטה במועדון הכדורגל די.סי. יונייטד מה-MLS וגם חולק בבעלות על פילדלפיה מה-NBA (הבעלים האסייתי הראשון של קבוצה בליגה). עכשיו הוא מתכוון להשתלט על אירופה.
"כשאני עושה עסקים, צריכה להיות בי תשוקה לאותו עסק. וגם אם זה אומר שיש לי פחות זמן בשביל לישון, אין בעיה", הסביר תוהיר בראיון ל"פורבס", והסביר את פילוסופיית הניהול שלו: "כשאתה עושה דבר חדש, האם אתה יוצר שוק או שאתה רק עוקב אחרי ההתפתחויות? מבחינתי, אני לא רוצה להיות זה שעוקב".
אריק תוהיר, עירני כתמיד, זיהה באיטליה הזדמנות פז. המניה של חברת "סאראס", מקור ההכנסה העיקרי של משפחת מוראטי, צנחה מאז 2008 ב-60 אחוזים והנראזורי נמצאים בחובות של כ-300 מיליון יורו. למרות מגמה של התאוששות בשנה האחרונה, עסקה לעשר שנים עם "נייקי" והעובדה שיש בידיו עסקים נוספים, נשיא אינטר הבין שמועדון כדורגל יכול להפוך גם לנטל. הוא גם קלט שההצעה שקיבל מהאינדונזי אולי לא תחזור על עצמה בשנים הבאות.
השניים נפגשו בשבוע שעבר בפאריס כדי לדון בפרטי העסקה, שהודלפו פחות או יותר לתקשורת האיטלקית. על פי הפרסומים בארץ המגף, תוהיר הסכים לשלם כ-350 מיליון יורו תמורת 70-75% מהמועדון. במקרה של הסכמה, הרוכש מוכן להעביר מיידית 100 מיליון יורו למוראטי ואף ילחץ לשלם את יתרת הסכום שיעביר לידיו את כל המניות ואת השליטה הבלעדית. אבל באינטר, כאמור, הכל מורכב.
מאסימו מוראטי חושש לראות את הירושה שקיבל מאביו נופלת לידיים הלא נכונות. בנוסף, הוא גם ריפד את שדרת הניהול במועדון בקרובי משפחה ומייעד לבנו אנג'לומריו את תפקיד המנכ"ל שיגשר בין הגווארדיה הוותיקה לצרכי הדור החדש. אם גרעין השליטה יעבור כבר בשלב הראשון לתוהיר, יוכל האינדונזי לעשות ככל העולה על רוחו ולצמצם את דריסת הרגל של הפמיליה. לכן מתעקש מוראטי, לפחות על פי הפרסומים, להעביר בתחילה רק 25-30 אחוזים ולרקום עסקה שתמסור בהדרגה את המועדון – פרוסה אחר פרוסה. כך הוא יוכל להמשיך להכתיב מדיניות, כך הוא ישמור על מקורביו וכך הוא יבין עם מי יש לו עסק. תוהיר, לעומתו, רוצה הכל, כאן ועכשיו. זבנג וגמרנו.
תוהיר כבר מדבר על אפשרות להשלים את הרכישה במלואה תוך שנתיים מרגע החתימה ובאיטליה החלו שמועות כי הוא מעוניין להציב בראש את אקס מילאן לאונרדו, המאמן לשעבר וכיום המנהל הספורטיבי של פ.ס.ז', או אפילו את מנכ"ל יובנטוס בפה מארוטה. לבעלים הנוכחי זה לא ממש מתאים.
"אני לא חושב שאשאר נשיא המועדון, אבל המשפחה שלי בהחלט תיקח חלק בקבלת ההחלטות", הבהיר מוראטי את כוונותיו בראיון ל"גאזטה דלו ספורט". "יש כיום שחקנים ששווים 100 מיליון יורו ואנחנו צריכים מבנה חזק יותר כדי שאינטר תוכל לשמור על מקומה בצמרת הכדורגל".
זה ייקח כמה ימים, כמה שבועות או כמה חודשים, אבל בקרוב אריק תוהיר יהיה הבוס באינטר. ואצלו, בניגוד למאסימו מוראטי, אין שאיפות רק להיות בצמרת. הוא רוצה לשבת בראש הגבעה, מעל כולם, ולספור את הכסף. אולי זה מה שהכדורגל האיטלקי זקוק לו. אולי דווקא זה מה שהנראזורי צריכים כדי לחזור לימים של מוראטי האב. לימים של גראנדה אינטר.
